Eternity utters a day.
A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 93
"האדם הקוסמי, שעולמו גדוש בסדר וביופי, שלווה ושקט, מי שהגשים את כל שאיפותיו ותשוקותיו, המרוצה מעצמו ומייעודו, חייב לוותר, ולו לזמן מה, על עולמו המסודר למופת כדי לגלות את הא-לוהים. לפי היהדות, הפגישה עם הא-לוהים כשלעצמה איננה רק חוויה נפלאה וברוכה אלא גם מלאת חלחלה ואימה. לא רק שמש בהירה זורחת באופקו של הקיום האנושי; גם חשכת לילה מבעיתה, מלאה בקולות ובחזיונות משונים, עוטפת את היצור הסופי. כשלפתע נקרה א-לוהים על דרכו של אדם, הוא נעשה מודע להיותו בן חלוף ולאבסורד שבקיום מותנה ויחסי. האינסופיות בולעת את הסופיות."
"ההתגלות והקטסטרופה (שהיא מעשה ההריסה או הניפוץ המיידי של דפוסי קיום ) בם ביהדות מושגים זהוים. כל צורה של ייסורים, כל נטילת חלק בסבלות העולם, משמעה תנועה של נסיגה, התרחקות מן הישם והמוכר, מנקודות השקפה שהן כה מוטבעות באדם עד שנעשה לחלק מאישיותו, מעמדות כה ברורות עד שזכו למשמעות אפודיקטית, מפעילויות כה שכיחות עד שהפכו לשגרה. בקצרה: חוויית הסבל היא טראומטית וככזו היא פועלת בכוח נורא - קורעת את האדם בקשריו היציבים עם עצמו ועם אחרים ומטלטלת אותו אל מחוץ למעורבותו בסביבתו המוכרת לו היטב. בכל מקום שבו מופיעה הקטסטרופה, שם גם באה ההתגלות האדירה לידי ביטוי: האדם ניצב אל מול הא-לוהים."במעבר חד, ובהמשך ישיר לדברים , נסיים עם ה"קטע הבעייתי" שלהלן, קטע מוזר ומופלא כאחד
"אני רואה את החולה והמושפל, את המנוצח ומר-הנפש, את הדחוי והבודד. אני רואה אותם נאספים יחד ולחוד, נצמדים לתקווה שמישהו ישית את לבו אליהם, ליותר מרגע חולף. אני שומע אותם מתפללים לבוא השחרור שנושא עמו המוות. אני רואה אותם מקופחים, שכוחי לב; אמש אדונים, ועתה מנודים.מן הראוי היה כי נתייחס לזקנים ביראת קודש, אך כל שהם מייחלים לו זה התחשבות, תשומת לב, כי אל נשליכם ונעזבם. הם ראויים להעדפה, ואולם איננו מעניקים להם אפילו שוויון. אבא אחד מוצא כי באפשרותו לפרנס תריסר ילדים, אך תריסר ילדים מוצאים כי אין באפשרותם לפרנס אבא אחד.ואולי זהו ההיבט המטריד ביותר של המצב. אנו מתייחסים לדאגה לזקן כמעשה של צדקה במקום שנראה זאת כזכות עליונה. בניסוחם האלמותי של עשרת הדיברות, אלוהי ישראל לא קרא: כבדו אותי, תיראו ממני. חלף זאת הוא קרא: כבד את אביך ואת אמך [שמות כ,יא]. יראת קודש לאלוהים לא תתקיים ללא יראת קודש לאב ולאם.במסורת היהודית כיבוד האב והאם הוא מצווה, מעשה שלם שהגשמתו עולה על כוחו של אדם. אין גבול למה שאדם חייב לעשות בממשו זכות זו של התמסרות. אלוהים בלתי נראה, אך אמי היא נוכחותו...."