רשימות על השל - על שאלות (1) טיוטה

רשימות על השל – על שאלות ( 1 )

מה הן השאלות שהטרידו את השל ?

מה הן השאלות המטרידות אותנו ?

בהנחה שאצלנו "הכל סבבה" – מה הן השאלות שצריכות להטריד אותנו ?

לשאלה הראשונה, נבחן את הפסקה הבאה:

"הסוגיה העליונה כיום אינה ההלכה בעבור היהודים או הכנסייה בעבור הנוצרים - אלא ההנחה השוכנת בבסיס שתי הדתות, דהיינו, האם יש פאתוס, האם יש מציאות אלוהית שאכפת לה מגורל האדם. מציאות  אלוהית החודרת באופן מסתורי להיסטוריה; הסוגיה העליונה היא האם אנו חיים או מתים נוכח האתגר של אל חי והציפייה שלו. המשבר מאיים להטביע את כולנו במצולות. הסבל והפחד שמא אלוהים יתנכר אלינו - מביאים את היהודי והנוצרי לבכות יחדיו."

א.י. השל, "No Religion is an Island",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 161

"הסוגיה העליונה היא האם אנו חיים או מתים נוכח האתגר של אל חי והציפייה שלו."

האם זו סוגיה שמעסיקה את החברה הישראלית של שנת 2017 ?

במקום אחר אמר השל , שהשאלה בהא הידיעה שצריכה להעסיק כל סטודנט אמריקאי היא : מיהו אדם ?

 Who is man ?

האם השאלה הזאת מטרידה את החברה הישראלית של שנת 2017 ?

ובכלל, מה הן הרלוונטיות של שאלות פילוסופיות כלפי חברה באופן כללי ?

מה היא תפקידה של "הדת"  ? תשובה מקובלת לשאלה זו היא בכיוון זה שתפקידה של הדת  במתן מענה או מזור לאדם מול מצוקות החיים ואימת הקיום ו/או החידלון האנושיים.

אליבא דהשל , התשובה לעיל היא אך תשובה חלקית. אליבא דהשל תפקידה של הדת אינה (רק)  לתת מענה או מזור  - תפקידה להקשות, לאתגר ולמחות נגד איבון החשיבה ודעות קדומות.

"הדת הופכת חטאה שעה שהיא מתחילה לדגול בבידולו של אלוהים ושוכחת שלמקדש אמתי אין כתלים. מאז ומעולם סבלה הדת מן הנטייה להפוך למטרה בפני עצמה, לבודד את הקודש, להפוך לקרתנית, לשקוע בה,עסקות עצמית ולבקש את טובת עצמה; כאילו אין משימתה האצלת טבע האדם אלא האדרת כוחם ויופיים של מוסדותיה או הרחבת גופי עיקרי האמונה. לא פעם עשתה הדת יותר לקידושן של דעות קדומות מאשר להתמודדות עם האמת; יותר לאיבון הקודש מאשר לקידוש החול. ברם משימתה של הדת היא להוות אתגר לייצוב ערכים."

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמי 326 בשינויים שלי - ג'ף 

"Religion becomes sinful when it begins to advocate the segregation of God, to forget that the true sanctuary has no walls. Religion has always suffered from the tendency to become an end in itself, to seclude the holy, to become parochial, self-indulgent, self-seeking; as if the task were not to ennoble human nature but to enhance the power and beauty of its institutions or to enlarge the body of doctrines. It has often done more to canonize prejudices than to wrestle for truth; to petrify the sacred than to sanctify the secular. Yet the task of religion is to be a challenge to the stabilization of values."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 414

רשימות על השל - ביחס למקורות על השל ( טיוטה )

רשימות על השל  – ביחס למקורות על השל

מטודולוגית הבנתי, תוך כדי, שכדאי לנו "להצמד" ולכל הפחות להתייחס למקורות הקיימים על השל, כדי נקודה להתייחסות או אולי כתחנת מוצא.

הכוונה כאן היא בעיקר, בשלב זה, לספרו של קפלן ( באנג') "קדושה במילים" ולהקדמה של מיכה גודמן ב"אלוהים מאמין באדם".

אחת הסיבות לכך היא ש"לא צריך להמציא את הגלגל". הסיבה השניה היא שההתייחסות לדברי קודמים על השל, מסייעת  להמחיש ולהאיר את נקודת המבט הייחודית שלנו בנושא.

ברשימה זו אתייחס לכמה מדברי מ. גודמן שבהקדמה. לפני כן אני רוצה להעיר, על ההערה של סוזנה שמופיעה בצד הפנימי של הכריכה הקדמית של הספר. דבריה ממחישים לטעמי את הבעייתיות של גישתה לתורת אביה. גישתה היא אמריקאית באופן מובהק. אמריקאי באופן שכלשונו וכרוחו הוא מלתי מובן לחלוטין לקהל שלנו הקהל הישראלי. ארחיב אפרט ואדגים בעניין זה בהזדמנות אחרת.

גם מ. גודמן בפתח דבר, מתחיל בהשל האמריקאי, תוך שהוא מעיר ש"השל הוא הרבי של הרבי של נשיא ארה"ב." ( הוא מתכוון כאן למרטין לותר קינג גיוניור ולאובמה).

בהמשך אומר מ. גודמן:

"הספר שלפניכם נבקש לשמש זרקור תרבותי ולהאיר לקורא הישראלי את הגותו של הפילוסוף היהודי החשוב הזה. הוא מבקש לעשות זאת לא רק משום שהגותו של השל  מסקרנת ועמוקה, אלא גם, ואולי בעיקר, משום שהגותו של השל רלוונטית מאוד לזרם המרכזי של החברה הישראלית המתחדשת. ובמילים אחרות: המחשבות שרקם השל בשנות הששים של המאה הקודמת באמריקה יכולות לשמש כתשתית למחשבה ישראלית חדשה בעשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת"

אני לא בטוח שמ. גודמן התכוון שיתייחסו לדבריו אלה באופן ביקורתי אך זה מה שנעשה בדברים הבאים שלנו.

המשך יבוא

ישנו דבר שהוא גדול מפלאי העולם: הרוח. אנו חשים בעולם את חוכמת הבורא, וברוח אלוהים נחשפת אהבתו:

אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת
תורה ומצוות חוקים ומשפטים
אותנו לימדת,
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים

 א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 101

...there is something greater than the marvel of the world :the spirit. In His world we sense His wisdom, in His spirit we see His love.

 With eternal love Thou hast love the house of 

     Israel

Torah , mitzvot, laws and judgements Thou hast

    taught us

Mayest Thou never take away Thy love from

    us.

A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 64

למילה יש נשמה, ואנו מוכרחים ללמוד כיצד להשיג ראייה פנימית אל תוך חייה.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ'  144 

A word has a soul, and we must learn how to attain insight into its life.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 78

הבעיה היא לא כיצד להפיח רוח חיים בתפילה;  הבעיה היא כיצד להפיח רוח חיים בעצמנו.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ'  142

The problem is not how to revitalize prayer; the problem is how to revitalize ourselves.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 77

"נאמר במדרש:

אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראות אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים וחבורות, מהם אומרים יבּרא, מהאם אומרים אל יבּרא. ההוא דכתיב [זה שכתוב]: 'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו' (תהילים פה,יא). חסד אומר: יבּרא - שהוא גומל חסדים; אמת אומר: אל יבּרא - שכולו שקר; צדק אומר: יבּרא - שעושה צדקות; שלום אומר: אל יבּרא - דכוליה קטט [שכולו קטטה]. מה עשה הקדוש ברוך הוא ? נטל אמת והשליכה לארץ. ההוא דכתיב [זה שכתוב]: 'אמת מארץ תצמח' (תהילים פ, יב)

המדרש הזה גילה לכול את הסוד: כס המלכות של האדם ניצב על קברה של האמת. האדם הוא קיסר - בגלל שהאמת קבורה עמוק באדמה. אבוי למלכות שכזו. אבל למי זה אכפת ?"

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 9

Expectation of meaning is an a priori condition of our existence.

A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 290