האין הקשבה לפעימתו של הפלא מצדיקה שתיקה והימנעות מאסרטיביות ?

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 60

Is not listening to the pulse of wonder worth silence and abstinence from self-assertion ?

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p 4

Applefeld*

Without speech all is chaos and sad resignation.

Aharon Applefeld, The Stroum Lectures 1984 Holocaust Writing & Transcedental Commitment

*There is a strong affinity between "Heschel" and "Applefeld" and in the meantime, for want of a better place,  I decided to put this quote here. - Jeff

לרגעים של תובנה, לרגעים של הכרעה, לרגעים של תפילה אפשר שלא תהיה משמעות בעולם המרחב, ועם זאת הם ממקדים את חיינו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  168, עזן תרגם כאן את space ( ראו המקור להלן )  ל"חלל" ואני שיניתי ל"מרחב".

Moments of insight, moments of decision, moments of prayer – may be insignificant in the world of space, yet they put life into focus

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 209  

בעקבות "מי הוא אדם ?" של השל ( ט 290719 )

מלבד סיפור אחד ששמעתי, עוד לא מצאתי תימוכין לקשרים - ישירים או עקיפים - בין השל לבין יבדל"א בוב דילן.
קשר כזה מצוי, על כל פנים, בקוצק ( ואולי בקירקגארד ). דילן הוא ללא ספק "חסיד קוצקאי". אלברט גרוסמן העיד באיזה מקום שאחר תאונת האופנוע ובעת ההחלמה בוודסטוק, הביא לדילן צרור של ספרים, ביניהם ספרו של בובר "דרכו של אדם".
נראה מה יהיה.
לעניינו -
האזכור הראשון "הוא איז מאן ?" לספר קודם של השל מופיע בעמ' 39 בתת פרק על "הזדמנות" בפרק השלישי של החיבור.
בכוכבית שבתחתית העמוד מפנה השל ל"מאן איז נוט אלון" עמ' 209.

מתוך "הארות הנצח"

התפישה שעל־פיה השבת והנצח הם אחד - או שמהותם אחת - עתיקה היא.* האגדה מספרת:

בשעה שאמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אני נותן לכם את התורה, אמר: האם מקיימים אתם המצוה שבה אני מנחיל לכם את העולם הבא ?
וישראל היו משיבים ואמרים לפניו: ריבונו של עולם ! הראנו דוגמה של העולם הבא בעולם הזה.
אמר להם : זו השבת.^

מסורת עתיקה אומרת כך: ' כי אני ה' מקדשכם' - לעולם הבא, כגון קדושת השבת בעולם הזה, נמצאנו למדין שהיא מעין קדושת העולם הבא'.*^



הערות השוליים:

*'היום השביעי הוא אות לתחיית המתים ולעולם הבא' וכתוצאה מכך, אין מתאבלים ביום השבת. חיי אדם וחוה, מא ע"א
The Apocrypha and Pseudopigrapha ed. Charles II 151
על פי לוי גינצבורג  The Book of Adam' Jewish Encyclopaedia' מקור הספר הוא יהודי.

^ אלפא ביתא דרבי עקיבא, אוצר המדרשים, עמ' 407; ראו גם עמ' 430 והשוו למדרש המצוטט גם בכד הקמח, שבח , בסוף

*^ מכילתא לשמות , לא, יז

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  105 , 167

מתוך הקדמתו של בנימין איש לשלום לקובץ לך לך (א)

"אתגרים משמעותיים עומדים בפני יהדותו של אדם מודרני והם מציבים סימני שאלה על הצדקת הנאמנות לאמונה ולמסורת היהודית העתיקה."

בנימין איש שלום באקדמות מילין לקובץ "לך לך", קובץ מאמרים על השל שפורסם לאחרונה בהוצאת אידרא, בעריכתו ובעריכת דרור בונדי, עמ' 9

צריך האדם לקרב את הגאולה בכל יום: היינו לצאת בכל יום מהגלות שלו ומשעבוד היצר הרע, להשליך מעליו כל חלקי הרע. ולהשלים נפשו בכל חלקי הטוב ולהדבקה ולקשרה בשורש האמת. ובזה יצא לחירות. 

רבי אברהם יהושע השל  מאפטא, "אוהב ישראל", פולין, המאה ה־19, מתוך "הלילה הזה" הגדה ישראלית, בעריכת מישאל ונעם ציון, עמ' 5