רבות יכולה ללמוד הפילוסופיה מן המקרא. בעיני הפילוסוף, ה'טוב' הוא המושג הנעלה ביותר. אולם, מושג ה'טוב' איננו עומד בפיסגת סולם הערכים המקראי, משום שה'טוב' אינו יכול להתקיים ללא ה'קדוש'. ה'טוב' הוא הבסיס, ואילו ה'קדוש' הוא הפיסגה. את הדברים שנבראו בששת הימים הראשונים ראה אלוהים כ'טובים'; את היום השביעי הוא 'קידש'.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  107

"ניתן לטעון כי קריאותיו של השל לעם היהודי לשוב אל האגדה ואל ההלכה היהודית, וקריאתו לכלל האנושות - לשוב לערכי התנ"ך, הן בבחינת מענה ומזור לאתגר האלילי שאימתו, לדעת השל, מעמידה את המשכיות האנושות והעולם כולו בסימן שאלה."

עינת רמון, "עבודה זרה וסנוורי הנאורות בהגות אברהם יהושע השל", דעת 71 תשע"א, עמ' 106

"ההוגה והרב ( החסידי ואחר כך הליברלי) אברהם יהושע השל ( 1907 - 1972 ), ראה ב'נאורות' המודרנית הונאה של האנושות ובגידה באלוהות, ובתרבות המערבית המודרנית - תרבות הנוהה אחר עבודה זרה.*"

* ע' בשארה ( עורך ) , הנאורות: פרוייקט שלא נשלם ? שש מסות על נאורות ומודרניזם, תל אביב תשנ"ז. על פולמוסו של השל עם שפינוזה ומנדלסון כנציגי הנאורות שזלזלה א־פריורי בערכו האינטלקטואלי של המקרא ראו א' י' השל, אלוהים מבקש את האדם: פילוסופיה של היהדות, תרגם מאנגלית עזן מאיר לוי, ירושלים 1955, עמ' 254 - 255.

עינת רמון, עבודה זרה וסנוורי הנאורות בהגות אברהם יהושע השל, דעת 71 תשע"א, עמ' 105

Absorbed in the struggle for the emancipation of the individual we have concentrated our attention upon the idea of human rights and overlooked the importance of human obligations.

A.J.Heschel, Religion in a Free Society, in in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 5

"פרופ' השל הוא מן הדמויות הבודדות של הדור, המחפש להחזיר לאיש ישראל את  ה ח ו ו י ה הדתית, אשר במרכזים רבים ומטעמים שונים נסתלפה דרכה. חיפוש זה כורח הוא לידיעת טעם קיומנו ויעודנו בדור שאירעו לו שלושה דברים העומדים ברומו של העיון: השואה, המדינה ושידוד המערכות - שהם גופי תורה ובני־אדם תוהים בהם. 'לפעמים מרגישים כאילו נסוכה עלינו רוח תרדמה, ותהי לנו חזות הכל כדברי הספר החתום. בני־אדם נותנים דופי בכל ואומרים: אין בבנין הארץ כל גדולה ופלא. כל המפרש את תולדות ישראל על פי הפשט עושה אותן פלסתר. מבחינה מעשית, על פי השכל וההגיון, לא היתה תקוה לשאיפת הציונים. השאיפה הציונית לא היתה אלא אגדה או חלום, ולדעת אנשי־השכל - אין למדים מן האגדה, ודברי חלומות לא מעלין ולא מורידין...אלא מה שלא יעשה השכל יעשה החזון.'"

דברים מתוך השיחה הראשונה של א. י. השל עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל", הוצאת מוסד אברהם יהושע השל , הוצאת 'אוניפרס' בעריכת פנחס פלאי משנת 1975, עמ' 28 והשוו לגרסת הדברים על פי העריכה החדשה של עמיחי חסון ואמונה אלון ב"אדם מהלך בעולם" בעמ' 20-19

...more people die in the epidemics of needs than in the epidemics of disease.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 6

Needs are looked upon today as if they were holy, as if they contained the totality of existence. Needs are our gods, and we toil and spare no effort to gratify them.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 5