|
|
|||||
  
|
|
זהות ההויה והמסתורין חופפת את כל היקום. דוגמתיות היא רציונליזציה של המסתורין, תיאור של הבלתי־מתואר, מבע של הבלתי־מובע. אין לטבוע את המסתורין במטבע שכלתני, כשם שאין לטבוע את הפשט במטבע של רזים. ברם רב ערכם של עיקרי אמונה כרמזים. רמז הוא זיווג הפשט והסוד, זיווג הנגלה והנסתר. כל התופס את עיקרי האמונה כפשטם מסרס את משמעותם.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974
התלבטו במשך הדורות בבעיית הניגודים שבין הדת למדע, כלומר באתגר למחשבה הדתית הבא מן החוץ. ברם לפנינו התנגשות שתי תפיסות שבתוך המחשבה הדתית עצמה. השאלה על יחס האמת הדתית לאמת המדעית מן ההכרח שיקדם לה ניתוח האמת הדתית עצמה.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974
Israel reborn represents a breakthrough into whole new areas of experience and understanding. It defies conventional conceptions, ordinary expectations. Its essence is a proclamation.
This is why the return to Zion is a source of embarrassment to so many of us whp depend for intellectual efficacy upon conformity with mental habits.
A.J.Heschel, Israel: An Echo of Eternity, FS&G, pp 49-50
במאמר שנקרא "על 'מות אלוהים' ותחיית המתים בהגותו של השל"*, פותח דר' דרור בונדי בדברי הספד של הרב הראשי לשעבר של אנגליה, הרב יונתן זקס המנוח על הרב סולובייצ'יק :
"בהספד שנשא על הרב סולובייצ'יק, הציג הרב זקס כמה ציטוטי מפתח שמהם עולה כי רבו הזדהה עם יוסף הנותר לבדו מכל בית אביו, וחש כמי שנושא על כתפיו את זיכרון העולם שאבד בשואה. בניסוח חריף תיאר הרב זקס את תחושת רבו כי ההלכה עצמה נרצחה בשואה וכי עליו מוטלת האחריות להקים אותה לתחיה:
עלינו להבין כי עבור הרב השואה לא הייתה רק טבח של שישה מיליון יהודים. היה זה טבח של התורה עצמה, כביכול, עולם־תורה שלם ממנו צמח הרב, ממנו עלתה התורה...עלו בלהבות...אני מאמין כי הרב סולובייצ'יק היה מעורב בלא פחות מאשר תחיית המתים, השבתו של עולם מת לחיים... ההלכה זכתה לניצחון על המוות, עולם הישיבות שנהרס באכזריות כה רבה, חי בשנית.^
במאמר זה," כותב בונדי, "אבקש להציג באור דומה את אברהם יהושע השל, בן זמנו ומקומו של הרב סולובייצ'יק^*. כשם שהזדהה הרב יוסף דב סולובייצ'יק עם דמותו של יוסף הצדיק, כך הזדהה אברהם יהושע השל עם דמותו של אברהם אבינו, וכמו שחש הרב סולובייצ'יק ביחס לחורבן עולם הישיבות של נעוריו ולמותה של ההלכה, כך גם חש השל ביחס לחורבן עולם החסידות של נעוריו ול'מות אלוהים'."
לקראת סוף המאמר', בו סוקר בונדי את הגותו של השל כפי שמופיע בספרו האחרון של השל ( שבאנגלית ) על הרבי מקוצק, "להט לאמת", כותב דרור כך:
"כיצד אפשר להתפלל לאלוהים אחרי אושוויץ ? כדרך אבותיו החסידים, מסיים אף השל את שורות הגותו האחרונות בסיפור. הוא מספר על ידידו שלמה זלמן שרגאי, ששהה בשליחות בפולין שאחרי השואה ועלה על רכבת לפריז לנסיעה ארוכה. ביושבו בתאו הוא ראה מן החלון יהודי אביון שלא מצא מקום על הרכבת והזמינו לשבת עמו. שרגאי ניסה לדובב את אורחו, אך הלה לא דיבר. מכיוון שהיה יהודי שומר מצוות התפלל שרגאי ערבית ושחרית, אך היהודי האביון נמנע גם מכך. לבסוף, כאשר היום כמעט חלף לחלוטין, הם החלו בשיחה. אמר הבחור: 'לעולם לא אתפלל עוד מפני מה שאירע לנו באושוויץ...כיצד אני יכול להתפלל ? לכן לא התפללתי כל היום'.
בבוקר למחרת שרגאי שם לב כי הבחור פתח את חבילתו, הוציא טלית ותפילין והחל להתפלל. כששאל אותו שרגאי לפשר השינוי, השיב הבחור: 'לפתע הייתה לי הארה וחשבתי כמה בודד מוכרח אלוהים להיות; ראה עם מי הוא נותר. השתתפתי בצערו'."
*המאמר פורסם באקדמות גליון כ"ג, אלול תשס"ט בהוצאה לאור של מכללת רוברט מ' ברן ושל בית מורשה בירושלים, עמ' 88,87, 109 , 110 . הטקסט של הערות השוליים הושמט.
The hour calls for a revision of fundamental religious concerns. The wall of separation between the sacred and the secular has become a wall of separation between the conscience and God. In the Pentateuch, the relation of man to things of space, to money , to property is a fundamental religious problem. In the affluent society sins committed with money may be as grievous as sins committed with our tongue. We will give account for what we have done, for what we have failed to do.
A.J. Heschel, "No Religion is an Island", in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity" , FSG, p. 261
