It is an accepted fact that the Bible has given the world a new concept of God. What is not realized is the fact that the Bible has given the world a new vision of man. The Bible is not a book about God; it is a book about man.

A J Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p.119

"עובדה מקובלת היא שהתנ"ך העניק לעולם מושג 'אלוהים ' חדש. ואולם, חסרה ההכרה בכך שהתנ"ך העניק לעולם חזון 'אדם' חדש. התנ"ך אינו ספר על אלוהים; הוא ספר על האדם."

א.י. השל, מיהו האדם  ? תרגום דרור בונדי, משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 189

המשך לספתח ( ראה גם אלו דברים )

"ר' שמחה בונים הזהיר ש'התלהבות' יכולה להביא לרמאות עצמית. כשאופפת את האדם התלהבות, הוא חושב שהוא כבר חסיד מושלם: לבו בוער כאש למען אלוהים. כל העולם נראה לו כהבל והוא מתעלה בעיני עצמו. אבל באמת, ההתלהבות היא ניסיון שנשלח מן השמים. האש בוערת רק לזמן מה. מה נותר בחסיד אחרי שהיא כבה ? - עפר ואפר או ממשות כלשהי בעבודת ה' שלו ?"

א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, עמ' 35

תאולוגיה בימינו, ככל שהיא "קיימת" , אינה כמו שהיתה בעבר

"Theology starts with dogmas, philosophy begins with problems. Philosophy sees the problem first, theology has the answer in advance."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 4

"ראשיתה של התאולוגיה בעיקרי האמונה, וראשיתה של הפילוסופיה בשאלה. הפילוסופיה רואה קודם כול את השאלה, ואילו לתאולוגיה נתונה התשובה מראש."

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 4

"קוצק הותירה אחריה ירושה: אי נחת בנשמה היהודית"

א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 278. לעולם יש סכנה בהבאת ציטוטים של הוצאת דברים מהקשרם. אני מודע לסכנה הזאת - במיוחד כי לא הבאתי את דברי ההמשך של השל על אתר. מאידך גם לא הבאתי את הדברים שבפסקאות הקודמות למשפט הנ"ל בפרק האחרון של הספר ותחת כותרת המשנה : הירושה.

מוזמנים להשלים את החסר בעיון עצמי בספר.

זמן רב שאלתי עצמי מה הדבר העיקרי שהשל ביקש לומר לנו עד כדי כך שזנח את עבודתו על הכרך השלישי של תורה מן השמים בערוב ימיו - כדי לתת לנו את ספריו על הקוצקר באנגלית וביידיש. אתמול בערב נצנצה לי תשובה חלקית לשאלה זו.

מתוך " עבירה גוררת מצווה" ספר ג תמ"ה

" 'כי גם במלכותו נולד רש ' ( קהלת ד, יד )  - 'גם במלכותו של יצר הרע נולד יצר טוב' *  אמר ריש לקיש: 'בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו, אנו לא באנו לעולם'.

דברים כאלה העומדים בניגוד למקובל ולמוסכם אנו מוצאים  לא רק בדיני טומאה וטהרה. יש דברים העומדים ברומו של עולם שלא נעשו על טהרת הקודש, כאילו טלטל הקדוש ברוך הוא מתן שכרן של עבירות. מעז יצא מתוק, מטומאה יצאה טהרה."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 1035

*מראי המקום בפסקה דלעיל שהשל הביא על אתר, הושמטו

סוף אקדמות מילין

"בשורתו של השל לאדם המודרני היא בכך, שהוא הראה כי גם בתחומה של תודעה מודרנית תיתכן אמונה אותנטית, אשר אינה בעלת אופי מיתי ואינה טוענת טענות מטפיזיות, ועם זאת היא ממלאת את חייו חיוניות ומשמעות וקוראת לו להיטיה, להתקד, לתקן עולם במלכות שדי."

בנימין איש שלום , אקדמות מילין, "לך לך עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל", עורכים בנימין איש שלום ודרור בונדי, הוצאת אידרא, עמ' 11

מתוך הפרק על קוטביות בתורה מן שמים - להשל

"גם בשעה שהיו חילוקי דעות בהלכה כגון בין בית שמאי לבית הלל, לא נעשתה התורה לשתי תורות, כי התכוונו לשם שמים, כך גם כשהיו חלוקים בדעות כגון בית מדרשו של ר' עקיבא לעומת בית מדרשו של ר' ישמעאל. דרכו של ר' ישמעאל הפשט, דרכו של ר' עקיבא המסתורין - ושתי הדרכים הן ליגיטימיות בדת ישראל ובשתיהן צברה האומה את האנרגיה הרוחנית שלה במשך תולדות קיומה. ופעמים שתי השיטות עמדו זו על ידי זו, זו בתוך זו, ופעמים נבלעה אחת בחברתה ופעמים נצטרפה זו לזו ודומה ששתי תפיסות עולם, הצוררות זו לזו יכולות לדור בכפיפה אחת, בלב אחד. לדוגמא ניסוחו של ר' עקיבא: 'הכל צפוי והרשות נתונה' אינו אלא סינתיזה קשה בין גזרה קדומה ובחירה. יש והיו מטעימים פעמים את השיטה האחת, ופעמים את האחרת. הכל  לפי הנסיבות  המתחלפות, לעתים לפי מזגי הנפש של החכמים או הלך רוחם. הדברים באים לידי ביטוי נפלא בחלוקי הדעות שביחס בין הבורא המושלם והעולם הפגום. מצד אחד אמונה תמימה מעשית ומאידך גיסא עיון מעמיק ונוקב בשאלות מעשי־בראשית. כן ההבדלים בין זכות אבות וזכות המצוות של האדם עצמו.

'שתי אסכולות גדלו בצלו של המקרא'* ומפני זה יכלו שתיהן לזרום בים אחד, בים התלמוד והמדרשים. היהדות אוחזת בזה וגם מזה לא תנח ידה. היא זקוקה ונזקקת לשתיהן. 'תנו עוז לאלהים' ( תהילים סח, לה )  - ' ה' עוז לעמו יתן' ( תהילים כט, יא ).

אין להתעלם מן הדבר שתורת דו־פרצופים למחשבה עלולה לתת יד לקטני מחשבה לומר שדברים העומדים ברומו של עולם יש להם פנים לכאן ולכאן. אלא כבר אמרו שלא ניתנה תורה לטפשים.

כשם שאין העולם מתקיים אלא בצירוף המידות , כך אין המחשבה מתקיימת אלא בשילוב דרכים. זה ועוד. כל הדרכים בחזקת סכנה. 'אין לך דרך שאין בה כמנות ( אורבים) , אין לך דרך שאין בה פרשות ( דרכים )'.^ אלא מה תורה מן השמים, כך אש האמונה מן השמים. אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצווה להביא מן ההדיוט.*^'כי ב' יהיה בכסלך ( משליג, כו )  - בדברים שאתה כסיל בהן'.^^"

* בהערת שוליים ( ה"ש ) 59 על אתר, כתוב [עיינו ספר ראשון, עמ' 70 ]

^ ה"ש 60 על אתר מפנה לספרי, דברים , כ.

*^ ה"ש 61 על אתר מפנה לעירובים , סג ע"א.

^^ ה"ש 62 מפנה לירושלמי פאה, ה"א ( טו, ע"א ) .

המובאה דלעיל לרבות הערות השוליים הן מ - 

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 977

ועיון תפילה

ועיון תפילה

א לַמְנַצֵּ֬חַ | עַֽל-הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: ב הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב: ( תהילים פא )

"להתפלל משמע לשים לב לפלא, לזכות לחוש מחדש את המסתורין שמחיה את כל החי, את הגבול האלוהי שבתוך כל הישגי האדם."

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 61

מתוך הפרק על קוטביות ב"תורה מן השמים" ( כרך ב ) - וכן אלו דברים לשבת פ' ראה תשפ"ה

היום 685 ימים  למלחמה

                                                                         

"גם בשעה שהיו חילוקי דעות בהלכה כגון בין בית שמאי לבית הלל, לא נעשתה התורה לשתי תורות, כי התכוונו לשם שמים, כך גם כשהיו חלוקים בדעות כגון בית מדרשו של ר' עקיבא לעומת בית מדרשו של ר' ישמעאל. דרכו של ר' ישמעאל הפשט, דרכו של ר' עקיבא המסתורין - ושתי הדרכים הן ליגיטימיות בדת ישראל ובשתיהן צברה האומה את האנרגיה הרוחנית שלה במשך תולדות קיומה. ופעמים שתי השיטות עמדו זו על ידי זו, זו בתוך זו, ופעמים נבלעה אחת בחברתה ופעמים נצטרפה זו לזו ודומה ששתי תפיסות עולם, הצוררות זו לזו יכולות לדור בכפיפה אחת, בלב אחד. לדוגמא ניסוחו של ר' עקיבא: 'הכל צפוי והרשות נתונה' אינו אלא סינתיזה קשה בין גזרה קדומה ובחירה. יש והיו מטעימים פעמים את השיטה האחת, ופעמים את האחרת. הכל  לפי הנסיבות  המתחלפות, לעתים לפי מזגי הנפש של החכמים או הלך רוחם. הדברים באים לידי ביטוי נפלא בחלוקי הדעות שביחס בין הבורא המושלם והעולם הפגום. מצד אחד אמונה תמימה מעשית ומאידך גיסא עיון מעמיק ונוקב בשאלות מעשי־בראשית. כן ההבדלים בין זכות אבות וזכות המצוות של האדם עצמו.

'שתי אסכולות גדלו בצלו של המקרא'* ומפני זה יכלו שתיהן לזרום בים אחד, בים התלמוד והמדרשים. היהדות אוחזת בזה וגם מזה לא תנח ידה. היא זקוקה ונזקקת לשתיהן. 'תנו עוז לאלהים' ( תהילים סח, לה )  - ' ה' עוז לעמו יתן' ( תהילים כט, יא ).

אין להתעלם מן הדבר שתורת דו־פרצופים למחשבה עלולה לתת יד לקטני מחשבה לומר שדברים העומדים ברומו של עולם יש להם פנים לכאן ולכאן. אלא כבר אמרו שלא ניתנה תורה לטפשים.

כשם שאין העולם מתקיים אלא בצירוף המידות , כך אין המחשבה מתקיימת אלא בשילוב דרכים. זה ועוד. כל הדרכים בחזקת סכנה. 'אין לך דרך שאין בה כמנות ( אורבים) , אין לך דרך שאין בה פרשות ( דרכים )'.^ אלא מה תורה מן השמים, כך אש האמונה מן השמים. אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצווה להביא מן ההדיוט.*^'כי ב' יהיה בכסלך ( משליג, כו )  - בדברים שאתה כסיל בהן'.^^"

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

שבת שלום

   ג'ף

* בהערת שוליים ( ה"ש ) 59 על אתר, כתוב [עיינו ספר ראשון, עמ' 70 ]

^ ה"ש 60 על אתר מפנה לספרי, דברים , כ.

*^ ה"ש 61 על אתר מפנה לעירובים , סג ע"א.

^^ ה"ש 62 מפנה לירושלמי פאה, ה"א ( טו, ע"א ) .

המובאה דלעיל לרבות הערות השוליים הן מ - 

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 977

לה' הארץ

"לכאורה נראה עניין האמונה כדבר שברגש, כמשאת נפש, כדבר שתחילתו וסופו בלב. ולא היא. אין הדת מנוחת נפש, אלא להפך; התעוררות ותשוקה שאינה יודעת סיפוק."

א.י. השל, א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ' 98 וכן בתורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  948

It is not enough to call for good wiil. We are in desperate need of good thinking.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p.  4

Religious thinking is an intellectual endeavor out of the depths of reason. It is a source of cognitive insight into the ultimate issues of human existence. Religion is more than a mood or  a feeling. Judaism, for example, is a way of thinking and a way of living. Unless we understand its categories, its mode of apprehension and evaluation, its teaching remains unintelligible.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, p 4

!

In a very deep sense, religion is two things. First of all, it's an answer to the ultimate problems of human existence. And it also has another side. It is a challenge to all answers. It is living in this polarity of these two points.

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, pp 402- 403

Part company with preconceived notions, suppress your leaning to reiterate and to know in advance of your seeing, try to see the world for the first time with eyes not dimmed  by memory or volition, and you will detect that you and the things that surround you - trees, birds, chairs - are like parallel lines that run close and never meet. Yor pretense of being acquainted with the world is quickly abandoned.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc, p. 5

Philosophy, enticed by the promise of the known, has often surrendered the treasures of higher incomprehension  to poets and mystics, although without the sense of the ineffable  there are no metaphysical problems, no awareness of being as being, of value as value.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc, p. 8

אלו דברים לשבועות תשפ"ה

היום 603 ימים  למלחמה

"רב הוא העמל האינטלקטואלי הכרוך בתורה, ואסור שקבלתה תהא דומה להרכבת מנעול מאגי (טליסמני), החוסם את הרוח והמצפון בפני כניסתן של מחשבות חדשות. ההתגלות אינה חשיבה חלופית. מטרתה אינה לבוא במקום הבנתנו אלא להרחיבה. הנביאים ביקשו להרחיב את אופק הכרתנו ולהעניק  לנו תחושה של  השותפות האלוהית בעיסוקנו בטוב וברוע ובמאבקנו בתעלומות החיים. הם ביקשו ללמדנו כיצד לחשוב בקטגוריות של אלוהים: קדושתו, צדקתו וחסדו. הפנמת הקטגוריות הללו אינה פוטרת אותנו מן החובה לבקש תובנות חדשות בזמננו. אדרבה, הקטגוריות מאתגרות אותנו למצוא מסילות חדשות ולתרגם בהן את מצווֹת התורה לתכנים המתחייבים מנסיבות חיינו. המשמעות המלאה של המקרא לא נגלתה פעם אחת ולתמיד. כל שעה ושעה מתגלה פן נוסף. דבר ה' ניתן פעם אחת בלבד, אך הניסיון להבינו חייב להימשך לעד. לא די שנקבל את המצווֹת, אף לא די שנשמור אותן. תלמוד תורה, בחינתה וחקירתה, הם סוג של עבודת אלוהים, חובה עליונה. שכן התורה היא הזמנה לרגישות, קריאה להבנה מתמשכת." 

א..י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  217

"The Bible is not an intellectual sinecure, and its acceptance should not be like setting up a talismanic lock that seals both the mind and the conscience against the intrusion of new thoughts. Revelation is not vicarious thinking. Its purpose is not to substitute for but to extend our understanding. The prophets tried to extend the horizon of our conscience and to impart to us a sense of the divine partnership in our dealings with good and evil and in our wrestling with life's enigmas. Thy tried to teach us how to think in the categories of God: His holiness, justice and compassion. The appropriation of these categories, far from exempting us  from the obligation to gain new insights in our own time, is a challenge to look for ways of translating Biblical commandments into programs required by our own conditions. The full meaning of the Bibllical words was not disclosed once and for all. Every hour another aspect is unveiled. The word was given once; the effort to understand it must go on for ever. It is not enough to accept or even to carry out the commandments. To study, to examine, to explore the Torah is a form of worship,, a supreme duty. For the Torah is an invitation to perceptivity, a call for continuous understanding."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 273

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

ואידך זיל גמור

 חג שמח

  ג'ף 

We are free at rare moments... Freedom is an act, an event.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p 411

אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. החירות היא פעולה, אירוע.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  323. ( בתרגום של מאיר-לוי act מתורגם ל"מעשה". אני שיניתי ל"פעולה" )

"אין בעולמנו דבר שלא מעורבים בו טוב ורע, קדושה וטומאה, זהב וסיגים. בלבול זה, טוענת המיסטיקה היהודית, היא הבעיה המרכזית של ההסיטוריה והסוגיה האולטימטיבית של הגאולה. הבלבול קיים עוד מששת ימי בראשית."

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, עמ' 293. שימו לב להבדל בנואנס בין התרגום לעיל למקור להלן

The dreadful confusion, the fact that there is nothing in this world that is not a mixture of good and evil, of holy and unholy, of silver and dross, is, according to  Jewish mysticism,  the central problem of history and the ultimate issue of redemption. The confusion goes back to the very process of creation.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 371

The meaning of the things we revere is overwhelming and beyond the grasp of our understanding.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc p. 26

עיונים ל-יט והלאה ( ט)

"אמרנו שההנחה הגדולה של הדת היא שהאדם מסוגל להתעלות אל מעבר לעצמו. יכולת זו היא מהותה של החירות. אליבא דהגל ההיסטוריה של העולם אינה אלא ההתקדמות של תודעת החירות. ברם מניין לנו שהחירות אינה מושג מדומה ? במונח חירות כוונתנו לרצון עצמאי מתנאים מוקדמים, הן פסיכולוגיים הן פיזיולוגיים. אך האם באמת הרצון עצמאי באשר לאופיו של האדם או לנסיבות הסיבתיות ? האין כל פעול תוצאה של גורם קודם ? האין הרגע הנוכחי שבה מתקבלת החלטה, עמוס בלחציי העבר ?  יכולת השכל להשוות בין נימוקים בעד ונגד פעולה מסוימת ולהעדיף סדרת נימוקים אחת על רעותה אינה נותרת בתחום הסיבות המודעות והגלויות לעין. אולם הסיבות הללו נגזרות מסיבות אחרות, שלהן אילן יוחסין אין־סופי. תהא ראשיתן של הסיבות המקוריות אשר תהא, הפעולה הניצבת מול הצאצאים אינה מבוססת על מחשבה חסרת פניות ובלתי מותנית. האם באמת נוכל לטעון שיש לנו שליטה על קביעוֹת רצוננו אנו ?"

מי ייחשב אדם חופשי ?

 א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 322

We have said that the grand premise of religion is that man is able to surpass himself. Such ability is the essence of freedom. According to Hegel, the history of the world is nothing more than the progress of the consciousness of freedom. Now, what gives us the assurance that freedom is not a specious concept ? By the term  freedom we mean the will's independence of antecedent conditions, psychological and physiological. Yet is the will ever independent of the character of the person or the circumstances of the environment ? Is not every action the result of an antecedent factor ? Is not the present moment in which a decision is made loades with the pressure of the past ? The ability of the mind to compare the reasons for and against a certain action and to prefer one against the other does not extend beyond the scope of those reasons which are conscious and apparent. Yet these reasons are derived from other reasons which in turn have an infinite genealogy. Whatever the genesis of the original reasons may have been, facing the descendants is not an act of unbiased, undetermined thinking. Can we really claim to possess the power over the determinations of our own will ?

Who is to be regarded as free ?

A.J. Heschel. God in Search of Man, p 409

"עיונים" ליח אדר תשפ"ה

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. משמעותה של הבריאה אינה טמונה ברעיון שהיקום נברא בנקודה מסוימת בזמן. המשמעות המהותית של הבריאה, כפי שהסביר רמב"ם, הוא שהיקום לא התהווה מתוך כורח, אלא תוצאה מחירות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom. The essential meaning of creation is not the idea that the universe was created at a particular moment in time. The essential meaning of creation is, as Maimonides explained, the idea that the universe did not come about by necessity but as a result of freedom.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412