The meaning of the things we revere is overwhelming and beyond the grasp of our understanding.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc p. 26

עיונים ל-יט והלאה ( ט)

"אמרנו שההנחה הגדולה של הדת היא שהאדם מסוגל להתעלות אל מעבר לעצמו. יכולת זו היא מהותה של החירות. אליבא דהגל ההיסטוריה של העולם אינה אלא ההתקדמות של תודעת החירות. ברם מניין לנו שהחירות אינה מושג מדומה ? במונח חירות כוונתנו לרצון עצמאי מתנאים מוקדמים, הן פסיכולוגיים הן פיזיולוגיים. אך האם באמת הרצון עצמאי באשר לאופיו של האדם או לנסיבות הסיבתיות ? האין כל פעול תוצאה של גורם קודם ? האין הרגע הנוכחי שבה מתקבלת החלטה, עמוס בלחציי העבר ?  יכולת השכל להשוות בין נימוקים בעד ונגד פעולה מסוימת ולהעדיף סדרת נימוקים אחת על רעותה אינה נותרת בתחום הסיבות המודעות והגלויות לעין. אולם הסיבות הללו נגזרות מסיבות אחרות, שלהן אילן יוחסין אין־סופי. תהא ראשיתן של הסיבות המקוריות אשר תהא, הפעולה הניצבת מול הצאצאים אינה מבוססת על מחשבה חסרת פניות ובלתי מותנית. האם באמת נוכל לטעון שיש לנו שליטה על קביעוֹת רצוננו אנו ?"

מי ייחשב אדם חופשי ?

 א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 322

We have said that the grand premise of religion is that man is able to surpass himself. Such ability is the essence of freedom. According to Hegel, the history of the world is nothing more than the progress of the consciousness of freedom. Now, what gives us the assurance that freedom is not a specious concept ? By the term  freedom we mean the will's independence of antecedent conditions, psychological and physiological. Yet is the will ever independent of the character of the person or the circumstances of the environment ? Is not every action the result of an antecedent factor ? Is not the present moment in which a decision is made loades with the pressure of the past ? The ability of the mind to compare the reasons for and against a certain action and to prefer one against the other does not extend beyond the scope of those reasons which are conscious and apparent. Yet these reasons are derived from other reasons which in turn have an infinite genealogy. Whatever the genesis of the original reasons may have been, facing the descendants is not an act of unbiased, undetermined thinking. Can we really claim to possess the power over the determinations of our own will ?

Who is to be regarded as free ?

A.J. Heschel. God in Search of Man, p 409

"עיונים" ליח אדר תשפ"ה

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. משמעותה של הבריאה אינה טמונה ברעיון שהיקום נברא בנקודה מסוימת בזמן. המשמעות המהותית של הבריאה, כפי שהסביר רמב"ם, הוא שהיקום לא התהווה מתוך כורח, אלא תוצאה מחירות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom. The essential meaning of creation is not the idea that the universe was created at a particular moment in time. The essential meaning of creation is, as Maimonides explained, the idea that the universe did not come about by necessity but as a result of freedom.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

"עיונים ליז אדר תשפ"ה"

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324 ( ההדגשה של המשפט השני אינה במקור והיא באה להדגיש שמדובר במשפט המשך למשפט שהובא כאן אתמול ) 

"The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom." (The emphasis is mine and is meant to highlight that the 2nd sentence is a continuation of the quote from yesterday )

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

"עיונים" לטז אדר תשפ"ה

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324 ( המשך ב"נ מחר )

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. 

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412