בעומדנו ביהדותנו - בהיותנו יהודים - אנו פועלים ויוצרים יותר לטובת העולם מאשר על ידי תרומות מדע חשובות שאנו תורמים לתרבות הכללית.

א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ'  64

By persisting in our Judaism - by continuing as Jews - we contribute more toward the general welfare than than we do through all our significant scientific contributions to the general culture.

A.J.Heschel, Pikuach Neshama, in Moral Grandeur & Spirtual Audacity, FSG, p. 66

עצם קיומו של יהודי הוא פעולה רוחנית. העובדה שנשארנו בחיים על אף הפורענויות והגזרות היא גופה בגדר קידוש השם.

א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ'  48

The very existence of a Jew is a spiritual act. The fact that we have survived, despite the suffering and persecution, is itself a sanctification of God's name.

A.J.Heschel, Pikuach Neshama, in Moral Grandeur & Spirtual Audacity, FSG, p. 55

בונדי על "פיקוח נשמה"

"מאמר זה הוא אחד מן המאמרים ההגותיים הראשונים של השל , והוא מבשר את השטף ההגותי הכביר שעתיד לפרוץ בשנות החמישים. משפטים רבים ממאמר זה שובצו בספריו הגדולים של השל, תוך שהם מורחבים לפסקאות או אף לפרקים שלמים. אפשר אפוא לראות במאמר זה של השל את גרעינה היסודי של הגותו"

דרור בונדי בדברי פתיחה למאמר של השל  "פיקוח נשמה", מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת בונדי, עמ' 46

אברהם יהושע השל היה אחד מאותם בני־אדם שבלי יצירתם היה העולם חסר נקודה מרכזית ללא־תחליף, שהוא היה אחד מאותם בני־אדם שמששת ימי  בראשית היה הבורא צורף אותם ומכה להם לתקון השלם ליצירתו ה ו א.

אנדרה נהר במבוא ל"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ'  15

...Heschel set the standard not for scholarship alone, or for piety alone, or for theology alone, or for moral conscience alone, but for all of these things and more....

Jacob Neusner in the Preface of "To Grow in Wisdom", (antho. ed byJ Neusner & N Neusner), Madison Books, p. ix

הדת היא התשובה לשאלותיו העמוקות של האדם. בשעה שאנו מאבדים עניין בשאלות האחרונות, מאבדת הדת את הרלוונטיות שלה ונקלעת למשבר. משימתה העיקרית של הפילוסופיה של הדת היא לגלות מחדש את שאלות שהדת היא התשובה להן. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 3 נפלא מבינתי מדוע בחר המתרגם להוסיף "ה" הידיעה לפני המילה תשובה בקטע הנ"ל כאשר השל במקור משתמש ב an ולא ב the

Religion is an answer to man's ultimate questions. The moment we become oblivious to ultimate questions, religion becomes irrelevant, and its crisis sets in. The primary task of philosophy of religion is to rediscover the questions to which religion is an answer.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 3

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. משמעותה של הבריאה אינה טמונה ברעיון שהיקום נברא בנקודה מסוימת בזמן. המשמעות המהותית של הבריאה, כפי שהסביר רמב"ם, הוא שהיקום לא התהווה מתוך כורח, אלא תוצאה מחירות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom. The essential meaning of creation is not the idea that the universe was created at a particular moment in time. The essential meaning of creation is, as Maimonides explained, the idea that the universe did not come about by necessity but as a result of freedom.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

The basic issue of freedom is how we can be sure that the so-called events are not disguised aspects of a process, or that creative acts are not brought upon by natural developments of which we are not aware. The idea of creative possibilities and the possibility of living spiritually depend upon the idea of creation and man's being more than the product of nature.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411

השאלה הבסיסית באשר לחירות היא, כיצד נוכל לדעת בביטחון שהאירועים אינם היבטים מחוּפשׂים של תהליך, או שהפעולות היצירתיות אינן תוצאות של תהליכים טבעיים שאין אנו מודעים להם. מושג האפשרויות היצירתיות, וכמוהו האפשרות של חיים רוחניים, תלויים ברעיון הבריאה ובהכרח שהאדם הוא יותר מאשר תוצר של הטבע.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324