לא ברעש הברכה ולא בצמרת הפאר, אלא בשורשים הפתוחים למעין העתיק.

א.י. השל, פקוח נשמה

Blessing is not in noise; beauty is not in the top of trees but rather in the roots which are open to the  Ancient Fountain.

A.J. Heschel, Pikuach Neshama: To Save a Soul, in MGSA, FSG, p 56

 

במהלך חיים שלמים אנו מחפשים את המפתח, וכשמוצאים אותו, אנו מגלים שאיננו יודעים היכן המנעול.

א.י. השל, תשוקה לאמת, התרגום שלי - ג'ף

We spend a lifetime looking for the key, and when we find it, we discover that we do not know where the lock is.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 288

 

אמונה היא תחילת הסוף של אגוצנטריות.

א.י. השל, תשוקה לאמת,עמ' 189, התרגום שלי - ג'ף

Faith is the beginning of the end of egocentricity.

A.J.Heschel. A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 189

 

מה שיקר ערך ביותר איננו מצוי, בסופו של דבר,  במרחב אלא בזמן.

א. י. השל, שיחת אוטאווה, בסביבות 1970

What is ultimately precious is not in space but in time.

A.J. Heschel, the Ottawa talk, circa 1970

 

ניתן להגדיר את הבעיית החיים כבעיה של יישוב סכסוך, של השגת מודוס ויוונדי של העצמי ביחס לכל מה שקיים, בתוככי וביחס אליו הוא מתקיים; תאום בין הכוחות הפועלים בתוככי העולם הפנימי.

א.י. השל, מיהו אדם ? תרגום שלי - ג'ף

The problem of living may be defined as a problem of reconciliation, of bringing about a modus vivendi for the self in relation to all that is, in the midst of which, and in relation to which, he exists; of coordinating the forces that operate in the domain of the inner life.

A.J.Heschel, Who is Man ?  Stanford U Press, p 98-99

 

החיים שאנו מותירים מאחורינו בצעדנו בנתיבות הזמן מלאים ציוני דרך לעבר משכן או לחורבותיו של  חזון.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר עזן מאיר לוי, עמ' 299 בשינוי שלי  - ג'ף

The  life we leave behind  as we march along the  road of time  is full of guideposts to a sanctuary  or ruins of a vision.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 382

 

אנחנו מבינים, פחות או יותר, למה הכוונה כשמדברים על הבהמיות של האדם. השאלה מתחילה כשאנחנו מנסים לברר למה הכוונה כשמדברים על האנושיות של האדם.

א.י. השל, מיהו אדם ?, התרגום שלי - ג'ף

The animality of man we can grasp with a fair degree of clarity. The perplexity begins when we attempt to make clear what is meant by the humanity of man.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 3

 

האדם חשוב מאד לאלוהים.

א.י. השל, חמש שיחות, (השיחה עם קרל שטרן), תר' ורדה לבני, עמ'87

Man is very important to God.

A.J. Heschel, the Carl Stern Interview, MG&SA, FSG, p 396

 

אלוהים בלתי נראה. אך אינך יכול לחיות ללא אלוהים. לפיכך ברא אלוהים תזכורת, צלם דמות. מהי משמעות האדם ? להיות תזכורת לאלוהים, להעלות לפנינו את מציאות האלוהים. אלוהים בלתי נראה. ומכיוון שאינו יכול להיות בשום מקום למרות שהוא בכל מקום, הוא ברא את האדם. אתה מביט באדם וזוכר את אלוהים.

ש: (מפי קרל שטרן): והרי קיימים אנשים החיים ללא אלוהים ?

ת: [המשך יבוא - בלי נדר - ג'ף]

א.י. השל, חמש שיחות עם אברהם יהושע השל, הישחה החמישית - עם קרל שטרן, הוצאת מוסד אברהם יהושע השל, תרגום ורדה לבני, עמ'98-99

...God is invisible. But you can't live without God. So God created a reminder, an image. What is the meaning of man ? To be a reminder of God. God is invisible. And since he couldn't be everywhere, He created man. You look at man and you are reminded of God.

C. Stern: But there are men who live without God

Heschel : [to be continued...- Jeff]

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview, Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, p 401

 

אין יראת כבוד לה' ללא יראת כבוד לאדם. אהבת האדם היא הדרך לאהבת ה'. היראה פן נפגע בדל ובאביון חייבת להיות עמוקה לא פחות מיראתנו את ה' שכן 'עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון' (מש' יד 31)

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, בשינויים שלי - ג'ף עמ' 297

There is no reverence for God without reverence for man. Love of man is the way to the love of God. The fear lest we hurt a poor man must be as deep as the fear of God, for He that oppresses the poor blasphemes his maker, but he who is gracious unto the needy honors Him (Proverbs 14:31).

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p375

 

עם ישראל הוא עץ ששרשיו בישראל וענפיו בתפוצות. אין העץ מתקיים אלא בשרשיו, אבל איך ישא העץ פירותיו בלי הענפים ? הזהרו בענפים !

א.י. השל, על יחודו של הקיום היהודי

The people of Israel is a tree whose roots are in Israel and whose branches are in the Diaspora. A tree cannot flourish without roots. But how can it bear fruit without branches ? Be careful with the branches !

A.J. Heschel,  The Individual Jew And His Obligations, TIOF, FSG, p 210

 

משמעות היבראות האדם בצלם האל לוטה במסתורין. נוכל לשער שהכוונה היתה לאדם להיות עדות וסמל לבוראו. בהביטנו על האדם עלינו לחוש בנוכחות הבורא. אולם האדם המיר את ייעודו. במקום היותו עד הוא היה למתחזה, במקום לסמל את בוראו היה לאליל. ביומרתו החצופה פיתח חוש ריבונות כוזב הממלא  את העולם באימה.

א. י. השל, צלם קדוש של האדם, תרגום שלמה שרתוק בשיתוף הח"מ 

The meaning of having been created in the image of God is veiled in an enigma. But perhaps we may surmise the intention was for man to be a witness for God, a symbol for God. Looking at man one should sense the presence of God. But instead of living as a witness, he became an imposter; instead of being a symbol, he became an idol. In his bristling presumption he developed a false sense of sovereignty which fills the world with terror.

A.J.Heschel, Sacred Image of Man, in TIOF,FSG,  p 164

 

מקורות הדת - במעמקי המחשבה, בהסתכלות שלא ניתנה לביטוי, בתמהון בפני הפלא והמסתורין שלמעלה מכל השגה והבעה. מכאן שתחיית הדת לא תבוא אלא על ידי חידוש המבוכה הפנימית, על ידי יסורי המחשבה העומדת בפני הטמיר והנעלם  שבכל דבר ודבר, לרבות הטמיר והנעלם שבמחשבה עצמה.

מתוך ייאוש העולה בד בבד עם התקווה, מתוך ייסורים ומבוכה, מתוך תשוקה וזמרה בוקעת ויוצאת  האמונה באלוהים....

...אני מדגיש: אין אמונה בלי יגעה, בלי מאמץ.מאמץ מעשים ומאמץ מחשבה.

א.י. השל, "על יחודו של הקיום היהודי, דור יודע עדות - ואין בכוחו להעיד" פורסם בירחון בשם "מולד" ב1957; הדברים מופיעים גם במאמר שכותרתו "נשאת ונתת באמונה ? תחיית הדת לא תבוא אלא על ידי חידוש המבוכה הפנימית" - המאמר עתיד לראות אור בספר שאמור להתפרסם בהוצאת דביר בחנוכה השנה

The roots of religion lie in the depths of thought, in reflection that surpasses our power of expression, in awe and amazement before the wonder and the mystery beyond all comprehension or utterance. A religious revival  will come only  from inner embarrassment, from the agony of the intellect as it stands overwhelmed in the face of the mystery which lies hidden in all things and the inscrutable mystery of the mind itself. From the despair that goes hand in hand with hope, from tribulation and perplexity, from yearning and song, the faith in God bursts forth....

....I  repeat: there is no faith without strenuous effort, effort in thought and in deed.

A.J.Heschel, The Individual Jew and his Obligations, in TIOF, pp 198. 201

 

קול ה' מדבר בשפות רבות, מיתקשר במיגוון אינטויאציות.

א.י. השל, התנועה הכניסייתית, בקובץ "חוסר הבטחון של החירות", (טרם פורסם בעברית ) התרגום שלי - ג'ף

God's voice speaks in many languages, communicating itself in a diversity of intuitions.

A.J.Heschel, The Ecumenical Movement, in TIOF, FSG, p 182

 

 מה אנחנו ? התשובה לשאלה זו תלויה במשמעות השבת עבורנו.

א. י. השל, השבת,  הוצאת ידיעות אחרונות , תרגום אלכסנדר אבן חן,עמ' 95, בשינויים מסוימים שלי - ג'ף

What we are depends on what the Sabbath is to us.

A.J. Heschel, The Sabbath, p 89

 

האמונה היא דרך מחשבה, מידת דעת, יראת שמים היא מידת חיים. האמונה היא מחשבה על דבר מציאותו של משהו מעבר לגבולות הנסיון, יראת שמים היא קביעת יחס מתאים אליו. האמונה היא חזון, השקפה, יראת שמים היא יחס, סיגול, הכשרה והתאמה, הענות לקריאה - אורח חיים. האמונה מכוונת כלפי רשות אובייקטיבית, יראת שמים נתונה כולה ברשות  הסובייקטיבי וראשיתה ביזמה האנושית.

א.י. השל, יראת שמים, ספר השנה ליהודי אמריקה, תש"ב

Faith is a way of thinking, and this a matter of the mind; piety is a matter of life. Faith is a sense for the reality of the transcendent; piety is the taking of an adequate attitude toward it. Faith is a vision, knowledge, belief; piety is relation, adjustment, an answer to a call, a mode of life. Faith belongs to the objective realm; piety stands entirely within the subjective and originates in human initiative.

A.J.Heschel, An Analysis of Piety, in Moral Grandeur &Spiritual Audacity, FSG, p 310

'עבדו את ה' בשמחה'

 

במסורתנו לומד היהודי לחוש אושר על כך שיש בידו לקיים את המצוות, גם אם באורח לא מושלם, במקום  לחוש חרדה משום שאין בידו לקיימן באורח מושלם. 'עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה' (תה' ק 2).

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאדנס, תר' עזן מאיר-לוי בשינוי שלי - ג'ף, עמ' 320

"Serve Him with Joy"

Traditionally, the Jew is taught to feel delight in being able to fulfill the law, albeit imperfectly, rather than to feel anxiety because of his being unable to fulfill it perfectly. ' Serve Him with  joy; come before his presence with singing' ( Psalms 100:2).

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 406

 

ניחנו בכוח לכבוש את כוחות הטבע ולשלוט בהם.בהפעלת כוח זה אנו מכפיפים לרצוננו עולם שלא אנו בראנו, פולשים לתוך תחומים שאינם שייכם לנו. האם אנו מלכי העולם או שמא שודדי ים בלבד ?באיזו זכות אנו מנצלים, צורכים ונהנים מפירות העצים, ומתנובת האדמה ? מי אחראי על כוח הניצול, על הזכות לצרוך ?

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 226- 227 בשינויים מסויימים שלי - ג'ף

We are endowed with the ability to conquer and to control the forces of nature. In exercising power, we submit to our will a world that we did not create, invading realms that do not belong to us. Are we the kings of the universe or  mere pirates ? By whose grace, by what right do we  exploit, consume, and enjoy the fruits of the trees, the blessings of the earth ?  Who is responsible for the power to exploit, for the privlige to consume ?

A.J. Heschel, God in Search of Man , FSG, p 286

 

ואמר ר' יוחנן: 'כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים' וגו' [יח' כ 25]' <מגילה לב ע"א>. מצווה בלי נעימה אין בה נשמה. תורה בלי מנגינה אין בה רוח. כוונה היא אמנות חיבור המעשה למוסיקה פנימית. 'בואו לפניו ברננה' [תה' ק 2]. מתוך שאנו שרים באים אנו לפניו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 280

In the words of Rabbi Yohanan, ' If one reads Scripture without a melody or repeats the Mishnah without a tune, of him Scripture says . Wherefore I gave them also statutes that were not good ( Ezekiel 20:25) <  Megillah 32a >. A mitsvah without a melody is devoid of soul; Torah without a tune is devoid of spirit. Kavanah is the art of setting a deed to inner music. 'Come before His presence with singing' (Psalms 100:2). In singing we enter His presence.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 355

 

הרוע אינו רק איום; הוא גם אתגר. לא די בהכרת הסכנה או באמונה בכוחו הגואל של אלוהים כדי לתקן את מצבו הטרגי של העולם. לא נוכל  לסכל את גאות הרוע בבקשת מקלט בבתי תפילה או בתחנונים קדחתניים לכול -יכולתו המרוסנת של אלוהים.

המצווה, המעשה היחיד והצנוע של עבודת אלוהים, של סיוע לאדם, של היטהרות האדם - היא דרכנו להתמודד עם הבעיה....

.......

המסורת היהודית, למרות היותה ערה לסכנות ולמכשולים של קיומנו, מספקת תזכורת מתמדת להזדמנויות רבות ההוד והנצחיות לעשיית טוב. אנו לומדים לאהוב את חיי העולם הזה בשל אפשרויות הצדקה והקדושה שבהם, בשל הדרכים הרבות הפתוחות בפנינו לעבוד את הקדוש ברוך הוא. 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא'.[משנה, אבות, ד, יז] נכון אמנם ש'העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא',  ושעל כל אדם  להתקין עצמו בפרוזדור כדי שייכנס לטרקלין [שם, טז], אך בעיני אלוהים, גדולים הניסיון וההכנה מן ההישג והשלמות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 298-299

Evil is not only a threat, it is also a challenge. Neither the recognition of the peril nor faith in the redemptive power of God is sufficient to solve the tragic predicament of the world. We cannot  stem the tide of evil by taking refuge in temples, by fervently imploring the restrained omnipotence of God.

The mitzvah, the humble single act of serving God, of helping man. of cleansing the self, is our way of dealing with the problem.....

.............

Jewish tradition, though conscious of the perils and pitfalls of existence, is a constant reminder of the grand and everlasting opportunities to do the good. We are taught to love life in this world because of the possibilities of charity and sanctity, because of the many ways open to us to serve the Lord. 'More precious. therefore, than all of life in the world to come is a single hour of life on earth - an hour of repentance and good deeds'.

True, this world is only ' a vestibule to the world to come,' where we must prepare ourselves before we enter 'the banquet hall'.' Yet, in the eyes of God, the endeavor and the preparation are greater than the achievement and perfection.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp 373- 378 (footnotes omitted)

 

כמה אסונות עלינו לעבור עד שנבין ששאלת חירותו של אדם אחד היא ענינה של האנושות כולה; פגיעה באדם אחד כמוה כפגיעה בכולנו. מה שמתחיל כאי שוויון לחלק מהאוכלוסיה נגמר באופן בלתי נמנע כאי שוייון לכל האוכלוסיה.

א.י. השל, דת וגזע, בקובץ "אי הבטחון של השוויון", התרגום שלי - ג'ף

How many disasters do we have to go through in order to realize that all of humanity has a stake in the liberty of one person; whenever one person is offended, we are all hurt. What begins as inequality of some inevitably ends as inequality of all.

A.J. Heschel, Religion and Race, in The Insecurity of Freedom,  FSG, p 87

 

זוהי משמעות הקיום: ליישב בין חירות לבין שירות, בין החולף לקיים תמיד, לשזור  את פתילי הזמניות לתוך מארג הנצח.

א.י. השל, האדם אינו לבדו, עמ' 296 (באנג') - התרגום שלי - ג'ף

This is the meaning of existence: To reconcile liberty with service, the passing with the lasting, to weave the threads of temporality into the fabric of eternity.

A.J. Heschel, Man is Not Alone, FSG, p 296

 

בלא שאיפתנו המתמדת להבנה, משולה התורה לשטרות חוב ללא ערבות. אך הבנה זו מצריכה משמעת קפדנית, וזו ניתנת להשגה רק מתוך התקשרות והתמסרות, מתוך שמירה על -  והתנסות מחודשת בהבנה המקורית המוצאת את ביטויה בדבריהם של הנביאים וחכמינו הקדמונים.

תמיד קיימת הסכנה של נסיון לפרש את התורה במונחים פאגניים. כפי שיש נבואת שקר כך יש הבנת שקר. אפשר לרצוח בשם התורה, אפשר להיות בן בליעל ולפעול בהתאם ללשון החוק (רמב"ן). כה נפוץ הוא השימוש לרעה החסוד, שלעתים קרובות מתעורר הצורך להציל את התורה מידי מעריציה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי , בשינויים מסויימים שלי ג'ף, בעמ' 219

Without our continuous striving for understanding, the Bible is like paper money without security. Yet such understanding requires austere discipline and can only be achieved in attachment and dedication, in retaining and reliving the original understanding as expressed by the prophets and the ancient sages.

There is always the danger of trying to interpret the Bible in terms of paganism. As there is false prophecy, there is false understanding. It is possible to commit murder in the  name of the Torah; one may be a scoundrel and act within the letter of the law (Nahmanides). There has, indeed, been so much pious abuse that the Bible is often in need of being saved from the hands of its admirers.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 275

 

כיצד יחיה האדם, אותו יצור שנברא בצלמו של אלוהים ? איזו היא דרך החיים העולה בקנה אחד עם הוד החיים והמסתורין שלהם ? האדם תמיד היה טרוד בהתעלמות משאלה זו. על המדרכה בעיר הרומית  טימגת ( Timgat ) נמצאה כתובת בזו הלשון : 'לצוד, לשבת בבית המרחץ, להמר ולצחוק - אלה הם החיים'. היהדות היא תזכורת להוד ולשקדנות של החיים.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 225 (בשינוי אחד שלי; שאלה לגבי התרגום של השם תואר האחרון בפסקה - ג'ף)

How should a man,  a being created in the likeness of God,  live ?

What way of living is compatible with the grandeur and mystery of living ? It is a problem which man has always been anxious to ignore. Upon the pavement of the Roman city of Timgat an inscription was found which reads : ' To hunt, to bathe, to gamble, to laugh, that is to live.' Judaism is a reminder of the grandeur and earnestness of living.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 283

 

הלב הוא לעיתים קול בודד בשוק החיים.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 235 אך התרגום כאן הוא שלי - ג'ף

The heart is often a lonely voice in the marketplace of living.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 297