האמונה אינה קניין קבוע ועומד אלא הסתכלות, התרחשות, ראייה פנימית או הארה - רצוא ושוב. אין המאמין עומד במקומו, הוא תמיד עולה ויורד, מוצא ומאבד.

א.י השל," ייחודו של הקיום היהודי", ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 131

Authentic faith is more than an echo of a tradition. It is a creative situation, an event. It is an act of the whole person, of mind, will, and heart. It is sensitivity, understanding, engagement, and attachment; not something achieved once and for all, but an attitude one may gain and lose, a flash of insight in isolated moments.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 198

היהדות היא תשובה לשאלות העומדות ברומו של עולם, עולם היחיד ועולם הציבור. ואין אדם עומד על האמת שביהדות, על המאור שבתורה, אלא אם כן מסתכל וצופה לתוך מעמקי הנפש ושומע לבעיותיה. באין הסתכלות, באין הבנת השאלות, היהדות ותשובותיה כפת חרבה לאדם שבע, כפתרון בלי חידה.

א.י השל," ייחודו של הקיום היהודי", ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ'  129 -130 

Judaism is an answer to man's ultimate questions. The moment we become oblivious to ultimate questions , religion becomes irrelevant, and its crisis sets in. The primary task of religious thinking is to rediscover the questions to which religion is an answer. Without an intellectual effort, without an understanding of the questions, Judaism and its answers are like stale bread to a sated man, like a solution without the riddle.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 197

חיי יהודי הם לאות ולתעודה שאדם שוכן תמיד בין עמקי תהום ובין עמקי מרומים. מעשה השואה עדות היא לבאי עולם שעם בלי אל עלול להיות עם בליעל. נעשה אדם לאויבו ולמשנאו של אלוהים. וארץ ישראל  בבניינה עדות היא לבאי עולם שנצח ישראל לא ישקר [שמואל א טו, כט]. שדבר אלוהינו יקום לעולם [ישעיהו מ,ח].

א.י השל, ייחודו של הקיום היהודי, באלוהים מאמין באדם, תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 124

The life of a Jew is sign and testimony that man hovers continually between the abyss below and the heaven above. The depravity of civilization is proof that a godless people is bound to become a satanic people. Man has become the enemy of God. The restoration of the land  of Israel is a testimony to the world that the prophetic vision is not a dream, that the word of our God shall endure forever.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 190

שלושה דברים עומדים ברומו של העיון בדונו: השואה, הישע, ומבוכת הדור. הן הן גופי תורה, ובני אדם מזלזלים בהם. השואה משתכחת מן הלב; הישע נהפך למצוות אנשים מלומדה; ועל המבוכה חושבים שאין רפואה באה אלא בהיסח הדעת.  

מיום שחרב בית המקדש לא היתה תקופה כתקופתנו. הרי זה כאילו קיפל הקב"ה לכל תולדות ישראל והניחן תחת ראשנו. מה הפשר? מה המשא? מה הוראת השעה? איה הגות הדור?

התורה שנתן הקב"ה למשה ניתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה. ואף העולם שראינו בחיינו כך הוא: אש לבנה של ארץ ישראל חרותה באש שחורה של אבדון ושואה. האש הרתה וילדה אור.

א.י השל, ייחודו של הקיום היהודי, באלוהים מאמין באדם, תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 121, הערת השוליים בפסקה האחרונה הושמטה

Disaster, deliverance, dismay - these three words mark the supreme issues of Jewish existence in our day. Yet though involving the heart and center of our existence, they remain at the periphery of our thinking. The memory of the disaster is being effaced from our minds, the deliverance we take for granted, and dismay we suppress.
Since the day the Temple was destroyed there has been no age like ours. It is as if God had rolled up all Jewish history and placed it under our heads. What is the meaning of all this ?What is the import of this hour ? And where is the thinking of our day ?
The Torah which God gave to Moses was "white fire engraved with black fire." And this is the image of the events experienced. The white fire of the upbuilding of Israel engraved with the black fire of ruin and disaster.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p 187

 

הזמן הוא האתגר הגדול ביותר שעומד בפני האדם. כולנו משתתפים במסע אינסופי דרך הזמן, מבלי שנוכל לזכות בו לדריסת רגל. ממשות הזמן נפרדת ורחוקה מאיתנו. המרחב תלוי ברצוננו; ביכולתנו לעצב ולשנות את צורת הדברים שבמרחב ככל שנחפוץ. לעומת זאת הזמן הוא מעבר לגבולות ההשגה שלנו, הוא מעבר לכוח אנוש. הזמן קרוב ואף רחוק, כי הזמן הוא יסוד מהותי לכל חוויה, אך הזמן הוא גם טרנסצנדנטי לכל חוויה. הזמן הוא בבעלות אלוהים בלבד.

א.י השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 131

Time is man's greatest challenge. We all take part in a procession through its realm which never comes to an end but are unable to gain a foothold in it. Its reality is apart and away from us. Space is exposed to our will; we may shape and change the things in space as we please. Time, however, is beyond our reach, beyond our power. It is both near and far, intrinsic to all experience and transcending all experience. It belongs exclusively to God.

A.J. Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young Inc, p. 98

איזה מן אדם הוא הנביא ? סטודנט לפילוסופיה הפונה מהשיחות של ההוגים הגדולים לנאומי הנביאים עלול לחוש כאילו נע הוא ממחוזות הנשגב לתחומם של עניינים זניחים. במקום לטפל בנושאים שברומו של עולם, בענייני חומר וצורה, הגדרות והוכחות, נזרק הוא להפצרות אודות אלמנות ויתומים,  שחיתותם של שופטים ועניינים של השוק. במקום להראות לנו דרך אל היכלי השכל המהודרים, לוקחים אותנו נביאי ישראל לשכונות עוני. העולם הינו מקום מהודר, מלא יופי, אך הנביאים מוטרפים ומשתוללים כאילו כל העולם היה סלאמס. עושים הם עניין מדברים פעוטים, מכבירים מילים על נושאים שוליים. אז מה אם בארץ ישראל העתיקה, עניים זכו ליחס לא הוגן מצד העשירים ?אז מה אם נשים זקנות מצאו אושר והארה בתפילה ל"מלכת השמיים" ? מדוע התרגשות מוגזמת כזאת ? מדוע השתוממות עזה כל כך ?

א.י. השל, הנביאים (אנג') עמ' 3, התרגום שלי - ג'ף

What manner of man is the prophet? A student of philosophy who turns from the discourses of the great metaphysicians to the orations of the prophets may feel as if he is going from the realm of the sublime to an area of trivialities. Instead of dealing with the timeless issues of being and becoming, of matter and form, of definitions and demonstrations, he is thrown into orations about widows and orphans, about the corruption of judges and affairs of the market place. Instead of showing us the way through the elegant mansions, the prophets takes us to the slums. The world is a proud place, full of beauty, but the prophets are scandalized, and raved as if the whole world were a slum. They make much ado about paltry things, lavishing excessive language upon trifling subjects. What if somewhere in ancient Palestine poor people have not been treated properly by the rich? So what if some old women found pleasureand edification in worshipping the “Queen of Heavens”? Why such immoderate excitement? Why such intense indignation?

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p 3

ההוד וההדר של הקב"ה אינם באים לביטוי בהצגת ריבונות מוחלטת ועוצמה, אלא בהושתת חסד ורחמים. "ולכן ירום לרחמכם" (ישעיהו ל:יח)

                                            כי היית מעוז לדל,

                                             מעוז לאביון בצר לו.

                                                                  ישעיהו כה:ד

א.י. השל, הנביאים (אנג') , עמ' 214, התרגום שלי - ג'ף

The grandeur and majesty of God do not come to expression in the display of ultimate sovereignty and power, but rather in rendering righteousness and mercy. "He exalts Himself to show mercy to you" (Isa, 30:18).

                    For Thou has been a stonghold to the poor,

                    A stronghold to the needy in his distress.

                                                                       Isaiah 25:4

A.J. Heschel, The Prophets, JPS, p 214

להיות אדם פירושו לגמול  חזרה, להציע תמורה למה שאדם מקבל.

א.י. השל, מיהו אדם ? (אנג') עמ' 46 התרגום שלי - ג'ף

To be a person means to reciprocate, to offer in return for what one receives.

A.J. Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, P 46

היקום הוא פרטיטורה של מוסיקה נצחית ואנחנו הזעקה, אנו הקול.

א.י. השל, אדם אינו לבדו, (אנג') עמ' 41, התרגום שלי - ג'ף

The universe is a score of eternal music, and we are the cry, we are the voice.

A.J. Heschel,  Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux, Inc. p 41

להיות בן אדם איננו דבר, חומר; מדובר ברגע שקורה; לא תהליך אלא סדרה של מעשים או התרחשויות.

א.י. השל, מיהו אדם ? (אנג')  , עמ' 42, התרגום שלי -ג'ף

  Being human is not a thing, a substance; it is a moment that happens; not a process but a sequence of acts or events.

   A.J. Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 42

שאלו לו לרבי פנחס מקוריץ : "למה נאמר: 'ביום ברוא אלוהים אדם על הארץ' ולא: 'ביום ברוא אלוהים את האדם על הארץ' ?"

פירש:

"עליך לעבוד לבורא כאילו אין בעולם אלא אדם אחד, אתה לבדך."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 127

They asked Rabbi Pinhas of Koretz : "Why is it written: ' in the day that God created a man on earth' and not ' in the day that God created Man on earth'?"

He explained:"You should serve your Maker as though there were only one man on earth, only yourself."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books (one vol. ed, Book I) p 124

הניסיון להביע את מה שאנחנו רואים ואיננו יכולים לומר, הוא הנושא המתמשך של הסימפוניה הבלתי גמורה של האנושות, מאמץ שבו לעולם לא ניתן לומר לגביו  - די.

א.י. השל, האדם אינו לבדו, (אנג') עמ' 4 ' התרגום שלי - ג'ף

The attempt to convey what we see and cannot say is the everlasting theme of mankind's unfinished symphony, a venture in which adequacy is never achieved.

A.J. Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc. p 4

זוהי אשליה קטלנית להניח שלהיות אנושי היא עובדה נתונה עם ההוויה האנושית ולא יעד והישג שיש לשאוף עליהם.

א.י. השל, מיהו אדם ? (אנג' ) , עמ' 41 - התרגום שלי - ג'ף

It is a fatal illusion to assume that to be human is a fact given with human being rather than a goal and an achievement.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 41

אמר הרבי דויד מלילוב אל חסידיו:

גאולה לא תוכל לבוא לאדם קודם שיראה קלקלה שבנשמתו ויגש לתקנה. מי שאינו נותן דריסת  רגל להכרת חסרונותיו, אם אדם ואם עם, אין לה לגאולה דריסת רגל אצלו. אנו נגאלים בה במידה שאנו רואים את עצמנו.

בשעה שבני יעקב אמרו ליוסף: "כנים אנחנו", השיב להם: "הוא אשר דברתי אליכם לאמר: מרגלים אתם". אבל אחר כך, כשהודו בלב ובפה על האמת ואמרו איש אל אחיו: "אבל אשמים אנחנו על אחינו", התחילה גאולתם מנצנצת, ויוסף שנכמרו רחמיו עליהם הסב פניו מעליהם ובכה.

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 267

Rabbi David of Lelov said to his hasidim:

"A man cannot be redeemed until he recognizes the flaws in his soul and tries to mend them. A nation cannot be redeemed until it recognizes the flaws in its soul and tries to mend them. Whoever permits no recognition of his flaws, be it man or nation, permits no redemption. We can be redeemed to the extent to which we recognize ourselves.

When Jacob's sons said to Joseph: 'We are upright men.' he answered: ' That is it that I spoke unto you saying: Ye are spies.' But later, when they confessed the truth with their lips and with their hearts and said to one another: 'We are verily guilty concerning our brother', the first gleam of their redemption dawned. Overcome with compassion, Joseph turned aside and wept."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books, (  one vol. ed. 2nd  book ) pp 187- 188

צדק הוא נדיר, אי צדק הוא נפוץ, עד מאד. העניין בצדק נמסר לשופטים,  כאילו היה זה עניין לאנשי מקצוע או מומחים. אך עשות משפט היא מה שה' דורש מכל אדם; זוהי המצווה העליונה, ולא ניתן למלאה על ידי שליח.

א.י. השל, הנביאים (אנג') עמ' 204 , התרגום שלי- ג'ף

Justice is scarce, injustice exceedingly common. The concern for justice is delegated to the judges, as if it were a matter for professionals or specialists. But to do justice is what God demands of every man: it is the supreme commandment, and one that cannot be fulfilled vicariously.

A.J.Heschel, The Prophets, JPS, p 204

אין אדם שהוא אדם ממוצע. האדם הרגיל, הטיפוסי, הבינוני שהוא ללא ייחוד, בין של עליונותו ובין של פחיתותו, הוא גמד סטטיסטי. בעולם האמיתי אין אדם רגיל וללא ייחוד , אלא אם האדם מקבל על עצמו להישטף באדישות ובבינוניות. התאבדות רוחנית היא בת השגה לכל דכפין.

א.י. השל, מיהו אדם ? (אנג') , עמ' 38 -39 , התרגום שלי - ג'ף

No man is an average man. The ordinary, typical man, the common run undistinguished either by his superiority or by his inferiority, is the homunculus of statistics. In real life there is no ordinary, undistinguished man, unless he resigns himself to be drowned in indifference and commonness. Spiritual suicide is within everybody's reach.

A.J. Heschel. Who is Man ? Stanford U Press, p 38-39

פעם אחת בסעודה שלישית של שבת הפסיק רבי צבי הירש מזידיטשוב את דברי תורתו ואמר:

יש חסידים הנוסעים לרבי שלהם ואומרים, שאין בעולם שום רבי זולת הרבי שלהם. הרי זו עבודה זרה. אלא היאך יאמרו ? כל צדיק וצדיק הוא טוב לתלמידיו, אבל הרבי שלנו הוא טוב יותר לעניננו.

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 389

One sabbath Rabbi Zevi Hirsh of  Zhydatchov interrupted his teachings at the third meal and said:

"There are hasidim who travel to their rabbi and say that save for him there is no rabbi in all the world. That is idol worship. What should they say ? They should say: 'Every rabbi is good for his people, but our rabbi is best for what concerns us.'"

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books, (one vol. ed. 2nd book) p. 217

בימי עלומיו של רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי"), כשהיה סמוך על שלחן חותנו, היה דר נפח בשכונתו. משכים היה בבוקר ומכה בקורנס על הסדן ומעורר את האברך משנתו. אמר האברך בלבו: " אם זה משכים כל כך למפעל חולף ולשם ריוח, כלום לא אוכל לעשות כן לשם עבודת הבורא ?". למחר השכים לקום לפני  הנפח. כשנכנס הנפח אל המפחה שמע את קולו של האברך הלמדן, קול תורה. אמר בליבו: "הרי איש זה אין לו צורך להתפרנס מלימודו ואף על פי כן כבר עוסק הוא במלאכתו! הבה נראה מי יהיה זריז יותר !".למחר קם לפני "היהודי". כשראה האברך כך נזדרז עוד יותר עד שלא יכול עוד הנפח להתחרות עמו. לימים היה אומר: "מה שהשגתי, חייב אני להודות על כך לנפח אחד."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 396-395

When Rabbi Yaakov Yitzhak of Pzhysha ( the Yehudi) was young and  had board and lodging in the house of his father in law, his next door neighbor was a smith. The smith got up very early in the morning and struck  hammer on anvil until the sound roared like thunder in the ears of the sleeping youth. Yaakov Yitzhak woke up and thought: " If this man tears himself away from sleep so early for worldly work and worldy profit, shall I not be able to do the same for the service of the eternal God ?"

The following morning he rose before the smith, who, as he entered the smithy, heard the young man reading in a low tone. This irritated him: "There he is at work already, and he  doesn't need to ! I certainly won't let a fellow like that that get ahead of me !" On the following night  he got up before the Yehudi. But the young rabbi took up the challenge and won the race. In later years he used to say: " Whatever I have attained I owe first and foremost to a smith."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books ( one vol. ed. - book  II ) p. 225

קיומי כהתרחשות הוא מקור ולא העתק. אין שני בני אדם זהים. דפוס מרכזי של להיות אדם הוא ייחודיות. לכל אדם יש מה לומר, מה לחשוב או מה לעשות שהוא ללא תקדים.

א.י. השל, מיהו אדם ? (אנג') עמ' 37 התרגום שלי- ג'ף

My existence as an event is an original, not a copy. No two human beings are alike. A major mode of being human is uniqueness. Every human being has something to say, to think, or to do which is unprecedented.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U. Press, p 37

חסיד אחד התאונן לפני החוזה מלובלין, שתאוות רעות מציקות לו ובשביל כך נפל לתוך עצבות. אמר לו הרבי : " יותר מכל דבר היזהר מפני העצבות, כי היא גרועה ומזיקה יותר מן החטא. יצר הרע בשעה שהוא מעודד את התאוות באדם אין כוונתו להניחו בחטאו, אלא להפילו על ידי החטא לתוך עצבות."

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 268

A hasid complained to the Rabbi of Lublin that he was tormented with evil desire and had become despondent over it. The rabbi said to him : "Guard yourself from despondency above all, for it is worse and more harmful than sin. When the Evil Urge wakens desire in man, he is not concerned with plunging him into sin, but with plunging him into despondency by way of his sinning."

M. Buber, Tales of the Hasidim, Schocken Books. ( one vol. ed. book I ) p. 315

הדבר שמתמיה את הנביא הוא השונות שבין כוחו ועוצמתו של הקב"ה לבין האדישות העצומה, העקשנות, הליאות  והריפיון של הלב. קולו הרם של ה' מזעזע שמיים וארץ ואין האדם שומע ולו קול חרישי ביותר. ה' שואג כארי            (עמוס ג:ח). דברו כאש, כפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כג: כט) ונעים האנשים ללא זיע, ללא הפרעה, בלי משים. מה שנראה בעיני הנביא כשמש החודרת בעד לענן הכבד ביותר נותר עלום ולא מובחן, בעיני האנשים.

                               הוי האומרים לרע טוב

                               ולטוב רע,

                               שמים חושך לאור

                               ואור לחושך, 

                               שמים מר למתוק

                               ומתוק למר

                                             ( ישעיהו ה:כ)

א.י השל, הנביאים (אנג') עמ' 188-189, התרגום שלי - ג'ף

What baffles the prophets is the disparity between the power and impact of God and the immense indifference, unyieldingness, sluggishness, and inertia of the heart. God's thunderous voice is shaking heaven and earth, and man does not hear the faintest sound. The Lord roars like a lion (Amos 3:8). His word is like fire, like a hammer which breaks the rock in pieces (Jer. 23:29), and the people go about unmoved, undisturbed, unaware. What to the prophets is like the sun piercing the thickest cloud remains unnoticed by the people.


                                      Woe to those who call evil good, 
                                      And good evil, 
                                      Who put darkness for light,
                                      And light for darkness,
                                      Who put bitter for sweet,
                                      And sweet for bitter.
                                                                       Isaiah 5:20

A.J. Heschel, The Prophets, The Jewish Publication Society of America, pp 188-189

בעיני העולם, אני מדגיש, הנני אדם ממוצע. אך בליבי אינני אדם ממוצע. בליבי הנני בעל מעמד רם. האתגר הניצב בפניי הנו כיצד להביא לידי ביטוי, כיצד לממש את הרוממות השקטה שבהווייתי.

א.י. השל, "מיהו אדם ?" עמ' 35, טרם פורסם בעברית, התרגום שלי - ג'ף 

In the eyes of the world, I repeat, I am an average man. But in my heart I am not an average man. To my heart I am of great moment. The challenge I face is how to actualize, how to concretize the quiet eminenceof my being.

A.J. Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 35

הזמן הוא בעל משמעות עצמאית יסודית; הוא בעל רוממות נעלה יותר, והוא מעורר יראה רבה יותר מאשר שמים זרועים כוכבים.

א.י. השל, השבת משמעותה לאדם המודרני,  תרגם א. אבן חן , ערך דרור בונדי, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד עמ' 132

Time has independent ultimate significance; it is of more majesty and more provocative of awe than even a sky studded with stars.

A.J. Heschel, The Sabbath,  Farrar, Straus and Young Inc. p 100

כוח הביטוי איננו מונופול של האדם. בעלי חיים מסוגלים גם הם , במידה כזו או אחרת, להתבטאות ולתקשר.

המאפיין את האדם  איננו אך יכולתו לפתח מילים וסמלים, אלא גם היותו נאלץ להבחין בין הניתן לביטוי לשאינו ניתן לביטוי, להיות המום ממה שקיים אך איננו ניתן לבטוי במילים.

א.י. השל, האדם אינו לבדו, עמ' 4 , טרם פורסם בעברית,התרגום שלי - ג'ף

The power of expression is not the monopoly of man. Expression and communication are, to some degree, something of which animals are capable. What characterizes man is not only his ability to develop words and symbols, but also his being compelled to draw a distinction between the utterable and the unutterable, to be stunned by that which is but cannot be put into words.

A.J. Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc. p. 4