אולי מעולם לא היה לבני אדם צורך ביהדות כבדורנו אנו. המין האנושי הוא שכיב מרע. ולשם רפואה אל לנו לחלל את השבת, אלא עלינו לקדש את החול. כאבותינו מלפני שלשת אלפים שנה קרואים אנחנו להיות חלוצים לתורת ישראל ולארץ ישראל, ובזכותן ובכחן בכל התפוצות, אל לנו לשכוח, כי ב'קדושים תהיו' ספון סוד קיומנו: רק בקדושים נהיה. ובשמרנו אמונים ליהדותנו  אנו שומרים על האור הגנוז ועל מיטב החזיון  הצרורים לאנושיות לעתיד  לבא.

א.י. השל , פקוח נשמה, מכבשונה של ההויה היהודית

הערת עורך :

אני כותב את הדברים האלה, ואני קורא את הדברים האלה תוך כדי צפיה בטלויזיה בליל חמישי. צפיתי בג'קי מהאח הגדול מדבר ואני צופה בתוכנית "עובדה" על הניצולים מקורס השב"ס שרובו נספה בשריפה בכרמל. ואני חושב מה להשל ולאח הגדול ? מה להשל ולהווית החיים שלנו, כאן בארץ,  כיובל שנים אחר כתיבת הדברים הנ"ל. האם המין האנושי עודנו שכיב מרע ?  האם סוד קיומנו  - של היושבים בציון והדוברים עברית והצופים באח הגדול והחיים את השכול בארץ הזו - עודנו ספון ב'קדושים תהיו' ? ואני שומע את הסיפורים בעברית, את הדיבורים בעברית, את מאור פרץ שבמה שהוא חשב הם רגעיו האחרונים אמר "שמע ישראל", את מפקד הקורס אומר : "אין נחמה". איך כתב יהודה עמיחי, ב"אני לא הייתי אחד מששת המיליונים" ? :

"אחר כך שתיקה בלי שאלות ובלי תשובות."
תוך כדי רישום הדברים באנגלית להלן  - אני  שם לב : יש דברים ששומעים באנגלית ולא שומעים בעברית, וההיפך כמובן. ומבעד לכל שפה שלא תהיה, מצוי תחום ה"נפלא מתאור"  - תרגומו של דרור בונדי למונח - ineffable שהשל משתמש בו לא מעט. ואני חושב שאנחנו נדרשים לשמוע הרבה שפות; ואנחנו נדרשים גם להאזין לקול שהוא מבעד למילים. בתחום הזה שמבעד למילים, יתכן מפגש בין השפות השונות, בין בעלי שפה שונה, ואולי שם, טמונה איזו שהיא תקוה לאנושות. אולי.
אולי לכך התכוון השל בדברו על אור גנוז ומיטב החזיון הצרורים לעתידו של האנושות ?
שבת שלום
ג'ף

Perhaps human beings have never been as much in need of Judaism as they are in our generation. The human species is on its deathbed. In order to seek a cure, we should not desecrate the Sabbath; rather, it is incumbent upon us to sanctify the weekdays. Like our ancestors three thousand years ago, we are called upon to be pioneers for the Torah of Israel and for the land of Israel, and bring their power to all the regions of the Diaspora. We must not forget that the hidden secret of our existence is to be found in the admonition: 'Be ye holy.' Only in holiness will we be. In keeping faith with our Judaism, we guard the hidden divine light and the noblest of visions, which have been saved for humanity's future.

A.J. Heschel. Pikuach Neshama, in MGSA, p 67

 

טהרת הכוונה היא מטרתנו; התמדה במעשים היא דרכנו. אין טעם לנסות להילחם באגו מלחמה גלויה: כמו מפלצת ההידרה הפצועה הוא מצמיח שני ראשים חדשים על כל אחד שנערף. אסור לנו להרשות לעצמנו להתפנק בבחינת עצמנו; אסור לנו להפנות את תשומת לבנו לבעיית האגוצנטריות. הדרך לטהר את עצמנו היא להימנע מהרהורים יתרים בעצמי ולהתרכז במשימה.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 318

האמירה הנ"ל של השל  יש לה, אם אינני טועה, מקורות מובהקים בחסידות ובהגות ימי הביניים, ואולי עוד קודם. תודתי מראש למי שיעביר אלי הפניות למקורות השל כאן.

Purity of motivation is the goal; constancy of action is the way. It is useless endeavor to fight the ego in the open; like a wounded hydra, it produces two heads for every one cut off. We must not indulge in self- scrutinization; we must not concentrate upon the problem of egocentricity. The way to purify the self is to avoid dwelling upon the self and to concentrate upon the task.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 404

 

היהדות - היא בבחינת נר לנשמה. היא מלמדת אותנו כיצד לשמור על המנגינה בתוך שאון החיים. כיצד לבער את קוצי הארעיות והגסות בתוך כרם קיומנו. היא מלמדת אותנו להטות אוזן לדופק החיים הפלאי, הפועם במפגיע בעורקי כל היקום.

א.י. השל, פקוח נשמה, מכבשונה של ההויה היהודית, 

Judaism is as a candle to the soul. It teaches us to hold on to the melody in the cacophony of life, how to burn off the thorns of the fleeting and the vulgar from the midst of the vineyard of our existence. It teaches us to listen for the miraculous pulse of life, which beats demonstratively through the veins of the universe.

A. J. Heschel. Pikuach Neshama: To Save a Soul, in MGSA, p 57

 

האדישות כלפי הפליאה הנשגבת של החיים היא שורשו של החטא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם,הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 34

Indifference  to the sublime wonder of living is the root of sin.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 43

 

עלינו לנהל מלחמה כנגד גסות הרוח, כנגד הערצת האבסורד; מלחמה שהיא בלתי פוסקת ואוניברסלית. בהיותנו נאמנים לנוכחות המוחלט במצוי, ייתכן ונוכל להבהיר כי האדם הוא יותר מאשר אדם, שבעיסוקו בסופי ייתכן ויוכל להבחין באין סופי.

א.י. השל, לה' הארץ, תרגום שלי - ג'ף

There is a war to wage against the vulgar, against the glorification of the absurd, a war that is incessant, universal. Loyal to the presence of the ultimate in the common, we may be able to make it clear that man is more than man, that in doing the finite he may perceive the infinite.

A.J.Heschel, The Earth Is the Lord's, p 109

 

זו היתה דרכו של  הקוצקר. כפי שיש הבדל בין יום ולילה, צריכה להיות הבחנה בין יום למשנהו. אל לו לאדם לחקות אפילו את עצמו. התחדשות עצמית צריכה להיות תמידית. לחזור על עצמך הוא לבצע זיוף; אתה נהיה שקוע בשגרה. על כן המנע מהנתיבים הרמוסים ! לכל הפחות ביום אחד בשבוע - בשבת - המנע משבלוניות.

א. י. השל, תשוקה לאמת, תרגום שלי - ג'ף

This was the way of the Kotzker. Just as there is a difference between day and night, there must be a distinction between one day and another. A man should not even imitate himself. Self - renewal must be constant. To repeat oneself is to commit forgery; one becomes mired in routine. Therefore, avoid the trodden paths ! At least one day a week - on the Sabbath - keep away from sameness.

A.J.Heschel, A Passion for Truth, p 169

 

המבקש תשובה לשאלה הבוערת ביותר - החיים מה הם ? - ימצא תשובה במקרא : גורלו של האדם להיות שותף, ולא אדון. יש משימה, יש חוק ויש דרך: המשימה היא גאולה, החוק - עשות משפט ואהבת חסד, והדרך היא סוד היותנו אנושיים וקדושים. בעת שאנו נאנקים באפס תקווה, ולא חכמת המדע וזוהר האמנות יכולים לפדות אותנו מן האימה ותחושת האפסות, או אז מציע לנו המקרא את תווקתנו האחת : ההיסטוריה היא דרכם העקלקלה של פעמי המשיח.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 189

He who seeks an answer to the most pressing question, what is life ? will find the answer in the Bible: man's destiny is to be a partner rather than a master. There is  a task, a law and a way: the task is redemption, the law, to do justice, to love mercy, and the way is the secret of being human and holy. When we are gasping with despair, when the wisdom of science and the splendor of the arts fail to save us from fear and the sense of futility, the Bible offers us the only hope: history is a circuitous way for the steps of the Messiah.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p 238

 

ייתכן וזוהי המשימה הדחופה ביותר: להציל את האדם הפנימי מאבדון, להזכיר לעצמנו שהננו דואליות של הדר מיסתורי  ואבק יהיר.

א.י.השל , "ישראל והתפוצות" בקובץ "אי - הבטחון שב - חירות", תרגום שלי - ג.ג

Perhaps this is the most urgent task: to save the inner man from oblivion, to remind ourselves that we are a duality of mysterious grandeur and pompous dust.

A.J. Heschel, Israel and Diaspora, in TIOF, p 214

 

מוסכם ומקובל שהשוויון הוא, דבר טוב, מטרה ראויה. מה שחסר  הוא תחושה למפלצתיות של האי שוויון. מהפרספקטיבה  של האמונה הנבואית , המבוך של הצדק, הוא המבוך של הקב"ה.

א.י. השל, "דת וגזע", בקובץ "אי הבטחון שב-חירות", תרגום שלי -ג.ג

ובתרגומו - היפה - של דרור בונדי :

הכל עשויים להודות ששוויון הוא דבר טוב, מטרה נעלה. מה שחסר הוא תחושת המפלצתיות של חוסר-השוויון. מנקודת מבטה של האמונה הנבואית, מצבו העגום של הצדק הוא מצבו העגום של אלוהים.

המאמר כולו בתרגומו של דרור אמור לראות אור בקרוב בקובץ מאמרי השל שבתרגומו בהוצאת זמורה ביתן.

 That equality is a good thing, a fine goal, may be generally accepted. What is lacking is a sense of the monstrosity of inequality. Seen from the perspective of prophetic faith, the predicament of justice is the predicament of God.

A.J.Heschel, Religion and Race, in TIOF, p93

 

האדם הוא אדם לא מחמת מה שמשותף לו ולארץ, אלא מחמת מה שמשותף לו ולקב"ה. ההוגים היוונים ביקשו לראות באדם חלק מן היקום: הנביאים ביקשו לראות באדם שותף לקב"ה.

לאדם ולקב"ה ענין (דאגה) ומשימה משותפים.

א. י. השל,  דמותו המקודשת של אדם, התרגום ש לי - ג.ג

Man is man not because of what he has in common with the earth, but because of what he has in common with God. The Greek thinkers sought to understand man as a part of the universe: the prophets sought to understand man as a partner of God.
It is a concern and a task that man has in common with God.

A.J. Heschel, Sacred Image of Man, in TIOF, p152

סיפור לפורים: השל "מתחפש" לסנטה קלאוס

חיפשתי משהו "פורימי" משל השל. הספור שלהלן הוא , לעת עתה, מה שמצאתי, אם כי אינני יודע למקם אותו מבחינת זמן ביחס לפורים ממש ( הוא ארע מרץ 1965 )

אחרי שעזבו את התהלוכה [ המפורסמת לסלמה שבה נראה השל צועד יחד עם מרטין לות'ר קינג ואחרים במחאה נגד הגזענות בדרום ארה"ב -ג.ג ] השל, קלמן ודיוויס, ניגשו לשדה התעופה במונטוגמרי. הם הגיעו לשם מאוחר, רעבים ועייפים ועצרו במזנון לאכול משהו. ההומור של השל ניטרל מצב לא נעים. האשה מאחורי הדלפק היתה חצופה ולא הסתירה את איבתה כלפיהם. היא הסתכלה  בהשל לבן הזקן ואמרה: "בחיי, אמא שלי תמיד אמרה שיש סנטה קלאוס ולא האמנתי לה... עד עכשיו". השל חייך. האנשים ביקשו משהו לאכול והיא השיבה : "אין כלום". הם ביקשו לחם והיא ענתה שאין. השל המשיך לחייך.

בקול שקט ובמבטא ידישי, שאל השל בעדינות: "האם יכול להיות שיש קצת מים במטבח ?" היא השיבה שיש. "האם יכול להיות שבמקרר יש כמה ביצים ?" שאל השל. "אכן כן" אמרה. "אם תקחי את ביצים ותרתיחי אותם במים זה יהיה בסדר גמור" הציע השל.

"ולמה שאעשה כן  ?" , העירה .

"למה שתעשי כן ? אחרי הכל עשיתי לך טובה"

"איזו טובה עשית לי, יא באבא ?"

"הוכחתי לך שיש סנטה קלאוס" ענה השל.

היא פרצה בצחוק וניגשה להכין להם ארוחה קלה.

מתוך הכרך השני לביוגרפיה של השל, " רדיקל רוחני, אברהם יהושע השל באמריקה ", פרי עטו של אדוואד קפלן, בהוצ' אוניברסיטת ייל, עמ' 224 תרגום (חופשי) שלי - ג'ף

After they left the [Selma] march, Heschel , Kelman and Davis went to the Montgomery airport, arriving quite late, hungry, and tense, and stopped at the snack bar to get something to eat. There Heschel's sense of humor and courage defused a nasty situation. The woman behind the counter was surly and rude, and she did nothing to hide her dislike of them. She looked at the  white-bearded Heschel and said sarcastically, 'Well I'll be damned. My mother always told me there was a Santa Claus, and I didn't  believe her...until now !' Heschel merely smiled. The men asked for food. She said there was none. They asked for bread. She said there was none. Heschel kept smiling.

Gently he asked her, with his soft voice and Yiddish accent. 'Is it possible that in the kitchen there might be some water ?' She admitted there was. 'Is it possible that in the refigerator you might find a couple of eggs ?' She thought it possible. 'Well, if you take the eggs, and boil them in the water, that would be just fine.'

 

She glowered at him, 'And why should I?'

'Why should you? Well, after all, I did you  a favor.'

'What favor did you ever do me ?'

'I proved there was a Santa Claus.'

She burst out laughing and went to make them some dinner.

Edward K. Kaplan, 'Spiritual Radical, Abraham Joshua Heschel in America', Yale U. Press, p 224 ( 2nd vol. of  Heschel Bio )

 

כח הזכרון הקבוצי הוא מתכונות ישראל. גם בשטף הזמנים ישבנו על צור הזכרון, ועברנו נשתמר בנפשותינו ובסגנון חיינו. אף עלינו לזכור את המאורעות שאירעו לאבותינו, ואשר על ידם נתישב רוח אלוהים בתולדות עמנו. בת קול קדומים זו מצלצלת באזנינו. ואם גם נסיח דעתנו ממנה ואפילו אם ננסה להחרישה, חזיונותינו לא יחדלו מלדובבה.

א. י. השל , פקוח נשמה

The power of collective memory is one of the characteristics of Israel. Even in the rush of time, we sat on the sturdy rock of memory, and our past has been preserved in our souls and in our way of life. It is incumbent upon us to remember those events that occured to our ancestors, events through which the spirit of God established residence in the history of our people. This ancient echo still rings in our ears, and even  if we ignore it or attempt to silence it,, our visions never cease to give it voice.

A. J. Heschel, Pikuach Neshama, p 64

 

שטן הפרסומת מרקד באם הדרך, מפזז ומכרכר בכל עוז. מי חכם ולא יצא אחריו, אחרי תופיו ומחולותיו ? עשויים אנחנו ללחך עפר רגליו על מנת לקבל פרסום, אבק כבוד, אפילו כזנב הלטאה. באמת, אין לה לנשמה בעולמה אלא הדברים הכמוסים עמה, החתומים באוצרותיה. איכותו של אדם בפנים. לא על מוצא פה יחיה, אלא על הסוד. כבוד האדם הסתר דבר.

א.י. השל, פקוח נשמה, מכבשונה של ההויה היהודית

The satan of publicity dances at the crossroads, moving with full strength. Who is wise who has not gone out after him, following his drums and dances ? We tend to lick the dust of his feet in order to  gain fame. In truth, the soul has only that which is hidden in its world, that which is sealed in its treasure houses. The quality of a person is internal. He does not live by what his mouth says but by the secret. The honor of a person is a secret.

A. J. Heschel, Pikuach Neshama: To Save a Soul. in MGSA, p56

 

מהות החיים כבן אדם היא להיות מאותגר, להיות מפותה, להיות נקרא.

א.י.השל , "על תפילה", בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית", התרגום שלי -ג'ף
בפרק הראשון לספר השלישי של זורנברג, מובא מדרש לפיו הקב"ה פיתה את אדם להכנס לגן אדם. "על שלושה דברים העולם עומד", במשפט הזה הצליח השל "להכניס" שלושה יסודות מרכזיים בהגותו, בהגות היהודית, על מצבו הקיומי של האדם. ראו למשל  הדיון בהשל ובחוקריו סביב קריאת הקב"ה לאדם בספור גן עדן : 'אַיֶּכָּה'....

The essence of living as a human being is being challenged, being tempted, being called.

A.J.Heschel , On Prayer, MGSA, p 264

 

אמונה היא איתנות למרות כשלון. זוהי התקוממות ונחישות מול פני תסכול.

א.י. השל, "מה יכולנו לעשות יחד", בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית", תרגום שלי - ג'ף

Faith is sreadfastness in spite of failure. It is defiance and persistence in the face of frustration.

A.J. Heschel, What We May Do Together, in MGSA, p 296

 

מונחה אני על ידי העקרון שהעתיד חכם יותר מן ההווה.

א.י. השל, בחיפוש אחר התעלות, בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית", תרגום שלי - ג'ף

I am guided by the principle that the future is wiser than the present.

A. J. Heschel. In Search of Exaltation. in MGSA, p 227

 

ישנו פסוק אחד המבטא את הלך רוחו של היהודי בכל הדורות: 'ארץ נתנה ביד רשע' (איוב ט 24).

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 291

There is one line that expresses the mood of the Jewish man throughout the ages: 'The earth is given into the hand of the wicked' ( Job 9:24).

A. J. Heschel, God in Search of Man, p 368

מכאן ואילך הבלוג יכלול מדי פעם ציטוטים והערות על השל ומ"מקורות השל"

 

ידידי, מו"ר אבי ו. פתח פעם "דבר תורה" שנתן כ"בלת"ם", בבית הכנסת שלנו בירוחם, במילים : "חדי עין מביניכם וודאי יבחינו בכך שאין אני פלוני אלמוני  - הדובר "המיועד"..."

חדי עין מביניכם יבחינו בכך שהתיאור הקצר מתחת לכותרת הבלוג הזה השתנה  ומ"ציטוטים מתוך הגותו של השל" הפך ל"עיונים בהגותו של...". כל זאת לאור וכיוון שהיום יוצב לראשונה על הבלוג ציטוט של מישהו אחר בתוספת דברי ההקדמה הקצרים הללו. העיון בהשל מוביל אותי, מטבע הדברים, לעיון במקורות השל. השל שהיה עילוי בצעירותו ותלמיד חכם מובהק בבגרותו, לדידי, יצר מתוך היכרות קרובה ועמוקה במקורות היהדות: ביניהם  התנ"ך , חז"ל , חכמי ימי הביניים , והחסידות. הפעם נביא מדבריו של רבי צדוק  הכהן מלובלין  על השבת.

"על ידי נדיבות לב בני ישראל במאודם נבנה קדושת המקום משכן ומקדש. ועל ידי נדיבות לבבם בנפשם, דהיינו בכוחות הפעולה שבגוף, נבנה קדושת הזמן, כטעם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (ע"ז ג). וכפי פעולת האדם בקדושה בששת ימי המעשה, שהם ימי הפעולה בכוחותיו, כך הוא מקבל קדושה בשבת. וכך בקדושת המקום ודאי כל אחד  כפי נדבת לבבו...

ועל ידי נדיבות לבו בכל לבבך, דהיינו בכפיית היצר שבלב, על ידי זה זוכין לקדושת הנפש."

                                                            (צדקת הצדיק, רנג)

הציטוט הנ"ל הוא מתוך ספרו של אלן בריל על רבי צדוק, Thinking God בעמ' 96
לטובת מינויי רשימת התפוצה בחו"ל, דוברי האנגלית הנה הדברים באנגלית, בתרגומו של אלן בריל :

"Through the contribution of the heart, Israel with their strength build holiness of space, the Tabernacle, and the Temple. Through the contribution of their hearts in their souls, the energies of bodily activity, they build holiness of time. As it says. 'Someone who troubles himself on Sabbath Eve will eat on the Sabbath.' According to the holy activities of a person during the six days of creation, the days of his energetic activity, thus will he recieve Sabbath holiness. Similarly, with holiness of space, certainly each one [recieves] according to the contribution of his heart...Through the heart's offering 'with all your heart' by means of the overcoming of the inclination of the heart, they attain holiness of the soul."

( Zidkat Hazadik, 253, A Brill, Thinking God, The Michael Scharf Publication Trust of the Yeshiva University Press N.Y, p 96)

 

ידיעה אינה נובעת מהמפגש עם דבר מה,מתן הסבר ושם לאותו הדבר. ידיעה נובעת מדבר מה הכופה עצמו עלינו.

א.י. השל מיהו אדם ? תרגום של - ג'ף

Knowing is not due to coming upon something, naming and explaining it. Knowing is due to something forcing itself upon us.

A. J. Heschel, Who is Man ? p 109

 

יש לי חלום שמלווה את כל מחשבותי. חלום שכל מנהיגי העולם יצהירו : האנושיות של האדם עולה על כל האידיאולוגיות.

א.י. השל, הצהרה של מצפון, בקובץ אי בטחון שב-חירות, תרגום שלי - ג'ף

I have a dream that attends all my thoughts. A dream that the present-day leaders will proclaim: The humanity of man transcends all ideologies.

A.J. Heschel, A Declaration of Conscience, in The Insecurity of Freedom, p 276

על יראת שמיים (1)

 

יראת-שמים אינה עומדת רק על פעלים בודדים, על עשיות ארעיות, על הוצאת מחשבה טובה מכוח אל הפועל בזמן מן הזמנים. כמו כן אין היא מוגבלת לשכבה יחידה של הנפש. היא למעלה מגדר ההבדל שבין שכל ורגש, שבין רצון למעשה.  עם שהיא באה לידי גילוי במידות והליכות בודדות, בפעולות והוויות פרטיות, כדבקות והערצה, ענווה ואהבת-חסד, זהירות ושאיפה לשרת, כוחה המקורי מונח בשכבת נפש עמוקה יותר מחוג הגילויים האלה. ענין בלתי פוסק היא, נר-תמיד בלב, מעמד פנימי מתמיד  של האדם ומלואו. כרוח חרישית באויר כן היא נושבת בכל מעשיו של האדם, בכל מחשבותיו ואמרי פיו. כיוון חיים היא הנחשף ונפלש בכל סגולות-אופי, בכל בחינות-מעשה של האדם.

א.י. השל, יראת שמים, ספר השנה ליהודי אמריקה, הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תש"ב ( המאמר פורסם בעברית תחת השם ד"ר אברהם השל).

 

Piety  does not consist in isolated acts, in sporadic, ephemeral experiences, nor is it limited to a single stratum of the soul. Although it manifests itself in particular acts, it is beyond the distinctions between intellect and emotion, will and action. Its source seems to lie deeper than the reach of reason and to range wider than consciousness. While it reveals itself in single attitudes such as devotion, reverence, or the desire to serve, its essential forces lie in a stratum of the soul far deeper than the orbit of any of these. It is something  unremitting, persistent, unchanging in the soul, a perpetual inner attitude of the whole man. Like a breeze in the atmosphere, it runs  as a drift through all deeds, utterances and thoughts; it is a tenor of life betraying itself in each trait of character, each mode of action.

A.J. Heschel,  An Analysis of Piety, in MGSA, p 307

 

החזיון פושט צורה ולובש צורה והמהות לעולם עומדת. רק השוגה באהבת המהות זוכה לגלות פניה כהלכה.

א.י. השל, יראת שמים, ספר השנה ליהודי אמריקה, הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תש"ב ( המאמר פורסם בעברית תחת השם ד"ר אברהם השל). לא מצאתי את הציטוט הנ"ל בגרסה האנגלית של הטקסט. התרגום לאנגלית להלן הוא  שלי - ג'ף

Vision takes many different forms but the essense is constant. Only one who is captivated by the essense can interpret it correctly.

A.J. Heschel, the above quote appears in the original Hebrew version of An Analysis of Piety which published in 1942 in both Hebrew and English was republished in Moral Grandeur and Spiritual Audacity in 1996. I did not find the quote in the English version which appears in MGSA and the translation from the Hebrew is mine  - Jeff  Thanks Shlomo for the vision.

"מציאות לחוד וידיעה לחוד"

 

משורר שאינו בקי בטיב הכללים הקובעים את מלאכת השירה, והוא מקיים אותם בפועל, או משורר שאינו משתמש בהם בכל שיר שלו, אינו מעיד בכך שלית דין ולית חוק בשירה. אלפים בשנה עברו ובני אדם לא שמעו ולא ידעו מרוצת הדם שבגוף. האם משום זה היה דמם קרוש בעורקיהם ? מציאות לחוד וידיעה לחוד.

א.י. השל, יראת שמים, ספר השנה ליהודי אמריקה, תש"ב

The fact that a poet proves to be unacquainted with the rules that govern his art, or does not apply them in every poem, does not mean that there are no rules of poetry.

A.J.Heschel, An Analysis of Piety, MGSA, p 307

 

אם אנו מסכימים שקיומו של העם תלוי בקיומו הרוחני של היחיד, אז יחד עם דאגתנו לבנין הארץ וביסוסה עלינו לדאוג לתיקון היחיד ודרכו. ליחידים אנו קוראים: אל תפרוש מן הציבור. ולמוסדות אנו קוראים: אל תפרוש מן היחיד. וצרכי היחיד צרכי רוח הם, דברים שבלב. קיומו הרוחני של היחיד משמע שעבוד הלב. יהודי ללא  אמונה, ללא חשיבות יהודית, יהודי ללא מצוות, הוא כגוף בלי נשמה. השתייכותו של היחיד לאומה היא רק ענין של הצהרה בלבד או של מתן נדבות בלבד, מן השפה ולחוץ.

השתייכותו של היחיד לאומה היא זמר בכל יום, מעשים בכל יום.

אין בידנו לגזור גזירות. אבל החובה המוטלת עלינו ללמד ולשנן לבני עמנו: הזהרו במורשת אבות. חיים שאין בהם תלמוד תורה, חיים בלי שבת, בלי מועדים, חיים בלי תפילה, חיים שאין בהם אמונה באלוהים אינם נקראים חיי ישראל.

א.י. השל, על יחודו של הקיום היהודי, דור יודע עדות - ואין בכוחו להעיד

If we agree that the existence of the people depends on the spiritual existence of the individual, than together with our concern for building and stengthening the State of Israel and Jewish communal institutions everywhere we have the important concern for the individual and his problems. To the individuals we say: 'Do  not detach yourself from the community' and to the institutions we say: 'Do not detach yourself from the individual'. A Jew without commitment to the spirit, a Jew  without faith, without a sense of the importance of Judaism, a Jew without any observance is without Jewish substance. The attachment of the individual to the people is not of lip-service or financial contribution but a commitment in thoughts and deeds.

We have no power to issue decrees. But it is our duty to teach and to proclaim: 'Guard the legacy of ages ! Without the study of the Torah, without the Sabbath, without festivals , prayer, and attachment to God - there is no Jewish existence.'

A.J.Heschel, The Individual Jew and his Obligations, in TIOF, p 203

 

שביעות-רצון עצמית היא כאופיום לטיפשים.

א.י. השל, מיהו אדם ? תרגום שלי - ג'ף

Self-satisfaction is the opiate of fools.

A.J. Heschel, Who is Man ?, p 86

 

גדול הוא האתגר שאנו ניצבים בפניו בכל רגע, נשגב הוא העת, כל עת. הנה אנחנו, בני זמן לקב"ה, חלק מעוצמתו נתון לנו.

א.י. השל, מיהו אדם ? תרגום שלי - ג'ף

Great is the challenge we face at every moment, sublime the occasion, every occasion. Here we are contemporaries of God, some of His power at our disposal.

A.J.Heschel, Who is Man ? p 113