רבי בונם מפשיסחא נהג להגדיר את החסיד כך : על פי הספרות היהודית של ימי הביניים חסיד הוא מי שעושה יותר משציוותה התורה. ובתורה כתוב: 'ולא תונו איש את עמיתו' (וי' כה 17). החסיד מקפיד יותר מלשון החוק; הוא אינו מונה אף את עצמו.

א. י.השל,א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר - לוי, 10

 

לא הכפירה היא הסיבה להתנוונות רוחנית, אלא הצביעות. 'הן אמת חפצת בטוחות' (תהילים נא 8) ; משמע, בפנימיות נפשו של אדם.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 10

Hypocrisy rather than heresy is the cause of spiritual decay. 'Thou desirest truth in the inwardness' of man. (Psalms 51:8)

A.J.Heschel, God in Search of Man 10-11

24/07/10

תזכורות

 

...אורח חיים יהודי מהווה תשובה לאחת השאלות העליונות של האנושות, והיא: כיצד צריך האדם - יצור שמהותו בהיותו נברא בצלם א-לוהים - לחשוב, להרגיש ולהתנהג ? כיצד יכול האדם לחיות בדרך שתעלה בקנה אחד עם נוכחותו של א-לוהים ? אם לא נהיה ערים לבעיה, לא נוכל להעריך את התשובה.

המצוות כולן הן דרכים לעורר בנו את ההכרה שאנו דרים בשכנות לא-לוהים, בממד הקדושה. הן מעוררות ברוחנו את סודם הלא נראה של הדברים והמעשים; הן משמשות תזכורות  לכך שאנו האפוטרופוסים של היקום ולא אדוניו, תזכורות לכך שהאדם אינו חי בשממה רוחנית, ושכל מעשה של האדם הוא מפגש בין האנושי לבין הקדוש.

המצוות כולן מביעות בראש ובראשונה יראת קודש. הן הסימן לכך שאנו ערים לנוכחותו הנצחית של א-לוהים, הן קילוס נוכחותו במעשים. הברכות נאמרות בזמן הווה. אנו אומרים  'ברוך אתה ה' המבדיל...' או  ' המוציא...'. לברך פירושו להיות ער לכך שא-לוהים מחדש תמיד מעשה בראשית.

מה הם דברי הנביאים אם לא חרדתו של א-לוהים על האדם ודאגתו לשלמות האדם ? מה הם אם לא תזכורת לכך 

שלא-לוהים אינטרס בחיי האדם , ושהפרטיות אינה קיימת ? איש אינו יכול להסתיר עצמו, איש אינו יכול לשהות מחוץ לטווח ראייתו של א-לוהים. הוא שוכן עם ישראל  'בתוך טומאתם' (וי' טז 16). החיים אינם עניין פרטי של האינדיוודואל. החיים הם מה שהאדם עושה בזמנו של א-לוהים, מה שהאדם עושה עם עולמו של א-לוהים.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגינס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 281

Reminders

...the Jewish way of living ia an answer to a supreme human problem, namely : How must a man, a being who is in essence the likeness of God, think, feel and act ? How can he live in a way compatible with the presence of God ? Unless we are aware of the problem, we are unable to appreciate the answer.

All mitsvot are means of evoking in us the awareness of living in the neighborhood of God, of living in the holy dimension. They call to mind the inconspicuous mystery of things and acts, and are reminders of our being the stewards, rather than the landlords of the universe; reminders of the fact that man does not live in a spiritual wilderness, that every act of man is an encounter of the human and the holy.

All mitsvot first of all express reverence. They are indications of our awareness of God's eternal presence, celebrating His presence in action. The benedictions are in the present tense. We say 'Blessed be Thou Who creates...Who brings forth.' To say a benediction is to be aware of His continuous creation.

What are all prophetic utterance if not an expression of God's anxiety for man and His concern with man's integrity ? A reminder of God's stake in human life; a reminder that there is no privacy ? No one can conceal himself, no one can be out of His sight. He dwells with Israel 'in the midst of their uncleanliness' (Leviticus 16:16). Living is not a private affair of the individual. Living is what man does with God's time, what man does with God's world.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 356

 

נהוג להאשים את המדע החילוני ואת הפילוספיה האנטי דתית בדחיקת רגליה של הדת מן החברה המודרנית ובהעמת זוהרה. נכון יותר להאשים את הדת עצמה בתבוסותיה. הדת שקעה לא משום שהופרכה, אלא משום שהפכה לבלתי רלוונטית, משעממת, מעיקה ותפלה. כאשר עיקרי דת תופסים לגמרי את מקומה של האמונה, כאשר מצוות אנשים מלומדה באה במקום עבודת א-לוהים וכאשר ההרגל תופס את מקום האהבה, כשמתעלמים מן המשבר של ימינו בגין תפארתם של ימים עברו, כשהאמונה היא דבר העובר בירושה ולא מעיין מים חיים, וכאשר הדת מדברת רק בשמה של סמכות ולא בשם החסד - אזי המסר שלה הופך לחסר משמעות.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 3

It is customary to blame secular science and nti-religious philosophy for the eclipse of religion in modern society. It would be more honest to blame religion for its own defeats. Religion declined not because it was refuted, but because it became irrelevant, dull, oppressive, insipid. When faith is completely  replaced by creed, worship by discipline, love by habit; when the crisis of today is ignored because of the splendor of the past; when faith becomes an heirloom rather than a living fountain; when religion speaks only in the name of authority rather than with the voice of compassion - its message becomes meaningless.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 3

 

רפואה הינה אומנות מקודשת. מלאכתה קדושה. אך הקדושה נעלמת כאשר ההוקרה נפגמת. הוקרה לרופא היא תנאי מוקדם לשפיות כל בני האדם. אך אנו מוקירים רק אדם שיודע להוקיר בני אדם אחרים.

א. י. השל, "החולה כאדם", בקובץ " אי בטחון"

Medicine is a sacred art. Its work is holy. Yet the holiness disappears when reverence is disused. Reverence for the doctor is a prerequisite for the sanity of all men. Yet we only revere a human being who knows how to revere other human beings.

A.J.Heschel, "The Patient as a Person" in "Insecurity", 33

 

כל אדם הוא אדם יוצא דופן.

א. י.השל, "החולה כאדם", בקובץ "אי- בטחון"

Everyman is an extraordinary man.

A.J.Heschel, "The Patient as a Person", in "The Insecurity of Freedom", 27

 

קל יותר היה למסור במילים את  רצונו של הקדוש ברוך הוא מאשר לנסח במילים  את אקט ההתגלות. לו ניסה הנביא לחרוג מן הרמזים בנסיונו לתאר את אשר חווה, לא היה עולה בידו להשמיע לנו יותר משיכול משורר דגול לתאר לדוב הקוטב את האביב באיטליה.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן  מאיר- לוי, 184

To convey in words the will of God was easier than to put in words the act of revelation.Had a prophet tried to go beyond hints in describing his experience , he would have told us as much about it as a great poet could tell a polar bear about the spring in Italy.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 232

 

חוויית הנסים 'שבכל  יום עמנו', לנפלאות ולטובות 'שבכל עת', היא מקור התפילה. לא תיתכן עבודת א-לוהים, מוזיקה או אהבה, אם אנו רואים בהצלחות ובכישלונות  של החיים דבר מובן מאליו. אסור לתת לסדר שגרתי כלשהו, חברתי פיזיקלי או פיזיולוגי, להקהות את חושינו ולשלול מאתנו את תחושת ההפתעה מעצם קיומו של הסדר החברתי, הפיזיקלי או הפיזיולוגי.

א.י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 40

The sense for the 'miracles which  are daily with us', the sense for the 'continual marvels', is the source of prayer. There is no worship, no music, no love, if we take for granted the blessings or defeats of living. No routine of the social, physical, or physiological order must dull our sense of surprise at the fact that there is  a social, physical, or a physiological order.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 49

 

אין אדם צריך להיות תלמיד חכם כדי לחוות את ההדר הנצחי של מילות התנ"ך.  אין אדם צריך להיות צדיק על מנת להבין ששבת היא עונג. 'חיי עולם נטע בתוכנו'. היהדות היא עוגן של משמעות אולטימטיבית בעולם מתנדנד.

א. י. השל, היהודי האינדיוודואלי והתחייבויותיו, בקובץ 'אי בטחון'

One does not have to be a scholar  in order to experience the eternal majesty of the biblical words. One does not have to be a saint in order to sense that the Sabbath is a delight. 'Eternal Life He planted within us.' Judaism is an anchor of ultimate significance to a tottering world.

A. J. Heschel, The Individual Jew And His Obligations, in 'Insecurity'

 

אין הוכחות  המסוגלות  להדגים את יופייה של המוסיקה לאדם חירש שלבו גס ביופי, ואין הוכחות לאמתות דבריו של נביא לאדם חירש מבחינה רוחנית וחף לחלוטין  מאמונה ומחכמה. כוחן של ההוכחות הוא בהגנה על הוודאות; לחוללה אין הן יכולות. במהותן הן ביאורים  של מה שכבר ברור לנו אינטיאיטיבית.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס,תר' עזן מאיר לוי, 185

There are no proofs for demonstrating the beauty of music to a man who is both  deaf and insensitive, and there are no proofs for the veracity of the prophet's claim to a man who is spiritually deaf and without faith and wisdom. Proofs may aid in protecting but not in initiating certainty; essentially they are explications of what is already intuitively clear to us.

A.J.Heschel. God in Search of Man,  233

 

אין אדם יכול להיות דתי ואדיש למצוקתם וסבלם של בני אנוש אחרים.

א. י.השל , מצוקתם של יהודי רוסיה, בקובץ " הוד מוסרי ותעוזה רוחנית".

A person cannot be religious and indifferent to other human beings' plight and suffering.

A.J. Heschel, The Plight of Russian Jews, in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity", 213

שכר הקדושה - קדושה

 

שכר הקדושה - קדושה. אנו זוכים בכול כאשר אין אנו מבקשים דבר.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' מאיר עזן- לוי, 273

To do the holy is its own reward. We receive all when we ask for nothing.

A.J. Heschel, God in Search of Man,  346

 

מהותו של האדם וייחודו ביכולתו לחרוג מן העצמי, להתעלות מעל המניעים האנוכיים. התעלמות מחשיבותו של מתח זה פירושה חיים בגן עדן של שוטים. הייאוש מן היכולת להתמודד עמו פירושו מעבר אל גיהנום הציניקנים. אך כיצד עלינו ללחום את המלחמה על שלמות הלב, על ניקיון כפינו ?

א.י. השל,  א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 313

The essense of man, his uniqueness, is in his power to surpass the self, to rise above his needs and selfish motives. To ignore the seriousness of that tension is to live in a fool's paradise; to despair of the power to deal with it is to move into tbe cynic's inferno. But how should the battle for integrity be fought ?

A.J.Heschel, God in Search of Man, 397

 

החיים אינם ענין פרטי של האינדיווידואל. החיים הם מה שהאדם עושה בזמנו של א-לוהים. מה שהאדם עושה עם עולמו של א-לוהים.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 281

Living is not a private affair of the individual. Living is what man does with God's time, what man does with God's  world.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 356 

 

החיים חייבים להיות מעין עלייה - לרגל אל היום השביעי, כאשר בכל רגעי חיינו תהיה חקוקה בליבנו המחשבה וההערכה לגבי  מה שבכוח השבת להעניק....השבת היא הניגון האיתן, הנמשך לאורך החיים, על אף זעזועים ותהפוכות המאיימים על שפיותנו; השבת היא מודעות לנוכחות א-לוהים בעולם.

א.י.השל, השבת , תרגום  א. אבן- חן, 95

All our life should be a pilgrimage to the seventh day; the thought and appreciation of what this day may bring us should be ever present in our minds. For the Sabbath is the counterpoint of living; the melody sustained throughout all agitations and vicissitudes which menace our conscience; our awareness of God's presence in the world.

A.J. Heschel, the Sabbath, 89