|
|
|||||
  
|
|
"כשאדם נמצא בצער, פתוחות לפניו שלוש דרכים. מי שנמצא במדרגה פשוטה - בוכה; מי שניצב במדרגה גבוהה יותר - שותק; מי שניצב במדרגה גבוהה מאוד - הופך את צערו לניגון..."
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' כח וכן בעמ' 244
במים הסוערים של הזמן והעמל, יש איים שקטים אליהם יכול לגשת האדם ולתבוע את כבודו. האי הוא היום השביעי, השבת, היום בו נחלץ האדם מן הדברים, מן הכלים ומן עולם המעשה, וזוכה לדבוק ברוח.
א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 56
"A learned man lost all his sources of income and was looking for a way to earn a living. The members of his community, who admired him for his learning and piety, suggested to him to serve as their cantor on the Days of Awe. But he considered himself unworthy of serving as the messenger of the community, as the one who should bring the prayers of his fellow-men to the Almighty. He went to his master the Rabbi of Husiatin and told him of his sad plight, of the invitation to serve as cantor on the Days of Awe, and of his being afraid to accept it and to pray for his congregation.
'Be afraid, and pray,' was the answer of the rabbi."
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p.89. In a footnote to this passage Heschel refers to Man is Not Alone p 256, where this story also appears.
Abraham, Isaac and Jacob do not signify ideas, principles or abstract values.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 88. Bear with me on this one. There is a very basic idea here of Heschel's in regard to the "Jewish - Biblical outlook" on the world. Either subsequent quotes in the upcoming days or your own looking into Heschel's exposition "ibid", or both will clarify the idea...or not
"פרדוקס עמוק התקיים בנשמתו של ר' מנדל. מצד אחד, הוא סבר שהאדם הוא לא־כלום ושאפילו לצדיק אסור 'לומר את דברו' כלפי השמיים, ולכן הוא סירב להשתמש בכוח של 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים'. ומצד שני הוא הסתובב עם טענות קשות כלפי בורא עולם. למרות שרוב הזמן הוא הסתיר את טענותיו תחת מעטה של שתיקה, היו כמה פעמים שבהן זעק את הקובלנות שלו כלפי אלוהים ב'דיבורים' חריפים, עוקצניים.
וכי זו דרכה של היהדות: להיות בקובלנה כלפי אלוהים, ועוד להעלות אותה על השפתיים ?! על הבעיה הזו התנהלה מחלוקת הן בין התנאים והן בין האמוראים. רבי עקיבא, למשל, סבר שתמיד יש ללמד זכות על ריבונו של עולם. אפילו כשהכול מריר וחשוך, עלינו לקבל את הכול באהבה; זו עבירה לצאת בטענות נגד ריבונו של עולם. רבי ישמעאל, לעומתו, לא היה מוכן לקבל את צרותיו של עם ישראל באהבה, והוא עצמו העז להתרעם על ריבונו של עולם*
ר' מנדל נהג לפי שיטת ר' ישמעאל. אדם שמבקש לחיות מתוך כנות לא ידחיק ולא יכחיש קושיה שבוערת בו בכאב.
יש אין ספור ניסיונות, אשליות, ותירוצים ריקים. אך ר' מנדל נהג לצעוק על תלמידיו: 'שהלב יישבר, ששתי הכתפיים תבקענה, שייטחנו שמיים וארץ - ושהאדם לא ייכנע."
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 232 - 233 * בהערת שוליים מפנה כאן השל לתורה מן השמיים, עמ' 189 -192
"פרדוקס עמוק התקיים בנשמתו של ר' מנדל. מצד אחד, הוא סבר שהאדם הוא לא־כלום ושאפילו לצדיק אסור 'לומר את דברו' כלפי השמיים, ולכן הוא סירב להשתמש בכוח של 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים'. ומצד שני הוא הסתובב עם טענות קשות כלפי בורא עולם. למרות שרוב הזמן הוא הסתיר את טענותיו תחת מעטה של שתיקה, היו כמה פעמים שבהן זעק את הקובלנות שלו כלפי אלוהים ב'דיבורים' חריפים, עוקצניים.
וכי זו דרכה של היהדות: להיות בקובלנה כלפי אלוהים, ועוד להעלות אותה על השפתיים ?! על הבעיה הזו התנהלה מחלוקת הן בין התנאים והן בין האמוראים. רבי עקיבא, למשל, סבר שתמיד יש ללמד זכות על ריבונו של עולם. אפילו כשהכול מריר וחשוך, עלינו לקבל את הכול באהבה; זו עבירה לצאת בטענות נגד ריבונו של עולם. רבי ישמעאל, לעומתו, לא היה מוכן לקבל את צרותיו של עם ישראל באהבה, והוא עצמו העז להתרעם על ריבונו של עולם"*
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 232 - 233 * בהערת שוליים מפנה כאן השל לתורה מן השמיים, עמ' 189 -192
שנים רבות עיינתי בספרו של השל על קוצק שבאנגלית ו"לא הבנתי מילה". לא הבנתי מה לנו ולקוצק ? מה להשל ולקוצק ? מלבד הענין האישי שלו ב"סגירת מעגל" בערוב ימיו כפי שהוא מתאר בהקדמה לספר.
עד לאחרונה. עד לפרסום החלק השני של התרגום לעברית של הספר שלו ביידיש על קוצק שכתב השל "במקביל" לספר באנגלית.
התרגום הזה שחלקים ממנו חופפים מבחינת התוכן לספר באנגלית מנהיר עבורי לא מעט קטעים שקודם לכן היו סתומים ולא מובנים.
אלו היו דברי הקדמה לפסקאות מתוך הספר "חסידים עד הקצה - סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה" אותו חלק שני דלעיל בתרגום דניאל רייזר ואיתיאל בארי ובעריכת דרור בונדי.
בכוונתי להביא כאן, בשלוש עד ארבע "פעימות" דברים מהקטע בפרק 9 של הספר שכותרתו "הכנעה ?" מתחילת הדברים ועד לפואנטה בנוגע לרבי ישמעאל.
"פרדוקס עמוק התקיים בנשמתו של ר' מנדל. מצד אחד, הוא סבר שהאדם הוא לא־כלום ושאפילו לצדיק אסור 'לומר את דברו' כלפי השמיים, ולכן הוא סירב להשתמש בכוח של 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים'. ומצד שני הוא הסתובב עם טענות קשות כלפי בורא עולם. למרות שרוב הזמן הוא הסתיר את טענותיו תחת מעטה של שתיקה, היו כמה פעמים שבהן זעק את הקובלנות שלו כלפי אלוהים ב'דיבורים' חריפים, עוקצניים."
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 232 - 233
The less spoken, the better. It is better to put off uttering a word, even a syllable, as long as possible.
A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 281
עלינו לדבר כמה שפחות. כדאי לדחות את אמירתה של מילה אחת או אפילו של הברה אחת, כמה שרק אפשר.
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 242
