חשיבותה של היהדות  איננה טמונה  בכך שהיא תורמת  להשרדותו של עם מוגדר אלא חשיבותה בכך  שהיא מקור לעושר רוחני, מקור למשמעות שהיא רלוונטית לכל העמים.

א.י.השל, קיום וחגיגה, בקובץ הוד מוסרי ותעוזה רוחנית

The significance of Judaism does not lie in its being conducive to the mere survival  of a particular people but rather in its being a source of spiritual wealth, a source of meaning relevant to all peoples.

A.J. Heschel, Existence and Celebration in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, 30

 

מתנת הגדולה אינה נחלתם של אל אלה שאינם עמלים לנפץ את קטנותם שלהם.

א.י השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, 283

The gift of greatness does not come to those who do not toil to shatter their own smallness

A, J, Heschel, God in Search of Man, 358 -9

 

לא ניתן ....לצמצם ענין כשלהוא בתאולוגיה היהודית לעקרון אחד. לעולם קיימים שני עקרונות. תמיד קיימת קוטביות בין שני עקרונות. ניתן לומר באופן כללי שישנו מיסתורין וישנה משמעות. יש הרבה שנוכל להבין ויש הרבה שהקב"ה משאיר לעצמו , בבחינת לעתיד לבוא.

א.י.השל, תאולוגיה יהודית, (שיחה למהנלי בתי ספר יהודיים, 1968) בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית" שבעריכת

סוזנה השל

You cannot ...reduce any aspect of Jewish theology into one principle. There are always two principles. There is always a polarity of two principles. To put it in a general way, there is mystery and there is meaning.There is a great deal that we can understand and there is a great deal that God holds in store for Himself, perhaps l'atid lavo. [In days to come].

A. J . Heschel, Jewish Theology, ( a talk given to Solomon Schecter School principals in 1968 )

appears in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, ed Susannah Heschel

השבת היא ארמון בזמן

 

מלאכה היא אומנות, אך מנוחה שלמה היא אמנות. זוהי תוצאה של התאמה מלאה בין הגוף השכל והדמיון. על מנת להשיג מידה של הצטיינות באמנות עליך לקבל על עצמך את כללי המשמעת שלה, עליך להתנער מרפיסות. היום השביעי הוא ארמון בזמן אותו אנחנו בונים. הוא עשוי נפש, שמחה ואיפוק. באוירת הארמון כללי המשמעת הם תזכורת לקרבה לנצח.

א.י.השל, השבת,

Labor is a craft but perfect rest is an art. It is the the result of an accord of body, mind and imagination. To attain a degree of excellence in art, one must accept its discipline, one must adjure slothfulness. The seventh day is a palace in time which we build. It is made of soul, joy and reticience. In its atmosphere, a discipline is a reminder of adjacency to eternity.

A.J.Heschel, The Sabbath, 14-15

 

רוחנו לעולם אינה חסינה מפני מחשבות זרות, ואין דרך קלה לבער אותן. בשעותיו האחרונות נשאל אחד האדמו"רים על ידי תלמידיו את מי עליהם לבחור כמורם ורבם אחר פטירתו מהעולם. השיב הרב: 'אם מישהו ייעץ לכם כיצד לעקור מלבכם מחשבות זרות, דעו כי אין הוא רבכם'.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, 310

The mind is never immune to 'alien thoughts', and there is no easy way of weeding them out. A hasidic rabbi, asked by his disciples in the last hours of his life whom they should choose as their master after his passing away, said:  'If  someone should give you advice on how to eradicate alien intentions, know he is not your master'.

A.J.Heschel, God in Search of Man,  393-394

מהות הדת אינה בסיפוק צורך אנושי

 

...מהות הדת אינה בסיפוק צורך אנושי. כל עוד האדם רואה את הדת כמקור לסיפוק צרכיו, לא את א-לוהים הוא עובד כי אם את עצמו. [ הערת השוליים כאן מפנה ל"אדם אינו לבדו" ] סיפוק כגון זה יכולה לתת לנו התרבות האנושית, ויש לה די והותר אמצעים לכך.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, ע' 276

....the essence of religion does not lie in the satisfaction of a human need. As long as man sees religion as a source of satisfaction for his own needs, it is not God whom he serves but his own self. [ See Man is Not Alone pp 232ff]  Such satisfaction can be obtained from civilization, which supplies abundant means to gratify our needs.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 350

מעשים מלמדים

 

מעשים אינם הולכים אחר הכוונה בלבד; הם גם מחוללים אותה. אין קוטביות סטטית בין כוונה למעשה, בין מסירות הנפש לפעולת האיברים. בכוחו של המעשה לעורר את הרדום בקרבנו; מעשים שבמאצעותם נחיה רעיון ורגעים שכל כולם אומרים דבקות הם העושים את לשוננו צחה באופן החתום בפני השכל לבדו. כוונה מתהווה עם המעשה. מעשים מלמדים.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום: עזן מאיר-לוי, עמ' 273

Deeds not only follow intention; they aso engender kavanah. There is no static polarity of kavanah and deed, of devotion and action. The deed may bring out what is dormant in the mind, and acts in which an idea is lived, moments which are filled with dedication make us eloquent in a way which is not open to the naked mind. Kavanah comes into being with the deed. Actions teach.

A.J.Heschel, God in Search of Man.  345

המסר המובהק של המקרא

 

המקרא הראה לאדם את עצמאות טבעו, את היותו עליון ביחס לנסיבות, וקרא לו להיות ער להשלכותיהן העצומות של פעולות פשוטות. לא רק הכוכבים, גם מעשי האדם נעים במסלול המשקף את מחשבות הא-לוהים או מסלפן. מכאן שמידת הערכתנו את המקרא נקבעת על ידי מידת רגישותנו לכבודם הא-לוהי של מעשי האדם. התובנה בדבר ההשלכות הא-לוהיות של חיי האדם היא המסר המובהק של המקרא.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 188

The Bible showed man his independence of nature, his superiority to conditions, and called on him to realize the tremendous implications of simple acts. Not only the stars but the deeds of man travel a course that either reflects or perverts a thought of God. The degree of our appreciation of the Bible is, therefore, determined by the degree of our sensitivity to the divine dignity of human deeds. The insight into the divine implications of human life is the distinct message of the Bible.

A.J. Heschel , God in Search of Man, 238

פרדוקס האמונה, פרדוקס הקיום

אנו נעים במעגל. היינו מקבלים את המקרא רק אילו הייתה לנו  וודאות מלאה באשר לנוכחותו של א-לוהים במילותיו. ברם כדי לזהות את נוכחותו עלינו לדעת אותו. אך ידיעה כזו ניתן ללמוד רק מן המקרא. השכל האנושי, המותנה על כורחו על ידי הפרספקטיבות שלו, היחסים שלו והשאיפות שלו, אינו יכול לבשר לאנושות כולה את בשורת הנצח: 'זה א-לוהים ואין אחר'. מכאן שעלינו לקבל את המקרא כדי לדעת את המקרא. עלינו לקבל  את סמכותו הייחודית כדי לחוש את איכותו הייחודית. זהו אפוא פרדוקס האמונה, שהוא פרדוקס הקיום.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 200

We are moving in a circle. We would accept the Bible only if we could be sure of the presence of God in its words. Now, to identify His presence we must know what He is, but such knowledge we can only derive from the Bible. No human mind, conditioned as it is by its own perspectives, relations and aspirations, is able on its own to proclaim for all men and all times: 'This is God and nothing else.' Thus we must accept the Bible in order to know the Bible; we must accept its unique authority in order to sense its unique  quality. This, indeed, is the paradox of faith, the paradox of existence.

A. J. Heschel, God in Search of Man, 253

 

הציוויליזציה עומדת לדין. עתידה תלוי במידה שבה תוכל השבת לחדור אל תוך רוחה.

א. י . השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 329

Civilization is on trial. Its future will depend  upon how much the Sabbath will penetrate its spirit.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 418

 

כל אדם נושא בנשמתו גרעין של נביא. מעיד אני עלי שמים וארץ בין ישראל בין גוי בין איש בין עבד בין שפחה הכול לפי המעשה שעושה רוח הקודש שורה עליו [סדר אליהו רבה פ"י]. רוח הקודש שורה על החיים בברית [תוספתא פסחים ד,ח]

א.י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר- לוי עמ' 202

There is a grain of the prophet in the recesses of every human existence. 'I call heaven and earth for witnesses that every man, whether gentile or Jew, whether man or woman, whether manservant or maidservant,  according to the measure of his good deeds, the spirit of holiness rests upon him'.[Seder Eliyahu Rabah IX]. 'The holy spirit rests upon those who live within the Covenant'. [Tosephta Pesachim 4,8]

A.J. Heschel. God in Search of Man, 255

 

עלינו להתאמץ לראות בעלטה, עלינו לחוש חנוקים וקבורים בתוך חוסר התקווה הנובע מחיים חסרי אלוה, בטרם נוכל לחוש את נוכחות האור החי של אדון העולם.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר- לוי, עמ 112

We must first peer into the darkness, feel strangled and entombed in the hopelessness of living withoout God, before we are ready to feel the presence of His living light.

A. J. Heschel. God in Search of Man. 140

 

מה התרחש בהר סיני ? המקרא מנסה לתאר את שאירע בשתי דרכים. באחת מתאר המקרא דבר שכמעט אין המילים יכולות לשאת: 'וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר' (שמ' יט 20). מעולם לא היה משפט שאמר יותר. א-לוהים , השוכן מעל ומעבר לחלל ולזמן, הנחבא והנשגב, מתייצב בענווה למען יראו כל בני ישראל. אך המקרא מדבר גם בלשון אחרת : 'כי מן השמים דברתי עמכם' (שמ' כ 19). א-לוהים לא ירד אל הארץ. האירוע כולו מתמצה בכך שדברי א-לוהים בקעו 'מן השמים'. הקטעים הללו אינם סותרים זה את זה. הם אינם מתייחסים לאירוע אחד, אלא לשני אירועים נפרדים. שכן ההתגלות היא בה בעת אירוע לא-לוהים ואירוע לבני אדם. ואכן בקטע השני א-לוהים מדבר בגוף ראשון, ובקטע הראשון מתואר מה שחשו בני ישראל (א-לוהים בגוף שלישי). לפעולה אחת היו שני היבטים. א-לוהים ירד ולא ירד לארץ. קולו בקע מן השמים אך האדם שמע אותו מן ההר.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם , (מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי)  155-156

What happened on Sinai ? The Bible tries to say  it in two ways. What it says in one is something words can hardly bear: 'The Lord came down upon Mount Sinai' (Exodus 19:20). No sentence in the world has ever said more: He who is beyond, hidden and exalted above space and time was humbly here, for all of Israel to sense. But the Bible also speaks in another way: 'I have talked to you from heaven' (Exodus 20:22). He did not descend upon the earth; all that happened was that His word welled 'from heaven'. These passages do not contradict each other; they refer not to one but to two events. For revelation was both an event to God and an event to man. Indeed, in the second passage it is God who speaks ( in the first person); the first passage conveys what the people experienced (it speaks of God in the third person). The same act had two aspects. God did and did not descend upon the earth. The voice came out of heaven but man heard it out of Sinai.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p. 194

 

נביא הוא מי שמחזיק במחשבה אחת ובעת  ובעונה אחת את הקב"ה ואת האדם. פרושו של דבר הוא שמה שאני עושה לאדם אני עושה לקב"ה.

א.י. השל, הראיון   עם קרל שטרן

The prophet is a man who holds God and man in one thought at one time. Which means that what I do to man I do to God.

A. J. Heschel, the Carl Stern interview

 

השבת אינה רק יום , היא אינה רק שמו של היום השביעי בשבוע. השבת היא נצח בזמן, הממד  התת קרקעי של ההסיטוריה.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר - לוי

The Sabbath is more than a day, more than a name for a seventh part of the week. It is eternity within time, the spiritual underground of history.

A.J.Heschel, God in Search of Man. p418

 

למעשה, אין לאדם שליטה מלאה על כדור הארץ, כשם שאין הוא שולט ברוח ובכוכבים.אין לו אפילו שליטה מלאה בעצמו. ביחס למוחלט, העולם וגם החיים שלו אינם בבעלות של האדם. באשר לדברים שיש לו עליהם שליטה, פחות או יותר, אין זו שליטה במהות אלא רק בחיצוניות הדברים, כפי שנוכח כל אחד שאי פעם הביט נכוחה בפני פרח או אבן. השאלה היא, אם כן, מיהו בעל הבית ? למי שייך כל מה שקיים עלי אדמות ?  'לה' הארץ ומלואה.'

החסיד, על כן, רואה בכוחות הטבע, במחשבות שלו עצמו, בחיים ובגורל, כקניינו של הקב"ה. הראיה הזאת מכתיבה את התיחסותו של החסיד לכל דבר וענין. אין הוא מקטר בנפול עליו אסונות ואין הוא נכנס לדיכאון כיוון שהוא יודע שהחיים הם צורך גבוה, כיוון שכל מה שקיים הוא קנין ה'.

א. י. השל , האדם  אינו לבד, תרגום ג'ף

In reality man has not unlimited powers over  the earth, as he has not over stars or winds. He has not even complete power over himself.  In the absolute sense, neither the world nor his own life belongs to him. And of the things he does more or less control, he controls not the essence but only the appearance, as is evident to anyone who has ever looked with unclouded vision in the face of a flower or a stone. The question then is : Who is the lord ? Who owns all that exists ? ' The earth is the Lord's'. So the pious man regards the forces of nature, the thoughts of his own mind, life and destiny, as the property of God. Such regard governs his attitude toward all things. He does not grumble when calamities befall him, or lapse into despair; for he knows that all in life is the concern of the divine, because all that is, is in the divine possession.

A. J. Heschel. Man is not alone pp 290-291

 

חיים נכונים מביאים לידי מחשבה נכונה.

א. י. השל , א- לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר- לוי, עמ' 224

Right living is a way to right thinking.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 283

 

שלוש נקודות יכולות לשמש מוצא למחשבה על א-לוהים; שלוש דרכים מובילות אליו. הדרך הראשונה עיקרה בהרגשת נוכחותו של א-לוהים בעולם*, הדרך השנייה עיקרה בהרגשת נוכחותו במקרא, והדרך השלישית עיקרה בהרגשת נוכחותו על ידי עשיית רצונו. שלוש הדרכים נרמזות בשלושה פסוקים במקרא : 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה' (יש' מ 26); 'אנכי ה' א-לוהיך' (שמ' כ 2);'נעשה ונשמע' (שם כד 7). שלוש הדרכים הללו שקולות כנגד שלושת הפנים המרכזיים של  הקיום הדתי במסורת היהודית: תורה , עבודה ומעשים. שלושה אלה חד הם. עלינו ללכת בשלוש הדרכים כדי להגיע ליעד אחד. התגלית של בני ישראל היתה זו: א-לוהי הטבע הוא  גם א-לוהי ההיסטוריה, והדרך לדעת אותו היא עשיית רצונו.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, בתרגום עזן מאיר-לוי, הוצאת מאגנס, עמ'  26

*הערת השוליים  הושמטה

There are three starting points of contemplation about God; three trails that lead to Him. The first is the way of sensing the presence of God in the world, in things;* the second is the way of sensing His presence in the Bible; the third is the way of sensing His presence in sacred deeds. These three ways are intimated in three Biblical passages:

                                   Lift up your eyes on high and see, Who created these ?

                                                                                                         Isaiah  40:26

                                   I am the Lord thy God

                                                                                                         Exodus 20:2

                                   We shall do and we shall hear

                                                                                                         Exodus 24:7

These three ways correspond in our tradition to the main aspects of  religious existence: worship, learning and action. The three are one, and we must go all three ways to reach the one destination. For this is what Israel discovered: the God of nature is the God of history, and the way  to know Him is to do His will.

A.J.Heschel, God in Search of Man. p. 31

* ft nt omitted

 

הייתי מגדיר את האדם כצורך א-לוהי.


א.י.השל, הראיון עם קרל שטרן 1972

I would define man as a Divine need.

A.J.Heschel. The Carl Stern Interview 1972

 

הדרך הבטוחה ביותר לדכא את יכולתנו להבין פשרן של  משמעות האל   ושל  חשיבות התפילה  היא לקחת דברים כמובנים מעליהם.

א.י.השל , א-לוהים מבקש את האדם

The surest way to suppress our ability to understand the meaning of God and the importance of worship is to take things for granted.

A.J.Heshel, God in Search of Man, p. 43

 

השבת היא הבטחה שהרוח גדולה מן היקום, ושמעבר לטוב שוכנת הקדושה. היקום נברא בשישה ימים, אך פסגת הבריאה הייתה היום השביעי. כל מה שנעשה בששת ימי בראשית היה טוב, אך היום השביעי קדוש. השבת היא קדושה בזמן.


א. י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,2003, תרגום עזן מאיר-לוי, , עמ' 328

The Sabbath is an assurance that the spirit is greater than the universe, that beyond the good is the holy. The universe was created in six days, but the climax of creation was the seventh day. Things that come into being in the six days are good, but the seventh day is holy. The Sabbath is holiness in time.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 417

 

הדיבר השני משמיע לנו יותר מאשר איסור על עשיית פסלים ותמונות; משתמע ממנו דחייה של כל סמל נראה של האל; לא רק פסלים ותמונות מעשי ידי אדם אלא גם פסלים ותמונות "אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים  מתחת לארץ."

עם זאת ישנו משהו  בעולם  שהתורה מתיחסת  אליו כאל סמל לאל. אין מדובר בהיכל או באילן, לא בפסל או בכוכב. הסמל של האל הוא האדם, כל אדם. א-לוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו.

א. י. השל, מצוטט ב"ביקשתי פליאה" אנתולוגיה רוחנית של דברי השל בעריכת ש. דרסנר

The second commandment implies more than the prohibition of images; it implies rejection of all visible symbols for God; not only images fashioned by man but also of "any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth".

And yet there is something in the world that the Bible does regard as a symbol of God. It is not a temple or  a tree, it is not a statue or a star. The symbol of God is man, every man. God created man in His image, in His likeness.

A. J, Heschel, quoted by S. Dresner in "I asked for wonder", a Heschel anthology

 

אין אדם שהוא אדם ממוצע.

א.י.השל , מיהו אדם ?

No man is an average man.

A.J.Heschel, Who Is Man ? p38

 

הדרך הבטוחה ביותר להבין לא נכון את ההתגלות היא להתיחס אליה במובן הליטרלי ( המילולי) , לדמיין כי הא-ל דיבר עם הנביא ב"טלפון מחוף אל חוף". יחד עם זאת רובנו שוגים בהזיה כזו, שוכחים כי זה חטא יסודי לחשוב על ענינים אולטימטיביים במונחים פשטניים של המילה הכתובה בלבד. הטעות בחשיבה פשטנית על פי המילים לבדן היא בהנחה שלדברים ולמילים יש רק מובן אחד.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם

The surest way of misunderstanding revelation is to take it literally, to imagine that God spoke to the prophet on a long-distance telephone. Yet most of us succumb to such fancy, forgetting that the cardinal sin in thinking about ultimate issues is literal mindedness. The error of literal mindedness is in assuming that things and words have only one meaning.

A.J.Heschel, God in Search of Man 178 -179

להתפלל פרושו לדעת לעמוד דום ולהגות במילה.

א.י.השל, מתוך אנתולוגיה של דברי השל שנקרא "בקשתי פליאה" בעריכת ש. דרסנר

To pray is to know how to stand still and to dwell upon a word.

A. J. Heschel, quoted by S. Dresner in "I Asked for Wonder", A Spiritual Anthology of A. J. Heschel's writings

אדם טוב איננו מי שעושה הדבר הנכון אלא מי שמורגל בעשיית הדבר הנכון.

א.י.השל. מתוך אנתולוגיה של דברי השל שנקרא "בקשתי פלא" בעריכת ש. דרסנר

A good person is not he who does the right thing , but he who is in the habit of doing the right thing.

A. J. Heschel, quoted by S. Dresner in "I Asked for Wonder", A Spiritual Anthology of A. J. H's writings