רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שני, 31 בדצמבר 2018


Heschel repeatedly spoke of a biblical way of thinking at the heart of Jewish consciousness: in order to understand what the Bible says, one has to understand life as seen by the Bible.

Michael Marmur, Abraham Joshua Heschel and the Sources of Wonder, Univ. of Toronto Press, p. 28


אין לאנושות ברירה בין אמונה לנויטראליות. חוסר אמונה אינו סם־מרדים - אלא רעל. האנרגיה שלנו היא עצומה מדי משנוכל לחיות חיים של אדישות.

א. י. השל, שמים על הארץ, עמ' 88 מובא במאמרו של חנוך בן פזי - התקווה כמודל של ההיסטוריה : אברהם יהושע השל בעקבות הרמן כהן בקובץ "לך לך עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל", עורכים בנימין איש שלום ודרור בונדי, הוצאת אידרא, עמ' 456

יום ראשון, 30 בדצמבר 2018


To hear the voice of the Bible is to undergo an experience capable of inducing real change. Heschel's is a hermeneutic of surprise, being taken in or overwhelmed by the immediacy of the Bible across centuries and contexts.


Michael Marmur, Abraham Joshua Heschel and the Sources of Wonder, Univ. of Toronto Press, p.28 

לשמוע קול תורה הוא חוויה  שמסוגלת לחולל באדם שינוי אמיתי . שיטתו הפרשנית של השל היא זו של הפתעה, של מפגש כובש  או סוחף עם המיידיות של המקרא, מיידיות שחוצה עידנים והקשרים.

מיכאל מרמור, אברהם יהושע השל ומקורות הפליאה, הוצאת אוניברסיטת טורונטו עמ' 29 ( אנג') , התרגום הוא תרגום חפשי שלי ולא עבר את התייחסותו של מרמור

יום שבת, 29 בדצמבר 2018


Religion, the end of isolation, begins with a consciousness that something is asked of us.

A.J.Heschel , A Preface to an Understanding of Revelation, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FS&G, p. 187

כמשורר וכפילוסוף אקזיסטנציאליסטי השל חפץ לבסס את הדת על רגש, יסוד הקודם ליסוד הרציונלי.

רבקה הורוביץ, "רעיונותיו של השל על התפילה ומקורותיהם החסידיים", מובא ב"לך לך עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל", עורכים בנימין איש שלום ודרור בונדי, הוצאת אידרא, עמ' 265

יום רביעי, 26 בדצמבר 2018


כל יהודי הוא ציר ושליח. הוא אות ודוגמה לדבר שאין חיי אדם נטיעה בטלה. אבל דא עקא, אדם מישראל שליח הוא ששכח שליחותו.

א. י. השל בראיון עם מיכאל ששר בביקורו בארץ בשנת 1965, מובא ב"לך לך עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל", עורכים בנימין איש שלום ודרור בונדי, הוצאת אידרא, עמ' 37

יום ראשון, 23 בדצמבר 2018


No one who has, at least once in his life, sensed the terrifying seriousness of human history or the earnestness of individual existence can afford to ignore [ the question whether to believe that there is a voice in the world that pleads with us in the name of God].

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 168

שום אדם שחווה, ולוּ פעם אחת בחייו, את רצינותה הנוראה של ההיסטוריה האנושית או את כנות הקיום האינדיווידואלי לא יוכל להרשות לעצמו להתעלם מן [ השאלה אם עלינו להאמין בקיומה של בת קול בעולמנו, בת קול המפצירה בנו בשמו של הקדוש ברוך הוא].

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 136

יום שבת, 22 בדצמבר 2018




התורה אינה חכמתו של עם ישראל, אלא גורלו. היא אינה ספרותנו, כי אם מהותנו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 135


The Torah is not the wisdom but the destiny of Israel; not our literature but our essence.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 167

יום שישי, 21 בדצמבר 2018


חונכתי כילד לחיות, או להשתדל לחיות, חיים ההולמים את המיסתורין והפליאה של הקיום האנושי.

א. י. השל, השיחה (החמישית) עם קרל שטרן, תרגמה ורדה לבני ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 84

I was trained as a child to live a life, or to strive to live a life, which is compatible with the mystery and marvel of human existence.

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview ( 1972 ), in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, p. 395

יום ראשון, 2 בדצמבר 2018


'אמונה' אין משמעה לתת 'הסכמה' לכך שבאמת יש אלוהים בעולם. אמונה אינה ה'פשט' של קודם אני וחר כך אלוהים. אמונה משמעה אלוהים לבדו.

א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן עמ'  151


יום שישי, 30 בנובמבר 2018



בקוצק סברו שעיקר העבודה הדתית הוא לכוון לעומק, לחתור להגיע לפניי ולפנים. עליך תמיד לחפש את עצם העניין, את פנימיותו, את ה'תוך'. וב'תוך' - לא נודע לתפילת ערבית של ליל יום כיפור ייחוס גדול יותר מזה של ערבית בליל יום חולין שבכל השנה.

א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן עמ'  79

יום רביעי, 28 בנובמבר 2018


רוב בני האדם הם 'אומרי אמן'. העולם הוא עולם, והמוח מתאים את עצמו אליו. אפילו אדם בר דעת בדרך כלל מהנהן לפי הקצב. טבעו של האדם מוגמר, התורה חתומה, הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לכתוב לה פירוש או פירוש על פירוש.
ר' מנדל, כפי שראינו, סבר שאדם מוגמר הוא תת־אדם, ונראה שהוא אף סבר שעולם מוגמר הוא 'סוף העולם', שלחשוב משמע להימצא בהתחלה, שכל דבר נדרש להיות פתח־דבר. 'סיום' לספר זה תשעה באב; על יהודי להיות 'חתן בראשית'. אפילו במידות, באופיו של אדם, אפשר להתחיל מבראשית ולהתקדם בכוחך שלך.
האמת העמוקה היא שאין דבר בעולם שמגיע לקו סיום, שתמיד אתה באמצע. אפילו התורה עוד לא הסתיימה, עוד לא נאמרה עד הסוף.


א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן עמ' 112

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018




בדייקנותו הדגיש רבי ישמעאל, שאי אפשר להגיד שכל התורה נאמרה בסיני. הוא סובר: כללותיה של התורה ניתנו בסיני, ופרטיה באוהל מועד. ולפי שיטתו אי אפשר לומר, כל התורה היא מן השמים, כי הביטוי 'מן השמים' משמע מעמד הר סיני.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ'  88


Evil is not only a threat, it is also a challenge.

A. J. Heschel, The Concept of Man in Jewish Thought in "To Grow in Wisdom", (antho. ed byJ Neusner & N Neusner), Madison Books, p.134

"האנחה

לפני כמאה שנה הרהר רבי יצחק מאיר אלתר מגור בשאלה מה סנדלר אחד שגר בשכונתו אמור לעשות בנוגע לתפילת השחרית שלו.  לקוחותיו של הסנדלר היו עניים ולא היה להם אלא זוג נעליים אחד. הוא נהג לאסוף את נעליהם  בשעת ערב מאוחרת, לעמול עליהן כל הלילה ואף חלק מהבוקר, כדי למסרן לבעליהם טרם יחפזו ללכת לעבודתם. מתי עליו להתפלל שחרית ? האם עליו  להתפלל במהירות עם שחר, ורק אז לשוב לעבודתו ? או שעליו להניח למועד התפילה לחלוף, אך מדי פעם בפעם, בעודו מרים את הפטיש מן הנעליים, לשאת אנחה:'אבוי לי עוד לא התפללתי'? אולי ערכה של אנחה זו רב יותר מן התפילה עצמה.
גם אנו ניצבים בפני דילמה זו של חרטה מכל הלב מול מצוות אנשים מלומדה. רבים מאיתנו נמנעים בצער מתפילת קבע, מצפים לדחף פנימי שיהא שלם, פתאומי ומיוחד במינו. אך  המיוחד במינו הוא יקר המציאות, והימנעות מתמדת עלולה בנקל להתפתח בעצמה להרגל. אנו עלולים אפילו להגיע לידי שכחה על מה להצטער ואל מה להתגעגע."

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 59

יום שני, 19 בנובמבר 2018



ידיים מוכיחות, שלא רק עלייתו של חנוך, אלא גם עלייתו של משה למרום, היתה בעיה שנחלקו בה חכמים. השקפה זו, שנולדה בעולמם של בעלי האפוקליפסה, בעלי הדמיון ילכו בה ואנשי העיון יסתבכו בה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ'  45

יום ראשון, 18 בנובמבר 2018



רבי עקיבא סובר שכל דבר ודבר הגיע למשה מפי הגבורה ושאף דבר אחד לא אמר מדעתו, ורבי ישמעאל סובר: כלל גדול שמשה קיבל תורה מפי הגבורה, אלא שיוצאים מן הכללים פרטים שונים, שמשה אמר מדעתו, והקדוש ברוך הוא הסכים על ידו.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ'  402


There is an eternal cry in the world: God is beseeching man.  Some are startled; others remain deaf. We are all looked for. An air of expectancy hovers over life. Something is asked of man, of all men.

A. J. Heschel, The Concept of Man in Jewish Thought in "To Grow in Wisdom", (antho. ed byJ Neusner & N Neusner), Madison Books, p. 114

יום שבת, 17 בנובמבר 2018


The earth may be of small significance within the infinite universe. But if it is of some significance, man holds the key to it.

A. J. Heschel, The Concept of Man in Jewish Thought in "To Grow in Wisdom", (antho. ed byJ Neusner & N Neusner), Madison Books, p 103



"משה רבינו לא כל מה שקיבל מסר לישראל. וכך אמר רבי יצחק כתיב: 'ואותי צוה ה'' ( דברים ד, יד), תיבת 'ואותי' מיותרת. הרי משה המדבר והמלמד את כל התורה ? אלא ללמד: ' נאמר לי דברים שנאמר לכם, ונאמר לי דברים שנאמר ביני לבין עצמי.' "<הערת השוליים כאן הושמטה>

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ' 438

יום שני, 12 בנובמבר 2018



'משה קיבל תורה מסיני', לשון בני אדם היא, התופסת את עניין ק ב ל ת   ה ת ו ר ה   במקום ובזמן. 'תורה מן השמים' לשון מסתורין היא, עניינה סוד  מ ת ן    ת ו ר ה, ואין בה תשובה לשאלה, מתי ואיפה קיבל משה את התורה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ' I

יום שישי, 9 בנובמבר 2018


The Bible shows the way of God with man and the way of man with God. 

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 238


המקרא מראה את דרכו של אלוהים עם האדם ואת דרכו של האדם עם אלוהים.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  188

יום חמישי, 1 בנובמבר 2018


If the Bible held an appeal to man's everyday understanding then, indeed, it would be a work that could come into being every day, int the age of Sinai as well as in the age of Hollywood. What we musk ask is whether there is anything about the Bible which is beyond the times.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp 250 -251


לו הייתה משיכתו של המקרא מכוונת לאורח החשיבה היום־יומי של האדם, כי אז היה הוא יצירה שאפשר שתתהווה בכל דור ודור - בדור סיני כמו בדור הוליווד. עלינו לשאול אם יש משהו במקרא העומד מעבר למניין כל הדורות.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  198

יום שישי, 26 באוקטובר 2018




"מה בין לשון תורה ללשון בני אדם ? בלשון בני אדם מבדילים בין צורה ותוכן, יש בה דיבורים שאינם מוסיפים דבר לתוכן השיחה, ונאמרים משום שמנהג הלשון וחוקיה לדבר כך; לתפארת נאמרו אבל לא להוראה. אבל אין מידת הקדוש ברוך הוא כמידת בשר ודם. כל אות וכל תיבה נכתבה לרבות או למעט איזה דבר. לכל ניב יש טעם והוראה. אין כאן צורה, הכל תוכן, הכל הוראה. כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי לשון התורה מדרכי לשון בני אדם."

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א) ( תמ"ה) הוצאת שונצין, עמ'  11, הדברים הם מתוך הפרק השלישי לחלק הראשון של תמ"ה ( "שתי שיטות במהותה של תורה" ) בו ממשיך השל את ביאור שיטותיהם השונות  של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא ביחס לתורה


יום חמישי, 18 באוקטובר 2018




מעל חייו של נביא חקוקות באין רואים המילים, נטוש כל חנופה הבא בשער זה. והחנופה ערבה לאוזן האדם.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  179. להבנה מלאה של הדברים צריך לקרוא לכל הפחות את הפסקה כולה בפרק 24  לאלוהים מבקש*, פסקה שכותרתה : הונאה עצמית.
* פרק 24 : "בחינת הנביאים"

Over the life of a prophet words are invisibly inscribed: All flattery abandon ye who enter here. But flattery is that which people love to hear.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 225



יום שני, 15 באוקטובר 2018



To the prophets even a minor injustice assumes cosmic proportions.

The Lord has sworn by the pride of Jacob:
Surely I will never forget any of their deeds.
Shall not the land tremble on this account,
And every one mourn who dwells in it,
And all of it rise like the Nile, 
Be tossed about and sink again, like the Nile of Egypt ?
                                                                    Amos  8: 7-8

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 4

לנביאים אפילו עוול פעוט תופס מימדים  קוסמיים.

נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב;
אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם
הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ
וְאָבַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ
וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ
וְנִגְרְשָׁה וְנִשְׁקְעָה כִּיאוֹר מִצְרָיִם ?
                               עמוס ח, ז-ח

א. י. השל, הנביאים,הוצאת JPS ( טרם תורגם ) עמ' 4 




האין תמצית מחשבתם  [ של הנביאים ] , כי יותר מהכול אלוהים מתעב מרמה ?

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 181



Is this not the gist of all [ the prophet's ] thoughts : Above all, God abhors deceit ?

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 227








יום חמישי, 11 באוקטובר 2018



בבית מדרשו של רבי עקיבא סברו, שהכל בידי שמים. התורה לכל פרטיה מתן מן העליונים היא, ואין הנביא אלא כלי המקבל את ההשראה. לעומת זה סברו  בבית מדרשו של רבי ישמעאל, שיש דברים שמשה עשה מדעתו; הנביא שותף במעשה הנבואה, ולא בית קיבול בלבד.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ'  148

יום שלישי, 9 באוקטובר 2018



שִׁמְעוּ־זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי־אָרֶץ:   לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה:  לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר:

עמוס ח, ד- ו , מצוטט בפרק הראשון ל"נביאים" של השל. זהו הציטוט הראשון שם מהתנ"ך והדברים באים אחר ההערה להלן של השל :

"הדברים שהחרידו את הנביאים הם גם עתה, אירועים של יום יום ברחבי העולם כולו. אין חברה שלגביה דברי עמוס להלן אינם ישימים*:

שִׁמְעוּ־זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן 
וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי־אָרֶץ:   
לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ 
וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר
 וְהַשַּׁבָּת
וְנִפְתְּחָה־בָּר 
לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל
 וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה:  
לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים 
וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם
וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר:"

* תרגום חופשי שלי - ג'ף

יום שלישי, 2 באוקטובר 2018




Not every utterance contained in the Bible is to be regarded as a norm or a standard of behavior.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 268


אל לנו להתייחס לכל הגה של המקרא כאילו נועד לשמש נורמה או מופת של התנהגות.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 213

יום חמישי, 27 בספטמבר 2018


It is not given to all men to identify the divine.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 252

לא לכל אדם ניתן הכושר להבחין באלוהי.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 199



רבי עקיבא הפליג פעמים הרבה מפשוטו של המקרא מתוך שראה את המקרא באספקלרייה של המסתורין. מי שמניח את מציאות התורה בשמים, הרי הוא מאמין במציאות נבדלת, טרנסצנדנטית. התורה שנושאים ונותנים בה למטה, נושאים ונותנים בה למעלה. דעה זו רואה את התורה כאינסופית בעיקרה. התוכן הנראה בתחומה המצומצם של המשמעות הפשוטה של הכתוב, אינו אלא כטיפה מן הים. רבי עקיבא סובר שלכל פרט ולכל צורה סגנונית יש טעם עמוק וכוונה נסתרה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, (חלק א)  הוצאת שונצין, עמ'  10 ( מתוך הפרק: שתי שיטות במהותה של תורה ) 

יום רביעי, 26 בספטמבר 2018




שתי לשונות נאמרו במשנה בעניין התורה: 'מ ש ה   ק י ב ל   ת ו ר ה  מ ס י נ י',  'ת ו ר ה   מ ן   ה ש מ י ם'. שתי הלשונות שתי השקפות הן. הראשונה שיטת מחשבה צנועה, סתומה ופשוטה, המבינה את עניין התורה באספקלריה של מטה. היינו קבלת התורה על ידי משה רבינו. השנייה שיטת מחשבה מפולשת אל העולם העליון, המבקשת לחזות את עניין התורה באספקלריה של מעלה, של מתן תורה ומוצאה משמים.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, (חלק ב)  הוצאת שונצין, עמ'  i

יום שלישי, 25 בספטמבר 2018


It is essential to revelation that it elude our inquiries.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 221


ממהותה של ההתגלות שהיא חומקת מחקירותינו.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 176


יום ראשון, 23 בספטמבר 2018


מעטים הם אלה המסוגלים - וגם הם רק ברגעים נדירים ביותר  - להתעלות ממדרגתם.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  198

יום שבת, 22 בספטמבר 2018

"המסר/ים של המקרא ( שרלוונטיים לנו היום ) אליבא דהשל " ( א וורק אין פרוגרס צ'פטר טו )


פרשנות - "המסר/ים של המקרא ( שרלוונטיים לנו היום ) אליבא דהשל "


התובנה בדבר ההשלכות האלוהיות של חיי האדם הוא המסר המובהק של המקרא[1].

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  188


העולם נתון במבוכה, ומשברו אינו פוליטי אלא רוחני ביסודו...במשבר זה פונים בני אדם אל הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה לבקש בה פתרון ולא ימצאוהו. כבודם של מדעים אלה במקומו מונח, אבל אין בהם כדי ליתן פתרון לבעיות המוחלטות....אין זה בכוחן של הפסיכולוגיה וסוציולוגיה להשיב לבעיות המוחלטות שלנו: כיצד יקיים אדם שלמות נפשו בעולם מלא מזימה וחנף וכחש ? אדם הנדון למגע תמיד בזדון וקנאה ותחרות, כיצד ישמור נפשו מחללה ? מה ערך בהיותך מוסרי נוכח כישלונותיו של האדם המוסרי באווירת הציניות שבה אנו חיים ? מה פשר היותנו וחיותנו בעת הזאת דווקא ? הרבה יכולה הפילוסופיה ללמוד מן התנ"ך, כי בו, ולא בשיטותיה הפורמליות, נוכל למצוא את התשובות לשאלות אלו.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי",  מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 251 - 252, ההדגשה אינה במקור והיא שלי -ג'ף


מסתמן שיש "הרבה מאד חומר" בנושא : " "המסר/ים של מקרא ( שרלוונטיים לנו היום ) אליבא דהשל.". בינתיים הציטוט של היום ושל אתמול "מסתובבים קצת סחור סחור" סביב הנושא. בציטוט של היום השל טוען שבמקרא נוכל למצוא תשובות ל"בעיות (לשאלות) המוחלטות שהניצבות בפני האדם*^."  - וטרם שמענו כאן כיוון לתשובות אלה. בציטוט של אתמול שמענו ש"המסר המובהק של המקרא" הוא התובנה בדבר ההשלכות האלוהיות של חיי אדם, אך טרם שמענו דברים שיש בהם להאיר את עינינו מה הכוונה בדיוק ב"השלכות אלוהיות של האדם". אבקש את סבלנותכם ( באנגלית  Bear with me on this ) לאט לאט הדברים יתבהרו וה"פרשנות" תתפוס עור וגידים. אנחנו הולכים בעקבות השל כאן. השל השאיר בנושא הזה, כבנושאים אחרים "סימני דרך מובהקים" ( כמו למשל ההערה בראיון עם קרל שטרן המאיץ בנו ללמוד תהילים, להכיר את ספר תהילים ). בהמשך הדרך בטוחני נגיע ל"משנה סדורה" בנושא זה...סבלנות ( אני מדבר כאן אל עצמי לא רק אל הקוראים).
הערות תגובות וכדומה תתקבלנה בשמחה 






"במרגלים נאמר: 'איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו' ( במדבר יג, ב) . לדעתו של רבי ישמעאל, האומר דיברה תורה כלשון בני אדם ולשונות כפולין לא באו לרבות שום דבר, שנים עשר מרגלים היו.  ואילו לדעתו של רבי עקיבא, האומר לשונות  ריבויין הן ( אם נאמרה בתורה תיבה יתירה לא אמרינן דיברה תורה כלשון בני אדם, רק לדרשה אתא), עשרים וארבעה מרגלים היו , כי כתוב: ' איש אחד איש אחד לשבט', ללמד ששני מרגלים היו לכל שבט*"

בהערת שוליים מס' 11 מפנה השל כאן ל"ירושלמי סוטה, פ"ז, כג ע"ד".

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות (חלק א)  הוצאת שונצין, עמ'  4

חנוך בן פזי  בכנס השל האחרון שהתקיים בירושלים לפני כמה שנים, טען שמטרתו של השל בחיבור "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות"  היתה "לגרום ליהודים - מחויבים ולא מחיובים דתיים ולא דתיים  - להביט בתנ"ך מנקודת מבט אחרת, לקרוא את התורה מנקודת מבט של פליאה" -  [ציטוט של חלק מדבריו מזכרוני]. הציטוט של היום ממחיש, לעניות דעתי, את מגמתו של השל על פי בן פזי.


אין ספק שהתנאי הראשון  להבנת דברי הנביאים  היא רגישות נרכשת לאשר הם מייצגים. הדרך  חסומה מפני אלה שבעיניהם אלוהים ממשי פחות מאשר 'אש אוכלה', לאמור לאלה היודעים את התשובות אך אין בהם השתוממות. 

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, עמ' 199


זה לא כל כך פשוט. 
לפי השל  לגשת אל התורה, ולהבין את הכתוב בה, את מסריה, דורש מאיתנו שינוי פארדיגמטי - שינוי בנקודת המוצא שלנו - ב"שלנו" הכוונה, ככל הנראה, היא ל"אדם המערבי המודרני". 
השל עוסק בענין זה בפרק 26 ל"אלוהים מבקש" בתת פרק "מקור ונוכחות" וכדי למצות את העיון בטענה נידרש כנראה ליותר מציטוט אחד, ויותר ממייל אחד של "פרשנות". בציטוט של היום השל מצביע על שלושה מרכיבים שצריכים להיות על מנת שאפשר יהיה להבין כראוי את דברי הנביאים - כשהכוונה למעשה לדברי תורה באופן כללי - : "רגישות נרכשת לאשר הם מייצגים"; תחושה שהיא כ"אש אוכלה" לגבי נוכחות הקב"ה בעולם; השתוממות. עוד  משפט מאותו תת פרק שמצביע על רמת הקושי שניצבת בפנינו  הוא זה:
"מעטים הם אלה המסוגלים - וגם הם רק ברגעים נדירים ביותר - להתעלות ממדרגתם".
והדברים צריכים עוד עיון , כפי שאמרנו.
תגובות, הערות וכדומה הן לתוכן הפרשנות הן למתכונת* והן לכל דבר אחר הקשור לעניין תתקבלנה בשמחה

* "למתכונת" - הכוונה בין השאר - לאפשרות של פתיחת קבוצת מייל לטובת העיונים המורחבים הללו שתאפשר ל"כולם לראות את כולם" ולקיים דיון בקבוצה ולא רק דיאלוג מולי



*^  בשיחה באוניברסיטת קליפורניה ( 1968 )  מבהיר השל במפורש שכשהוא מדבר על "שאלות"  questions לעתים קרובות הוא מתכוון ל"בעיות" problems. 

קטעים שנערכו ושנמחקו מטיוטת טקסט שלי "פרנשות" לשימוש עתידי:

יש, כפי הנראה, קשר הדוק ויחסי גומלין בין "תורה מן השמים" לבין Man is Not Alone (להלן Man)    ו God in Search of Man (להלן God). 


"ממהותה של ההתגלות שהיא חומקת מחקירותינו."
א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 176
אחד הדברים שהבנתי מתוך העיון של הימים האחרונים הוא שהשל תופס את ההתגלות - את מתן תורה - במונחים קוסמיים. מדובר בארוע חד פעמי שבהגדרה אינה ניתנת לתפיסה בכלים רציונליים בלבד ( אילו אפשר היה לתפוס בכלים רציונליים היה מאבד את האלמנט האלוהי שבו ). מכאן נפקא מינה כיצד עלינו לתפוס - לגשת אל התורה.
אני חי ביום יום, בכאן ובעכשיו ( על גבי קו 58*). ואני מניח שלגבי מרביתנו זוהי נקודת המוצא וזוהי ההשקפה. השל דורש מאתנו או אומר לנו שעל מנת להבין לעומק את התורה עלינו לעזוב את נקודה המוצא הזאת:
"המבקשים דרך אל המקרא יצטרכו לבטל מחשבות רבות ולמצוא בשנית את תחושת הפליאה הטבועה בנו, שנעקרה בשיטתיות בידי חכמת שקר."
א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר לוי, עמ' 199
Those who look for a way to the Bible will have to unthink many thoughts and to recall the innate sense of wonder, systematically extirpated by false wisdom.
A.J. Heschel, God in Search of Man, 251
כיוון שנדמה לי "אין מצב" שמרביתנו נזנח את נקודת המוצא שלנו ייתכן שיש להבין את דברי השל כמכוונים בעיקר למי שרואה עצמו/ה חלק "ממנהיגות דתית" כזו או אחרת. יכול להיות שבעבר הרחוק כשהעולם היה כולו "דתי יותר" הדברים היו שונים. על כל פנים - הרף הדתי ( במובן העיוני- רגשי) שהשל מציב מול האדם הוא רף מאד גבוה.
* באנגלית אומרים I could'nt resist לא עמדתי בפיתוי ושילבתי פה התייחסות ל"קו 58" ( קו האוטובוס שמחבר בין באר שבע לירוחם וכן כותרת של טור של הח"מ בעיתון המקומי ובפייסבוק), כסוג של סמל לעולם העשייה
https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif




[1] המקרא הראה לאדם את עצמאות טבעו, את היותו עליון ביחס לנסיבות, וקרא לו להיות ער להשלכותיהן העצומות של פעולות פשוטות. לא רק הכוכבים, גם מעשי האדם נעים במסלול המשקף את מחשבות הא-לוהים או מסלפן. מכאן שמידת הערכתנו את המקרא נקבעת על ידי מידת רגישותנו לכבודם הא-לוהי של מעשי האדם. התובנה בדבר ההשלכות הא-לוהיות של חיי האדם היא המסר המובהק של המקרא.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 188



"במרגלים נאמר: 'איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו' ( במדבר יג, ב) . לדעתו של רבי ישמעאל, האומר דיברה תורה כלשון בני אדם ולשונות כפולין לא באו לרבות שום דבר, שנים עשר מרגלים היו.  ואילו לדעתו של רבי עקיבא, האומר לשונות  ריבויין הן ( אם נאמרה בתורה תיבה יתירה לא אמרינן דיברה תורה כלשון בני אדם, רק לדרשה אתא), עשרים וארבעה מרגלים היו , כי כתוב: ' איש אחד איש אחד לשבט', ללמד ששני מרגלים היו לכל שבט*"

בהערת שוליים מס' 11 מפנה השל כאן ל"ירושלמי סוטה, פ"ז, כג ע"ד".

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות (חלק א)  הוצאת שונצין, עמ'  4

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

על השקפת העולם של השל ( א וורק אין פרוגרס )

השקפת העולם של השל
מתוך "עולמו של השל  - העולם שלנו ?"

במסגרת המדור "עיונים בהשל" במסגרת בית המדרש שעל קו 58 - מה שקורה פה או אולי יקרה פה, הוא סוג של פרשנות לציטוטים היומיים מתוך הגותו של השל ( בבלוג - בקישור להלן וברשימת תפוצה במייל, בעברית ובאנגלית ). אחרי שנים לא מעטות של הפצת הציטוטים הללו ללא חוט מקשר ברור, ככלל, הבוקר נאמר שננסה שיהיה כזה. ומהו ? התחקות אחר "השקפת עולמו של השל". "הפסוק" הראשון לפיכך בדרך זו, בניסיון ללכת בדרך זו לפניכם:
"ישנו פסוק אחד המבטא את הלך רוחו של היהודי בכל הדורות: 'ארץ נתנה ביד רשע' (איוב ט24 )."
א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 291
ונראה מה יהיה
"אני אופטימיסט בניגוד למיטב הכרתי".
אפשר היה לחשוב , בעקבות "הפסוק" מאתמול, הסיכום הלא אופטימי לגבי "רוחו של היהודי בכל הדורות" שהשל היה פסימיסט. ובכן ב"פסוק" מהיום הוא מבהיר שלא כן. ההיפך הוא הנכון. הוא אופטימיסט אבל זאת "בניגוד למיטב הכרתו".
זה מתקשר בכך שהיהדות לפי הבנתי את השל היא "דת של אף על פי כן" ואולי צריך לומר "אמונה של אף על פי כן". ועוד נרחיב בנושא זה, בלי נדר, בהמשך.
"למן היום שהזדעזנו מקולו של ה' בהר סיני איננו מה שהיינו קודם לכן; הנסיגה לתקופת טרום מעמד הר סיני חסומה בפנינו לנצח."
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 135,
אני לא בטוח ש"הפסוק" הנ"ל של היום מצביע על השקפת עולמו של השל במובן הצר. במובן הרחב, השל ניצב כאן במעמד של נציג היהדות האחראי, יחד עם אחרים, אליבא דידו יחד עם כל אחד ואחד, להמשך קיומה. אצל השל יחסי הקב"ה עם עם ישראל - לא ניתן להבינם על בוריים ללא הצד השני של המטבע - יחסי הקב"ה עם האנושות כולה, ובכלל זה ישראל. ההתגלות בסיני היא רגע מכונן בתפיסה היהודית, מתן תורה, וקיומה של התורה, הוא מרכיב מכונן בזהות היהודית, זהות שאליבא דהשל יש לו פשר רק בהקשר לאנושות כולה. כל אלו הן נקודות כפי הנראה של השקפת עולם. [והדברים האלו צריכים עיון]
השל חי בתחושה חזקה של ייעוד, שליחות, החובה להעיד, שהעתיד של העם היהודי, עדי ה' בעולם, מוטלת על כתפו ועל הכתף של כל בן אנוש בכל דור ודור. מכאן ועל פי השקפת עולמו לא רק שכל רגע הוא חשוב, כל רגע הוא קריטי, בכל רגע על אדם לבחור בין החיים למוות, בין הטוב לרע, בכל רגע בידו להכריע את גורל העולם לשבט או לחסד. כל מה שרשמתי כאן יש לו סימוכין מפורשים ב"השל" והבוקר הבאנו ציטוט אחד בכיוון זה:
בידנו להיות היהודים האחרונים, הגוססים, או היהודים המפיחים חיים חדשים במסורתנו.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 330

על הבמה, באחד הפאנלים ( אולי הפאנל האחרון ) בכנס השל - דרור בונדי התייחס לאופן הצגתו בידי המנחה ותיקן את הדברים. "אינני חוקר של השל, אני חסיד של השלו." עוד נעמוד בהמשך  על דברים אלה ומשמעותם לעיון ב"השל"  ולהבנה של העולם והיהדות בעקבות "השל". העיסוק הנוכחי שלנו הוא ב"השקפת העולם של השל". השקפת עולם היא "נקודת מוצא". מטבע הדברים מתעצבת השקפת עולם בין השאר על ידי חוויות ילדות וארועים מכוננים. גם על אלה נעמוד בהמשך[1]. אחד החיבורים החשובים ביותר ביצירתו של השל הוא "פיקוח נשמה – מכבשונה של ההוויה היהודית". על מאמר זה שנכתב במקור בעברית בניו יורק בתש"ט כתב בונדי בדברי מבוא  ש"שהוא מבשר את שטף ההגותי הכביר שעתיד לפרוץ בשנות החמישים." השל העיד על עצמו שהוא "ביקש פליאה"[2]  ושהקב"ה נענה לבקשתו. הציטוט היום הוא מ"פיקוח נשמה" והוא מבטא את גישתו ההוליסטית של השל אל הבריאה, העולם, האדם והתורה. גישה הוליסטית שמטבע הדברים, מעוגנת במבט פלאי על העולם.[3]
קיימת הרמוניה בין מעשיו הטובים של האדם והקדושה האין־סופית, בין חמלת האדם ורחמי הנצח.

א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ'  58

המשמעות של הפסוק הנ"ל היא שיש משמעות לעצם הקיום  ללא התפאורה הדתית, לפני התפאורה הדתית.[ השל במיהו אדם נדמה לי ואולי באלוהים מבקש  שואל את השאלה הזאת או טוען את הטענה הזאת שיש משמעות לעצם הקיום ]

השקפת עולם, תלויה בביוגרפיה. שורשיה, למיטב הבנתי, בימי הילדות הראשונים של האדם. השפעתו של הקוצקר על השל היתה מכרעת, כפי שהוא העיד עצמו בערוב ימיו:

כל ימיי רגשו בקרבי דבריו של הרבי מקוצק. אף על פי שלא תמיד הסכמתי עם דבריו, חשתי שוב ושוב בדחף הפנימי האדיר שבהם. לא קלה הייתה דרכי, אבל בחושבי על אודות הרבי מקוצק, הכול נהיה קשה יותר וקל יותר כאחד.


א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 3
https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif
It was in my ninth year that the presence of Reb Menahem Mendl of Kotzk, known as the Kotzker,entered my life. Since then he has remained a steady companion and a haunting challenge. Although he often stunted me, he also urged me to confront perplexities that I  might have preferred to evade.

A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. xiv

אך לפני הקוצקר ( וגם יחד עימו בהמשך הדרך) , שכן בליבו הבעש"ט.

השל מעיד על עצמו כי בנפשו  התחולל קרב איתנים במשך כל חייו בין שני כוחות נוגדים ( במידה מסוימת ) הבעש"ט והקוצקר

אני חייב להתוודות על כך שבמשך כל חיי אני מתלבט אם להיות חסיד דרכו של הבעל שם טוב או חסיד דרכו של הרבי מקוצק.

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 6


...in being guided by both the Baal Shem Tov and the Kotzker, I had allowed two forces to carry on a struggle within me....Both spoke convincingly, and each proved right on one level yet questionable on another.


A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. xiv

השקפת עולם כתבתי כאן תלויה בביוגרפיה. אבל לא רק. במהלך החיים לאדם יש הזדמנות לקחת את האירועים המעצבים של הילדות ולהוסיף עליהם, לערוך אותם, ולאמץ לעצמו השקפת עולם שמושפעת מאינפוט בחייו כתלמיד-סטודנט-חוקר וכו'. במישור הרגשי – מנהלים הבעשט והקוצקר מלחמה בתוככי נפשו של הנער הצעיר, ובנפשו של הנער הצעיר שבגר...אך אותו הנער שהפך לחוקר ולרבה – בנה על הנדבך הזה השקפת עולם בוגרת שיסוד מרכזי בה הוא – ההכרה בקוטביות:

הקוטביות היא תכונה הכרחית של כל הדברים. המתח, הניגוד והסתירה מאפיינים את המציאות כולה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  269

Polarity is an essential trait of all things. Tension, contrast and contradiction characterize all of reality.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 341

משהגענו עד הנה שאלתי עצמי האם הנושא מוצה ? האם החסרנו משהו שקשור להשקפת עולמו של השל. יש יסוד כזה שעוד לא הזכרתי  - והוא "יראת שמיים". בראיון עם שטרן השל אומר במפורש במענה לשאלה – מה הביא אותך לכתוב כל כך הרבה ספרים ? – שהוא גדל בין אנשים שיכול היה להוקיר. וכן קפלן ודרזנר בביוגרפיה שלהם מציינים כי דודו של השל, אלתר ישראל שמעון פרלו הרבי מנובומינסק,  היה מקור השראה ודמות לחיקוי – כאב טיפוס של ירא השמיים – נושא שהשל הקדיש לו
את הפרק האחרון ואולי צריך לומר המסכם בMan is Not Alone . צריך לומר שנקודת המוצא של השל כלפי עצמו כלפי האחר וכלפי העולם כולו היא של יראת שמיים ונקודת מוצא זו עוברת כחוט השני בכל חיבוריו ובכל פועלו.

על פי סדר הדברים , והכוונה המקורית, הציטוט היום היה צריך להתייחס ליראת שמים. בפועל הוא התייחס לאמת. מצד אחד אני חש שהנושא של "השקפת עולם של השל" לא מוצה. צריך להתייחס לעולם באופן כללי  לתוכו נולד השל ובו הוא חי ( לעומת העולם שלנו היום ); צריך להייחס להיותו תלמיד חכפ מובהק וצריך להתייחס לנביאים וליחסו של השל עליהם.  על כל פנים הגעתי למעין מבוי סתום והעניין שלי נדד לנושאים אחרים, לנושא אמונה ואמת.
בהרצאה בכנס השל שואל חנוך בן פזי: מדוע כתב השל את "תורה מן השמים" ? ומדוע כתב את הספר הזה בעברית דווקא ? ואני שואל כאן כעת : מדוע בערוב ימיו כתב השל שני ספרים על הקוצקר ? השל בעצמו מתייחס לשאלה הזו והתשובה שהוא נותן היא תשובה ביוגרפית. זו לטעמי אינה תשובה מלאה או מספקת. נחיה ונראה.


השל הכחיש, שנשאל על ידי שטרן אם הוא רואה עצמו כנביא. "די לי בכך שאני מבני הניבאים " אמר.לו היה נשאל השל אם הוא ירא שמיים אני מניח שלא היה עונה בחיוב. כי אין דרכו של ירא שמים להתייחס אל עצמו ככזה. אבל השל היה כזה, ככל שמסוגל האדם להגיע ליראת שמים....במילים של השל: "ביקשתי מאת ה' פליאה והוא נתן לי את זה..." ועוד ועוד...ממחיש את הדברים  הסיפור שמספר מוריציו בלטר בסוף ההרצאה שלו בכנס השל ...

https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/5sCOuaHopB0" frameborder="0" allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen>
>


https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif
הציטוט בעברית של היום

השאלה שעל כל אדם להתלבט בה היא: האם אין אני חי בעולם הדמיון ? האם חיי, ענייניי והדברים שאני משוכנע בהם, אינם אלא אחיזת עיניים ?

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 66
 נוגע בנקודת ממשק שבין "השקפת עולם" שהיא מן עמדה כללית כלפי העולם לעניני תוכן של נאמר יהדות, יהדות אליבא דהוגה / מאמין כזה או אחר במקרה שלנו , השל.
נקודת הממשק הזו הייתי מכנה אותה כך : "השאלה" "התמיהה" "הקושיה"."אמת ואמונה"
בשלב די מוקדם החייו השל הבין אינטואיטיבית שהחברה שנולד לתוכה אינה החברה שהוא צריך לחיות בה. הוא עזב את העולם הצר של חסידות בית אבא ויצא למסע בעולם הגדול....


השל השתמש בסיסמאות, "במובן הטוב של המילה". היה לו כישרון ל"טביעת מטבעות לשון" ( לא מעט מהדוברים בכנס השל מזכירים את הכישרון הזה וקפלן כתב על זה ספר שלם[1]). בראשית דרכו היה משורר, או כתב שירים.  כותרות ספריו הם כמו שלטי חוצות בדרך ( Man is not alone, God in search of man ) ותתי הפרקים הם כמו ציוני דרך, מראי מקום, קפסולות של משמעות. לא מדובר כאן במשחקי מילים משעשעים (בלבד). נקודת המוצא של השל היא שהמציאות היא בלתי ניתנת להמשגה מלאה.

 Only those who live on borrowed words believe in their gift of expression. A sensitive person knows that the intrinsic, the most essential, is never expressed.


A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc p. 4

זוהי כפי שהערנו או רמזנו  -  ( ובעקבות גילמן ) העולם בעיני ילד קטן, פליאה ראשונית. פליאה זו לא עזבה את השל 


[1] דוגמה אחת: "אמונת אנשים מלומדה" ב"נשאת ונתת באמונה"





כדברי השיר של מתי כספי: "כולם רוצים שירים פשוטים" -  כולם רוצים תשובות פשוטות וברורות. השל עם כל אהבתו לה' ואהבתו לאדם ומזגו הנוח ויראת השמים שבו, לא היה איש של תשובות פשוטות. אני חושב שהמורכבות שבו טמונה בשרשי אישיותו, קרי ברגישות שנולד עימה; במשברים שעברו עליו כילד. השל התבונן על הדברים מעמדה של נסיך ( הוא הרי היה בן אדמו"ר שנולד להיות אדמו"ר כדברי בונדי ) אך גם מעמדה של אוטסיידר. הוא לא היה "בן השבט" אלא אם נאמר ש"השבט " הוא האנושות כולה. כעת נפל לי האסימון מהי  הנקודה כאן שנוגעת להשקפת עולם: השל היה חוסיד, רבה. ונזכיר כאן משהו שעוד לא הזכרנו שגם נוגע ליסוד : השל חלם ביידיש[1]

רבים מאתנו בוחלים ברעיון הקדושה וחושבים אותו לשיחה בטלה, למושג שאין לו שחר, לפרי רוחו של האדם הפרימיטיבי, בה בשעה שהוא עניין מושרש בלבו של כל בעל תרבות. כל אחד יודע את כוחה של מילה היוצאת מן הפה. מה באמת מתרחש כשבן אדם פוצה פיו ומבטיח משהו ? לכאורה, רק צלילים יוצאים מכלי הדיבור, עקימת שפתיים בעלמא. ומה בכך ? מדוע אנו חושבים שהנאמנות לדיבור היא יסוד כל היחסים שבין אדם לחברו ? ההבטחה שניתנה, החוזה שנעשה, קודש הוא, וכל המחלל אותו הורס את היסוד שחיי החברה עומדים עליו. בעוד לא הוצאתי מילה מפי, הרי הברירה בידי היא. כיוון שפציתי פה - לא אוכל לשוב או לחלל את דברי. ניב שפתיים הוא השליט עלי ברצון או באונס. הוא נהפך לכוח קדוש המושל בי, הרובץ לפתחי וכופה עלי לקיים אותו.

א.י. השל, פיקוח נשמה,  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, בעמ' 56-57

השל טוען בציטוט מהיום שהקדושה היא "ענין מושרש בלבו של  כל בעל תרבות" והוא מיד ממשיך לדבר על חשיבותה ועל וכוחה של המילה המדוברת. קדושה וכבוד למילה. שני נושאים מרכזיים בהגות של השל ובקיום האנושי אליבא דידו. די במבט ספורדי מסביבנו, בהאזנה חטופה לשיח הציבורי, להבין מה המרחק בין הרצוי למצוי. בכך, כפי הנראה, "אין חדש תחת השמש". מעניין להזכיר שהשל חלק במפורש על קהלת בענין זה באומרו באחת משיחותיו שניתן לשמוע ברשת - ש"קהלת טעה. אין שום דבר עבש ( stale ) בעולם מלבד בני אדם שהתירו לעצמם להפוך לכאלה..."


לצד אנשים טובים עם כוונות טובות, קיימים תהליכים חברתיים שאנשים פחות טובים עם כוונות פחות טובות יודעים לנצל. התהליכים החברתיים האלה, הסדרים שנועדו במקור לשמור על הסדר תוך מתן עוצמה שלטונית לגופים שלטוניים - משטרה ובתי משפט, פקחים ועיריות - כרוכים בהעלמת ובהאלמת הפרט. והחיים קשים ומרבית האנשים חיים מהיד אל הפה. ומי שזכה להיוולד לתוך עושר מבקש עוד עושר, עוד נוחות...הביורוקרטיה היא גולם ואורוול צדק. השל העיד ש"המאורע השני [ששינה את גישתו אל החיים ואל התפקיד שלו בחלד] היה הגילוי שאדישות לרוע גרועה יותר מהרוע עצמו." והדברים הללו שמופיעים ב מאמר קצר שמופיע ב"אלוהים מאמין באדם " שנקרא  The  Reasons for My Involvement in the Peace Movement  שווה עיון

https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif

  הציטוטים של היום  ( 6/9/18  שהפסקה דלעיל  שמתחילה "לצד אנשים טובים") היו:


Our civilization is in need of redemption. The evil, the falsehood, the vulgarity of our way of living cry to high heaven. There is a war to be waged against the vulgar, against the glorification of power; a war that is incessant, universal.

A.J. Heschel, Israel and Diaspora, in The Insecurity Of Freedom, FSG, p.218
ו
כל כבודה של היהדות פנימה, במעמקים, בפכים הקטנים הסמויים מן העין.
 אף לוחות אבנים שניתנו  בקולי קולות  נשתברו, לא ברעש הברכה, ולא בצמרת הפאר, אלא בשורשים הפתוחים למעיין העתיק.



א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ'  50



כשאני שואל את עצמי מה הקשר בין הציטוטים לפרשנות - אני מבין - שהקשר אינו גלוי על פניו.  הוא נוגע לעניינים שעוברים על כותב שורות אלו, במקום העבודה, בבית בנפש ולעת הזאת. :-)

השואה.
השואה ואירועי השנים שקדמו ושהובילו לה - היתה גורם מעצב בחיי השל. אכמ"ל
[ הציטוטים היומיים על האדישות לרוע מתוך "דת וגזע]


הפרשנות ערב ראש השנה  והציטוט עוסקים שוב בחשיבותה של הפתיחות למה שקורה בעולם, חשיבות ההתבוננות וההאזנה לצד הניסיון להבין ולהמשיג כשהשל מציין שאין עדיפות להבנה או המשגה מול הפתיחות לעצמה.

לחיים יש להיות זכאים רוחנית, לא רק חומרית. מצפון טוב כשהוא לעצמו הוא בדותה של השטן. שכן אדם יודע יותר מאשר הוא מבין, הוא חש יותר מאשר יש ביכולתו לומר. לצמצם את הידע לגבולות ההבנה משמע למזער את האינטליגנציה שלנו. הטענה שאנו מבינים את כל מה שאנו יודעים, שאנו יכולים לומר את כל מה שאנו חשים, היא גן עדן של שוטים. תנאי מוקדם לאינטליגנציה: מבוכה אינטליגנטית, מודעות לחוסר יכולנו לומר את שאנו חשים. פיתוח עומקי המודעות, פתיחות פשוטה לנתון לפני התודעה והחושים כאחד, חיוניים לנו לא פחות מאשר פיתוח אמנות ההסבר וההבעה.[1]

א.י השל,  The values of Jewish education "ערכי החינוך היהודי" (הכותרת באנג') , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, עמ' 264


בלי הפסק עומד האדם ופועל בבניין חייו או בהריסתם, בהחזקתה של תקוות אלוהים או בכריתתה. 



א.י. השל, "יראת שמים",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, בעמ'  315^


הגעתי למסקנה שאם הייתי מתבקש לסכם את השקפת עולמו של השל בשתי מילים - היה הדבר אפשרי. והמילים הן : יראת שמים.
כשאני קורא במאמר "יראת שמים" האחרון בקובץ שבעריכת בונדי  "אלוהים מאמין באדם" שמקבילו באנגלית הוא הפרק הסוגר את man is not alone - אני נתפש מבוכה. האידיאל הזה הוא כל כך כל כך רחוק מהמצוי בקרבנו היום וגם חוששני מהרצוי.
השל לא אחת הביע את חרדתו מהכיוון שבו צועד האדם המערבי. ראו בין השאר בשיחה באוניברסיטת קליפורניה ב1968  - בנושא "מיהו אדם ?"*
אמנם המצב היום רחוק מאד מלהיות כולו שחור. אך מי הן היום דמויות החיקוי שלנו ? אנשים כמו דודו של השל, רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב ששימש לו לעיצוב דמותו של ירא השמיים ? היכן הם והיכן אנחנו ?









[1] Life must be earned spiritually, not only materially. A good conscience is the invention of the devil. Man knows more than he understands. He senses more than he is able to say. Reducing knowledge to the limits of understanding is to stultify our intelligence. To maintain that everything we know we are able to understand, that everything we sense we are able to say, is an invention of idiots. Intellectual embarrassment, awareness of our inability to say what we sense, is a prerequisite of intelligence.
To foster depth of awareness, sheer openness of both mind and senses to what is given, is as vital to us as the training in the art of explanation and expression.

A.J. Heschel, Idols in the Temples, in The Insecurity of Freedom, FS&G,p. 61

^Man's responsibility to God is not an excursion into spirituality, an episode of spiritual rhapsody, but the scaffold on which he stands as daily he goes on building life. His every deed, every incident of mind, takes place on this stage, so that unremittingly man is at work either building up or tearing down his life, his home, his hope of God.



A.J.Heschel, An Analysis of Piety, in Moral Grandeur &Spiritual Audacity, FSG, p. 314


אי אפשר להבין את השל בלי להבין את עמדתו בשאלה : "מהי שאלה ?" "מה תפקידה/ תפקידיה ?"
יש למילה הזאת אצל השל כמה תפקידים וכמה מובנים*. ההבחנה הראשית בנושא זה היא בין שאלה ( אינפורמטיבית  : "מה השעה ?"  ( a question ) לבין קושיה - בעיה  ( a problem ) 'מה תפקידי בעולם ?' "שאלה נובעת מהעדר מידע. בעיה נובעת מעודף מידע"^, מהתנגשות בין ידיעות שונות. לפעמים השל שואל שאלות "אמיתיות" ( שאלות שאין עליהם תשובה אחת סופית - וראו רבי נחמן / הרב שג"ר על שאלות מהחלל הפנוי ) והרבה פעמים השל שואל שאלות רטוריות ואין שתי הקטגוריות האלה ממצות. אני לא בטוח לאיזו קטגוריה בדיוק נכנסות השאלות מהציטוט של היום.


* זהו אגב - אולי - קשור לנושא של מקום השפה אצל השל. גישתו של השל לשפה, לדיבור רחוקה מלהיות פשוטה - או מילולית ואכמ"ל
^ זהו ציטוט מדויק מתוך שיחת השל באוניברסיטה בקליפורניה ב1968 שניתן לשמוע ברשת

"ר' [מנחם] מנדל [מקוצק] חשף בעיות שמייסרות אותנו , ביודעים או שלא ביודעים, עד עצם היום הזה. לעתים קרובות יתקשה בן דורונו לקבל את תשובותיו. אך מבטו - נוראי, ומטלטל את המצפון. מי שחי במחיצתו, ולוּ גם שעה אחת, לא יחוש עוד לעולם בטעמה של שביעות רצון עצמית."

א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, עמ' 3
https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif
ספק בעיני אם הציטוט היום נוגע להשקפת עולמו של השל  ( לא באופן ישיר כנראה ) או בנושא "אמת ואמונה". מה שכן הוא מובא בהשפעת כוח המשיכה ( הגרוויטציה ) של יום כיפור


בחיי כל אדם יש התעניינות אחת מכרעת השולטת על משאלות־הלב האחרות. היא המביאה את האדם לראות תופעות ידועות ולהסיח את הדעת מאחרות...ירא שמים רצון אלוהים הוא הדבר הנוגע לו בייחוד, הוא ראש מאווייו והכוח המניע במעשיו והחלטותיו, והוא התפקיד הקובע את הנהגותיו ושאיפותיו.

א.י. השל, "יראת שמים",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, בעמ' 304



הרב שג"ר בשיחה לנעילה ( תשנ"ה ) אומר:
"האימה של יום הכיפורים, התגלות פניו הנוראיות של האלוקי ביום הקדוש והנורא, איננה רק ביום הזה, אלא נכונה היא לכל יום מימות השנה, אלא שיום זה מיוחד ומסוגל להתגלות זו."
אצל השל, שג"ר, הרב עמיטל, וכפי הנראה אצל כל אדם "ירא שמים",
"החוויה הדתית" היא ענין כולי - טוטלי; לא מדובר באספקט אחד של החיים אלא בַחיים עצמם.* 


* אצל מרבית האנשים "הדת" או המצוות תופסים את מקומם לצד עוד עיסוקים ותחומים בחיים כגון, חיי משפחה, חיי עבודה, תחביבים ועוד אצל "ירא השמים" "הדת" "המצוות" "יראת שמיים" הם הם החיים ,נקודה.
https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif







https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif





[1] ראו שירו של שלמה יידוב: "אני חולם בספרדית"




[1]  ראו דברי השל בתחילת הראיון עם שטרן
[2]  I asked for wonder    עדות דרזנר בהקדמה לאנתולוגיה  על דברי השל בשם זה שערך
[3]  תלמיד של השל, ניל גילמן  ז"ל , מתאר את הגותו ש  של השל כמעוגנת במבט הפלאיתי של ילד קטן  - לפני שהוא לומד לדבר