לביבות של מכבים, ושל מרטין לות'ר קינג ג'יוניור ושל השל

"לאדם השחור ישנן תרעומות כבושות ותסכולים סמויים ועליו לשחררם. על כן תנו לו לצעוד; תנו לו להתקבץ סביב בניין העירייה כדי להתפלל, תנו לו לצאת לנסיעות החירות - ונסו להבין מדוע עליו לעשות כן. אם רגשותיו הכבושים לא ישוחררו בדרכים לא אלימות הם יחפשו ביטוי באמצעות אלימות; אין זה איום זוהי עובדה היסטורית. על כן לא אמרתי לאנשים: התפטרו מהתמרמרותכם. ניסיתי לומר, במקום זאת שההתמרמרות הנורמלית והבריאה הזאת יכולה להינתב לפתח יצירתי של פעולה ישירה לא אלימה. וכעת  גישת זאת מכונה קיצונית.

בתחילה, התאכזבתי מכך, שסיווגו אותי כקיצוני. ככל ששקלתי בדבר, בהמשך, לאט לאט  שאבתי מידה של שביעות רצון מהכינוי הזה. האם ישו לא היה קיצוני לאהבה ?....האם הנביא עמוס לא היה קיצוני לצדק ?...ואברהם לינקולן...ות'ומס ג'פרסון.... אם כן, השאלה איננה האם נהיה או לא נהיה קיצוניים, אלא איזה סוג של קיצוניים נהיה. האם נהיה קיצוניים לשנאה או לאהבה ? האם נהיה קיצוניים לשמירה על מצב של אי צדק  או למען הרחבת הצדק ?"

מרטין לות'ר קינג גוניור, "מכתב מהכלא בבירמינגטון" (1963)  ב "מדוע אין אנו יכולים לחכות" (אנג'), הוצאת סיגנט, עמ' 88, התרגום שלי - ג'ף

This is the agony of history: bigotry, the failure to respect each other's commitment, each other's faith. We must insist upon loyalty to the unique and holy treasures of our own tradition and at the same time acknowledge that in this aeon religious diversity may be the providence of God.

A.J.Heschel, The Ecumenical Movement, in The Insecurity Of Freedom, FSG, p. 181

"למדו היטב"

 (ישעיה א, יז)

- "למדו להיטיב"

(רש"י)

- לא מצאנו בשום מקום בתורה,

שמצווה אדם להיות למדן ובקי

בכל חדרי התורה.

שכן תכלית התורה אינה להיות למדן,

אלא להיות אדם טוב, 

לעשות הטוב ולהטיב עם הזולת.

רבי מנחם מנדל מקוצק, "כוכב השחר"  בעריכת שמחה רז, הוצאת יריד הספרים , עמ' 52

The dreadful confusion, the fact that there is nothing in this world that is not a mixture of good and evil, of holy and unholy, of silver and dross, is, according to  Jewish mysticism,  the central problem of history and the ultimate issue of redemption. The confusion goes back to the very process of creation.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 371

"תן לי חתיכת כינרת" (מתוך סן פרנסיסקו) - לזכרו של אריק אינשטיין ז"ל

ירא שמים אינו כבד הרגשה, להפך, יודע הוא את הכאב ואת הצער שבחייו ובחיי כל היקום, אבל כוח בו להבליג על צערו ולמשול בעלבונו. אין הוא מפריז במשקלם של מעשים בודדים ואינו רובץ תחת משאה של תאוות הכבוד. כי מה ערך למאורע פרטי ואישי בפני התכלית והכלל ? אין קורת רוח ראויה לשמש קנה מידה בהערכת החיים והבריאה. אף ההבחנה בין טוב לרע אינה הולמת את המציאות: נעלמת מאיתנו משמעותה המוחלטת של המציאות. ומה יתרון לאדם בכל מצתו ומריבתו ? לא בטרוניה ולא בקטרוג, כי אם באהבה כובשים את סוד החיים.

א.י. השל, "יראת שמים",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, בעמ' 313

Because of this attitude of reverence, the pious man is at peace with life, in spite of its conflicts. He patiently acquiesces in life's vicissitudes, because he glimpses spiritually their potential meaning. Every experience opens the door into a temple of new light, although the vestuble may be dark and dismal. The pious man accepts life's ordeals and its meed of anguish, because he recognizes these as belonging to the totality of life. This does not mean complacency or fatalistic resignation. He is not insensitive, he is keenly sensitive to pain and suffering, to adversity and evil in his own life and in that of others, but he has the inner strength to rise above grief, and with his understanding of what those sorrows really are, grief seems to him a sort of arrogance. We never know the ultimate meaning of things, and so a sharp distinction between what we deem good or bad in experience is unfair. It is a greater thing to love than to grieve, and with love's awareness of the far-reachingness of all that affects our lives, the pious man will never overestimate the seeming weight of momentary happenings.

A.J.Heschel, An Analysis of Piety, in Moral Grandeur &Spiritual Audacity, FSG, p. 312 - 313

כך מתחילה דתו של אברהם אבינו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א). הדת מתחילה בהינתקות, בהסתלקות. והצעד הבא הוא מעשים של הליכה נגד הזרם. נגד זרם האלילות.

א.י השל,  The values of Jewish education "ערכי החינוך היהודי" (הכותרת באנג') , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, עמ' 274.

 Words are repositories of the spirit.

A.J. Heschel, Idols In The Temples, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 62.

החליפות והתמורות בצורת האלילים שחלו במשך הדורות אינן אלא למראית עין. האלילים חיים וקיימים, פושטים צורה ולובשים צורה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' 35

Important is the premise that a life unexamined is not worth living, yet it is just as vital to realize that life without  a commitment to what is greater than life is not worth living.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 47-48

הערת - הארת קינג מתוך הכלא

לדאבון הלב, זוהי עובדה היסטורית שקבוצות  מעודפות, מוותרות על זכויות היתר שלהן מרצונן, רק לעיתים רחוקות. ייתכן ויחידים יראו את האור המוסרי וייותרו מרצון על עמדה בלתי צודקת, אך כפי שריינולד נייבור הזכיר לנו, קבוצות נוטות להיות יותר בלתי מוסריות מיחידים.

מרטין לות'ר קינג גוניור, "מכתב מהכלא בבירמינגטון" (1963)  ב "מדוע אין אנו יכולים לחכות" (אנג'), הוצאת סיגנט, עמ' 80, התרגום שלי - ג'ף

Lamentably, it is a historic fact that privleged groups seldom give up their privleges voluntarily. Individuals may see the moral light and voluntarily give up their immoral posture; but, as Reinhold Niebuhr has reminded us, groups tend to be more immoral than individuals.

Martin Luther King, Jr., Letter from Birmingham Jail (1963) in Why We Can't Wait, Signet Books, p 80

"התודעה החילונית יוצרת מרחב של חופש שמאפשר לנו לשוב אל השבת, אבל לא אל השבת של הכפייה אלא לשבת החופשית."

הרב שג"ר, במאמר בספר "חי באמת" - חמישה מאמרים מבית 'שיח יצחק' בתורת ר' נחמן מברסלב., עמ' 34. אני מודע ל"סכנה" הקיימת בהבאת ציטוטים בכלל והבאת ציטוטים חלקיים מחוץ להקשרם.  ישנן כמה סיבות שבגללן הרשיתי לעצמי להביא את הציטוט הנ"ל, כשייתכן וההצדקה הראשית לכך היא שממילא דברי הרב שג"ר מחייבים עיון, והמטרה כאן היא לגרות למחשבה ולעיון.  זוהי,לענ"ד, אחת מנקודות הדמיון הקיימות  בין הרב שג"ר לבין השל.

Man's true fulfillment cannot be reached by the isolated individual and his true good depends on communion with, and participation in, that which transcends him.

A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G,  p. 16

מדוע עלינו לבחון את הבעיה ( של ההתגלות ) ?

אם עניין לנו בהתגלות, אין הוא משום הרושם שהיה לה על הדורות הקודמים, אלא משום הרלוונטיות המתמשכת והבלתי פוסקת שעשויה או שאינה עשויה להיות לה. בהשתתפותנו בשיח כזה אין אנו מבקשים להעלות באוב את צלליתה של תופעה ארכאית, כי  אם לנסות לדון בשאלה אם עלינו להאמין בקיומה של בת קול בעולמנו. בת קול המפצירה בנו בשמו של הקדוש ברוך הוא.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  135- 136, המתרגם תרגם כאן את voice כבת קול; בת קול הוא מונח טעון אסוציאציות ומשמעויות החסרות לvoice, וכן להפך.

If [the problem of revelation] concerns us, it is not because of the impact it had upon past generations but as something which may or may not be of perpetual, unabating relevance. In entering this discourse, we do not conjure up the shadow of an archaic phenomenon, but attempt to debate the question whether to believe that there is a voice in the world that pleads with us in the name of God.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 168

האדם המקראי אינו שבוי בקסמיו של הנתון. הוא ער לאלטרנטיבה, לאמור לחורבנו הגמור של הנתון. הוא אינו שבוי בקסמיו של הסדר משום שהוא נושא בלבו חזון של סדר חדש.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  74

Biblical man is not enchanted by the given. He realizes the alternative, namely the annihilation of the given. He is not enchanted by the order because he has a vision of a new order.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 94

רק מי שתופס את שגב האדם יבין את ההוד שביהדות.

א.י השל, ייחודו של הקיום היהודי, ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ'  133.

 Judaism stands and falls with the idea of the absolute relevance of human deeds.

A.J. Heschel, Man's Quest for God, Aurora Press, p. 109

"רק להאיר"

בפעם הראשונה כאשר בא הרבי מגאסטנין לקוצק היה ירא מאד פן יהיה קשה עליו לקבל חסידות מקוצק. אמר לו רבינו: אנחנו אין אנו מחדשים שום דבר. עבודתנו היא רק להאיר את מה שנמצא ברשות האדם.

מתוך ספר הליקוטים של פנחס שדה על אמרות, תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן, עמ' 79

To be able to pray is to know how to stand still and to dwell upon a word.

A.J. Heschel, Man's Quest for God, Aurora Press, p. 34

הסוגיה העליונה כיום? ( סימן השאלה אינו המקור )

הסוגיה העליונה כיום אינה ההלכה בעבור היהודים או הכנסייה בעבור הנוצרים - אלא ההנחה השוכנת בבסיס שתי הדתות, דהיינו, האם יש פאתוס, האם יש מציאות אלוהית שאכפת לה מגורל האדם. מציאות  אלוהית החודרת באופן מסתורי להיסטוריה; הסוגיה העליונה היא האם אנו חיים או מתים נוכח האתגר של אל חי והציפייה שלו. המשבר מאיים להטביע את כולנו במצולות. הסבל והפחד שמא אלוהים יתנכר אלינו - מביאים את היהודי והנוצרי לבכות יחדיו.

א.י. השל, "No Religion is an Island",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 161.

The supreme issue is today not the halacha for the Jew or the Church for the Christian - but the premise underlying both religions, namely, whether there is a pathos, a divine reality concerned with the destiny of man which mysteriously impinges upon history; the supreme issue is whether we are alive or dead to the challenge and the expectation of the living God. The crisis engulfs us all. The misery and fear of alienation from God make Jews and Christions cry together.

A.J. Heschel, "No Religion is an Island", in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity" , FSG, p. 236

פילוספיות אחר אושוויץ והירושימה ( הציטוט להלן בעברית)

שטרן:

באחד מחיבוריך הראשונים אמרת, 'כל הפילוסופיות אינן יכולות להישאר מה שהיו, לאחר אושוויץ והירושימה.' האם לכך התכוונת ? איזה שינוי התחולל בפילוסופיה שלך ?

השל:

חושבני כי הראיתי לך במלואו את חוסר מהימנותם של הערבויות ביסודות התרבות שלנו. אם גרמניה, אשר פיתחה תרבות כה גבוהה, מוסיקה כה נפלאה, קאתדראלות רבות כל-כך יפות, וכה הרבה מדענים - אם גרמניה זו וגרמנים אלה היו מסוגלים לעשות מה שעשו, כיצד אוכל לבטוח באנושות ?

א. י. השל בשיחה עם קרל שטרן. חמש שיחות עם א.י. השל , בעריכה כללית של פנחס פלאי, בהוצאת אוניפרס, השיחה הנ"ל עם שטרן בתרגום ורדה לבני עמ' 97-96

We, the adults, have delegated our moral responsibilty to the schools, the social agencies, or community funds. We have time for hobbies, for watching baseball; we have no time to help the needy, to sustain the sick, to offer companionship to the lonely, no time to offer guidance to our children.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 48.

גרעינים ברוח מס' 3

רחשי הלב שמסופר עליהם בתהלים אינם חשובים פחות, מותר לומר, ממעשי השופטים שמסופר עליהם בספר שופטים.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי",  מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 248

We are fostering a type of man who lives by borrowed words rather than by his own innate sense of the unutterable, by the stirring in his own heart which no language can declare.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, 47

גרעינים ברוח ללא מספור

... חייב אדם לפרנס את הפלא שבמציאות, ההפתעה שבחידוש, זו המפעמת מן 'ברוך שאמר והיה העולם' או אז ייראו לעיניו שמים חדשים וארץ חדשה... ראייה זו היא המשווה למציאות ערכים מקודשים.

א. י. השל בשיחה (השלישית) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ'  48

What goes on in the homes of America has a profound effect upon the state of the world.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 40

גרעינים ברוח

אדם בייאושו חושב שהוא צריך לברוח, ולפתע מגלה שאינו צריך לברוח כי בעצם הכל מצוי במקום בו הוא נמצא. זוהי תגלית עצומה : אדם ניסה להימלט מן הסבל ומחוסר המשמעות, והנה דווקא במקומו שלו הוא מוצא את אלוקיו. הוא יכול אפוא לחיות מתוך שמחה ומלאות, לבנות את חייו סביב גרעין של תורה שיש בו דבקות ושאר רוח.

הרב שג"ר, שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א), מכון כתבי הרב שג"ר, עמ'  288

The obsession with power has completely transformed the life of man and dangerously stunted his concern for beauty and grandeur.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 41

היהדות אינה רק דרך של חיים, כי אם גם דרך של מחשבה. יהדות משמעה מכלול התשובות לבעיות הקיום האנושי.

א. י. השל בשיחה (השניה) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 40.

The basic Jewish problem today is not the 'negation of the Diaspora' but the disparagement of the spirit, the disregard for Jewish thought. The eye of the heart is dim.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p.196

אין לך תקלה חמורה לקפאונם של חיים אף כלפי האיש הדתי מאשר 'שלום עלי נפש', אותה שביעות רצון הבאה לסתום מעיינות חזון.

א. י. השל בשיחה (השלישית) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 54

The meaning of existence is found in the experience of education.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 43

במה בן-אנוש הוא אנושי ? האם מושג היסוד של האנושות אינו אלא אשליה ? האם אנושיותי שלי היא יהירות גרידא או תופעת-לוואי של החיים בעלמא ? 'הטל ספק בכל.' <קרל מארקס>. אכן, אני מסופק בנוגע לכל היבט של אנושיותי, אבל בדבר אחד אני בטוח: יש אתגר שלעולם לא אוכל להתכחש לו, לא ברגעי כשל ולא ברגעי הישג. האדם מאותגר, בלא מנוס, בעצם מהותו, בכל רמות הקיום שלו. בהיותו מאותגר - שם מגלה הוא את עצמו כבן-אנוש, כיצור אנושי.

א.י השל,  The values of Jewish education "ערכי החינוך היהודי" (הכותרת באנג') , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, עמ' 270 - 271.

Why do we ask the question about man ? Because the knowledge about man which we had accepted as self-evident has proved to be a mass of bubbles bursting at the slightest increase in temperature.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p. 14 -15

קיום העם היהודי בעיית הרוח הוא. ולא בעיה פוליטית בלבד.

א. י. השל בשיחה (השלישית) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ'  51. 

To Jewish tradition, too, paradox is an essential way of understanding the world, history, and nature.

A. J. Heschel, "Confusion of Good and Evil", in "The Insecurity of Freedom" FS&G, p 136

רב הוא העמל האינטלקטואלי הכרוך בתורה, ואסור שקבלתה תהא דומה להרכבת מנעול מאגי (טליסמני), החוסם את הרוח והמצפון בפני כניסתן של מחשבות חדשות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  217

The Bible is not an intellectual sinecure, and its acceptance should not be like setting up a talismanic lock that seals both the mind and the conscience against the intrusion of new thoughts.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 273

אין היהדות מתחילה מן האין. כשם שהמחשבה מפרשת את המעשה ואת הנסיונות - כך מאירים ומפרשים המעשים והנסיונות את האדם.

א. י. השל בשיחה (השניה) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 41.

One of the most precious gifts  which mankind received from the Bible is a bad conscience.

A.J. Heschel, Depth Theology, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 124

ברור שבלי הלכה אין יהדות. מצד שני הלכה לבד אינה יהדות. היהדות עומדת על שני יסודות: הלכה ואגדה, על מעשים ועל עיון ומחשבה.

א. י. השל בראיון עם פנחס פלאי, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 75.

The sense of mystery gives grandeur to the mind and fertility to the soul.

A.J. Heschel, Depth Theology, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 123