מדברי רבי מנחם מנדל מקוצק

רבי מנדל שאל את חברו ותלמידו רבי יעקב מרדזימין: "יעקב, לשם מה נברא האדם ?". השיב: "כדי לתקן את נשמתו". "יעקב", אמר הצדיק,"וכי כך למדנו אצל מורנו רבי בונם ?! האמת היא שנברא אדם כדי להגביה את הרקיע".

מתוך אור הגנוז, למ. בובר, הוצאת שוקן, עמ' 433

Rabbi Mendel of Kotzk  once asked his disciple Rabbi Yaakov of Radzimin: "Yaakov, to what purpose was man created ?" He answered: So that he might perfect his soul."

"Yaakov," said the zaddik, is that what we learned from our teacher , Rabbi Bunam ? No, indeed ? Man was created so that he might lift up the Heavens."

from M. Buber, Tales of the Hasidim, Later Masters, Schocken Books, p 276 

 

מדברי רבי שמחה בונם מפשיסחה

אמר רבי בונם:

כתוב: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". מדוע נאמר "כמים" ולא "כראי" ? במים רואה האדם את צלמו רק כשהוא קרוב אליהם מאד. כך צריך גם הלב להרכין עצמו קרוב מאוד אל לב הזולת ואז הוא רואה את עצמו בתוכו.

מתוך אור הגנוז, למ. בובר, הוצאת שוקן, עמ' 422

From the teachings of  Rebbe Simha Bunam of Pzhysha

Rabbi Bunam said:

It is written in Proverbs: ' As in water face answereth to face, so the heart of man to man.' Why does the verse read 'in water' and not 'in a mirror' ? Man can see his  reflection in water only when he bends close to it, and the heart of man too must lean down to the heart of his fellow; then it will see itself within his heart.

from M. Buber, Tales of the Hasidim, Later Masters, Schocken Books, p 263

 

מדברי הרבי מקוצק

ברבות הימים אמר,  שהוא נעשה חסיד על ידי זקן אחד שסיפר מעשיות מן הצדיקים הקדושים. הוא סיפר ואני שמעתי.

מתוך ספר הליקוטים של פנחס שדה על אמרות, תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן, עמ' 21

Rabbi Mendel of Kotzk said :

I became a hasid because in the town where I lived there was an old man who told stories about zaddikim. He told what he knew, and I heard what I needed.

from Martin Buber's Tales of the Hasidim - Later Masters, Schocken Books, p 270

, 

מהמקורות החסידיים של השל

 

מדברי רבי חנוך מאלכסנדר, חברו ותלמידו של הרבי מקוצק

כל זמן שנמשך שלטונו של עמלק, אין אדם יודע שהוא בבחינת אפס. רק כשפוסק שלטונו של עמלק יודע אדם שהוא בבחינת אפס.

מתוך ספר הליקוטים של פנחס שדה על אמרות, תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה, הוצאת שוקן, עמ' 100, האמרה שבאנגלית להלן היא אמרה אחרת של רבי חנוך

Rabbi Hanokh said:

" The real exile of Israel in Egypt was that they had learned to endure it."

from Martin Buber's Tales of the Hasidim - Later Masters, Schocken Books, p 315

 

העולם מלא ייסורי שאול דוממים, ומשימת האדם הוא להיות קולו של הרש הנגזל, למנוע את חילול  הנשמה ואת הפרת כמהיתנו לכנות.

א.י.השל, The Reasons for My Involvement in the Peace Movement, מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 167

There is immense silent agony in the world, and the task of man is to be a voice for the plundered poor, to prevent the desecration of the soul and the violation of our dream of honesty.

A.J. Heschel, The Reasons for My Involvement in the Peace Movement, in Moral Granduer&Spiritual Audacity,  FSG, p 224

 

השבת היא יום של אחדות, הסכמה ושלום בין אדם לחברו, בין אדם לבין עצמו ובין אדם לכל הסובב אותו.

א.י. השל, השבת, הוצאת ידיעיות אחרונות - ספרי חמד, עמ' 49, תרגום א.אבן-חן

...the Sabbath is a day of harmony and peace, peace between man and man, peace within man. and peace with all things.

A.J. Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, p 31

 

אנו יוצאים נוכח העולם לא רק בנתיב התועלתנות, כי אם גם בנתיב הפליאה. בראשון אנו צוברים מידע כדי לשלוט; בשני אנו מעמיקים את הוקרתנו כדי להיענות. העצמה היא שפת התועלתנות; השירה היא שפת הפליאה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, עמ' 276-278, תרגום עזן מאיר-לוי, בשינוי אחד שלי - ג'ף

We go out to meet the world not only by the way of expediency but also by the way of wonder. In the first we accumulate information in order to dominate; in the second we deepen our appreciation in order to respond. Power is the language of expediency; poetry the language of wonder.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 350

 

החיים הם חימר ודמות האדם היא צורה. כיצד לעצב , להביא סדר למורכבות של חיי הפנימי והחיצוני ? כיצד לתאם בין דחפים, מאויים ומניעים ? כיצד לפשט את העצמי ? היעד הוא לעצב את הקיום, להעניק צורה לכל החיים.

א.י. השל, מיהו  אדם ? עמ' 99 - טרם פורסם בעברית  - התרגום שלי - ג'ף

Life is clay and character is form. How to lend shape, to bring order into the complexity of my inner and outer life ? How to coordinate impulses, drives, ambitions ? How to simplify the self ? The goal is to lend shape to existence, to endow all of life with form.

A. J. Heschel , Who is Man ? Stanford U Press, p 99

 

העוגן של משמעות שוכן בתהום, עמוק יותר מ - ומעבר ליאוש. אך התהום איננו אין סופי. יתכן ותתגלה הקרקעית, פתאום,  בתוככי  קירות הלב האנושי או תחת הריסות ספקות עזים.

א.י. השל, מיהו אדם ? עמ' 80  טרם פורסם בעברית - התרגום שלי - ג'ף

The anchor of meaning resides in an abyss, deeper than  the reach of despair. Yet the abyss is not infinite; its bottom may suddenly be discovered within the confines of a human heart or under the debris of mighty doubts.

A.J. Heschel, Who is Man? Stanford U Press, p 80

 

האדם... הוא שליח אשר שכח את המסר.

א.י. השל, מיהו אדם ? עמ' 119 טרם פורסם בעברית, התרגום שלי -ג'ף

Man... is a messenger who forgot the message.

A. J. Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 119

ראוי לאדם כי ייכנס לגיל הזקנה כשם שהוא נכנס לשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטה - בציפייה מרוגשת למימוש, עשיר בפרספקטיבה ומלומד בכשלונות, מסוגל אדם שהאריך ימים להשלת דעות קדומות ולהחלמה מקדחת האינטרסים הצרים. הוא אינו רואה עוד את עמיתיו כולם כבני אדם הניצבים בדרכו; הוא עשוי לחדול מלראות הכול מבעד למשקפי התחרותיות.

א.י.השל, To Grow in Wisdom, מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 150

One ought to enter old age the way one enters the senior year at a university, in exciting anticipation of consumation. Rich in perspective, experienced in failure, the person advanced in years is capable of shedding prejudices and the fever of vested interests. He does not see anymore in every fellow man a person who stands in his way, and competiveness may cease to be his way of thinking.

A.J. Heschel, To Grow in Wisdom, in TIOF, FS&G, p 78

העולם מותנה בבריאה, וערכה של ההיסטוריה תלוי בגאולה. להיות יהודי פירושו לומר הן לעולם מבלי להשתעבד לו; להיות חלק מן הציוויליזציה וללכת אל מעבר לה; לכבוש את המרחב ולקדש את הזמן. היהדות היא אמנות ההתעלות על הצוויליזציה, אמנות קידוש הזמן וקידוש ההיסטוריה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, בתרגום עזן מאיר-לוי, (בשני שינויים של הח"מ : "מותנה" במקום "קונטינגנטי" ו"מרחב" במקום "חלל") בעמ' 329

The world is contingent on creation, and the worth of history depends on redemption. To be a Jew is to affirm the world without being enslaved to it; to be a part of civilization and to go beyond it; to conquer space and to sanctify time. Judaism is the art of surpassing civilization, sanctification of time, sanctification of history.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 417-418

 

האמת היא לעיתים קרובות אפורה, ואילו מרמה מלאה הוד והדר. עליך להתאוות מאד מאד אחר האמת על מנת להיות מסוגל להוקירה.

א.י. השל, תשוקה לאמת,עמ' 159 טרם פורסם בעברית, התרגום שלי- ג'ף

Truth is often gray, and deceit is full of splendor. One must hunger fiercely after Truth to be able to cherish it.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 159

 

מה עוד בעולמנו יכול לאחד אנשים על פני מרחקי זמן ומרחב כבירים ? מכל הדברים בעולם, המילים לבדן הן אלמותיות. יש בהן חומר כה מועט ומשמעות כה רבה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 193, בשינויי אחד שלי- ג'ף

What else in the world is as capable of bringing man and man together over the distances in space and in time ? Of all things on earth, words alone never die. They have so little matter and so much meaning.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 244

 

תהא זו פעולה חסרת תוחלת לחקור את משמעותה של המסויקה אך להינזר מהאזנה למוסיקה. חסר תוחלת באותה מידה לחקור את המחשבה היהודית מעמדה של ריחוק עצמי, ניתוק. המחשבה היהודית מתגלה בחיים היהודיים. זוהי דרכו של הקיום הדתי. אין אנו חוקרים את אורח החיים היהודי ורק לאחר מכן מחליטים אם לאמצו. עלינו לקבל על מנת שנוכל לחקור. בראשית עומדת ההתחייבות, ההודאה העילאית.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, עמ 224, תרגום עזן מאיר-לוי.

ספק בעיני אם המילה "הודאה" קולעת למשמעות acquiesence. השל מדבר כאן על עקרון היסוד של נעשה ונשמע ובאנגלית כנראה נכול לכנות מה שעומד ביסוד עקרון זה כacquiesence. בעברית ייתכן ואין מילה אחת שמבטאת את העקרון הנ"ל, אולי "קבלה" או "הכפפה" או "הכנעה" או "השלמה" - ג'ף . 

It would be futile , for example, to explore the meaning of music and abstain from listening to music. It would be just as futile to explore the Jewish thought from a distance, in self -detachment. Jewish thought is disclosed in Jewish living. This, therefore is the way of religious existence. We do not explore first and decide afterwards whether to accept the Jewish way of living. We must accept in order to explore. At the beginning is the commitment, the supreme acquiesence.

A.J. Heschel. God in Search of Man, FSG, p 282

קיומו הדתי של עם ישראל מורכב משלוש גישות פנימיות: התקשרות אל הקדוש ברוך הוא, שבפניו אנו עתידים ליתן את הדין; התקשרות לתורה, שבה נשמע קולו; והתקשרות לעניינו העמוק בנו  המתבטא במצוות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, עמ' 223, תרגום עזן מאיר-לוי

Israel's religious existence consists of three inner attitudes: engagement to the living God to whom we are accountable; engagement to Torah where His voice is audible; and engagement to His concern as expressed in mitsvot (commandments).

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, p 281

 

 

לדעת את אלוהים פירושו לדעת לחיות עם אלוהים.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323

הערת העורך: ברור לי שהמשפט הנ"ל מחייב הרחבה והסבר, שאמנם מגיעים בהמשך דבריו של השל בחלק השלישי של הספר הנ"ל ("מענה") ובפרק 28 שם ("מדע של מעשים"). על אף כל זה, החלטתי להביא את המשפט הפותח הזה לבדו, בתקווה שהמשך הברור , גם כאן, בבלוג, בוא יבוא. - ג'ף

Knowledge of God is knowledge of living with God.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 281

Editor's Note : Some Heschel quotes stand alone ,others do not and need explication . The above belongs, in my mind, to the second category. Nevertheless I have quoted it alone to allow us to "mull over it" and with the hope and intention to bring Heschel's further explication on this in future quotes..... - Jeff

ביום השבת על האדם לנהוג בחן, בחסד ובאהבה לכול. כי אפילו הרשעים בגיהינום ימצאו בה שלום. לכן עברה חמורה היא לבוא לידי כעס בשבת. וברוח זו מתפרש הפסוק : "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה, ג), לדעת חכמים משמעות ה"אש" היא:"והוא אש המחלוקת וחימום הכעס". לא תבערו אש, אפילו אם מדובר ב"אש" צדק נגד פגיעה ועלבון.

א.י. השל, השבת. הוצאת ידיעות - ספרי חמד, עמ' 48 , תרגום א.אבן-חן (הערת השוליים בפסקה הושמטה)

The Sabbath must all be spent " in charm, grace, peace, and great love...for on it even the wicked in hell find peace." It is, therefore, a double sin to show anger on the Sabbath. "Ye shall kindle no fire throughout your habitations on the Sabbath day" (Exodus 35:3), is interpreted to mean: " Ye shall kindle no fire of controversy nor the heat of anger." Ye shall kindle no fire- not even the fire of righteous indignation.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p 28 ( the foonote in the above paragraph is not quoted here)

 

"אני מאמין בה'" - אין פירושו שאני מקבל את עובדת היותו של ה' קיים. אין פירושו שקודם אני ואחר כך הקב"ה, כפי שניתן היה להבין מהתחביר של המשפט הזה. ההפך הוא הנכון. כיוון שה' קיים - מסוגל אני להאמין.

א.י. השל, תשוקה לאמת, עמ'  190 טרם פורסם בעברית , התרגום שלי - ג'ף

"I believe in God" does not mean that I accept the fact of His existence. It does not signify that I comes first. then God, as the syntax of the sentence implies. The opposite is true. Because God exists, I am able to believe.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 190

 

כשלון התרבות שלנו הוא בכך שהיא תובעת מעט מדי מהפרט, אין היא מבחינה דיה בהתאמה שבין זכויות להתחייבויות, בכך שאין היא מבינה שישנן התחייבויות שאין לערער עליהן כשם שישנן זכויות כאלו. הציויליזציה שלנו מציעה נוחות בכמויות ואינה דורשת כמעט דבר בתמורה. החינוך שלנו הוא ביסודו חינוך של "כן"; יש מעט מאד הוראה באומנות ה"לומר 'לא' לעצמך".

א.י.השל, מיהו אדם, עמ'  100 טרם פורסם בעברית, התרגום שלי - ג'ף

The failure of our culture is in demanding too little of the individual, in not realizing the correlation of rights and obligations, in not realizing that there are inalienable obligations as well as inalienable rights. Our civilization offers comfort in abundance and asks for very little in return. Ours is essentially a Yes education; there is little training in the art of saying 'no' to oneself.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p 100

 

 

אחד הכשלונות של האדם המערבי נובע מהשוואת הדת עם אנטרס- עצמי, בין אם מדובר  בקיום העם בהקשר היהודי, ובין אם  מדובר בגאולה פרטית , שמעסיקה את הנצרות. כאשר אוזנינו קרויות למיסתורין של החיים ועינינו רואות את פלאי ההוייה, כשהלב פתוח ליגון האנושות העולה על יכולתנו לחמול - אכן עלינו להתבייש בחיים שמתרכזים אך ורק במגבלות המבט העצמי.

א.י. השל , תשוקה לאמת, טרם פורסם בעברית, התרגום, ה"מתנדנד הנ"ל" שלי - ג'ף

One of the failures of Western man is due to the equation of religion and self-interest, whether it is the survival of the people within the Jewish context or the personal salvation that is the center of concern in Christianity. With our ears attuned to the mystery of living, and our eyes beholding the marvel of being, our hearts open to the anguish of humanity which surpasses our capacity for compassion, we must surely feel ashamed of a life lived within the confines of mere self-regard.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 316

 

מדינות מיוצגות על ידי ראשי המדינות. עם ישראל מיוצג על ידי כל יחיד מישראל. וזו שאנו מכריזים באזני העולם: על האדם ללמוד לדעת שמשמעותם של חיים היא להיות דוגמה. לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה (על פי קידושין מ, ע"ב). כל אדם שותף הוא כל ימיו במעשה החרבתו או גאולתו של עולם. המשיח הוא בתוכנו פנימה, לפיכך רבה ונעלה כל כך חשיבותו של כל ילד.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי", מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 251

Nations are represented by the heads of state. The Jewish people is represented by every individual Jew. This is our message to the world : Man has to learn that the meaning of living is to be an example. A man should always regard himself as though the world were half guilty and half meritorious. One (good)  deed may turn the scale of the world on the side of guilt or on the side of merit (see Kiddushin 40b). Every person participates at all times in the act of either destroying or redeeming the world. The Messiah is in us. This is why every child is of such immense importance.

A.J. Heschel, Jewish Education, in TIOF, p 237-238

 

מה שאנו  זקוקים לו יותר מכל דבר אינו ספרי לימוד אלא אנשי לימוד. אישיותו של המורה היא-היא הטקסט שהתלמידים לומדים; הטקסט שלא ישכחו לעולם. מורה זמננו, אף שאינו עוטה עוד זקן צח כשלג, חוליה היא בשלשלת המסורת. הוא המתווך את העבר ואף את ההווה. ואולם הוא גם הבורא את העתיד של עמנו. עליו ללמד את התלמידים להעריך את העבר, על מנת להנהיר להם את עתידם.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי", מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 251

What we need more than anything else is not textbooks but textpeople. It is  the personality of the teacher which is the text that the pupils read; the text that they will never forget. The modern teacher, while not wearing a snowy beard, is a link in the chain of a tradition. He is the intermediary between the past and the present as well. Yet he is also the creator of the future of our people. He must teach the pupils to evaluate the past in order to clarify their future.

A.J.Heschel, Jewish Education, in TIOF, FSG, p 237

שאו מרום עיניכם וראו: מי ברא אלה. שישה ימים בשבוע אנו טרודים בכיבוש כוחות הטבע, באמנויות הציוויליזציה. היום השביעי מוקדש לזכר מעשה בראשית ולזכר הגאולה, לאמור לזכר יציאת מצרים, יציאה מציוויליזציה מפוארת אל השממה שבה ניתן דבר ה'. במעשי עמלנו אנו משתתפים שישה ימים בפועלי ההיסטוריה; בקידוש השבת אנו זוכרים את המעשים הנפלאים מן ההיסטוריה, המאצילים אותה וגואלים אותה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, בתרגום עזן מאיר-לוי,  בעמ'  329

Lift up your eyes and see: who created these. Six days a week we are engaged in conquering the forces of nature, in the arts of civilization. The seventh day is dedicated to the remembrance of creation and the remembrance of redemption, to  the liberation of Israel from Egypt, to the exodus from a great civilization into a wilderness where the word of God was given. By our acts of labor during the six days we participate in the works of history; by sanctifying the seventh day we are reminded of the acts that surpass, enoble and redeem history.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 417-418

 

לבדה, נתונה נפש האדם לגחמות. ברם יש כוח במעשה, המזכך ומטהר את התאוות. המעשה, החיים עצמם, הם המחנכים את הרצון.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,עמ'  319 תרגום עזן מאיר-לוי , בשינוי מסויים שלי - ג'ף

Left alone, the soul is subject to caprice. Yet there is power in the deed that purifies desire. It is the act, life itself, that educates the will.

A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, P 405