One does not discuss the future of mankind in the atomic age in the same way in which one discusses the weather.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 5

בעידן האטום אין דנים בעתידו של המין האנושי כפי שדנים במזג האוויר.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 4. נפלא מבינתי מדוע discuss תורגם על ידי מאיר-לוי ל"מתווכחים", על כל פנים אני שיניתי את זה ל"דנים" - ג'ף

אין אנו אומרים שאנו עם נעלה. 'עם נבחר' פירושו עם שאלוהים פנה אליו ובחר בו. משמעות המונח נעוצה בזיקת אמת לאלוהים, ולא ביחס לעמים אחרים; פירושה יחס בין עם ישראל לאלוהים, ולא תכונה של בני ישראל.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  334

בצורתה הנוכחית התורה עוסקת בסוגיות הנוגעות ליחסים החומריים בין אדם לחברו. בימות המשיח עתידה להתגלות לנו מדרגה עליונה יותר של חכמת התורה. עכשיו יש לנו תורה, ובימות המשיח יהא לנו כתר תורה. החכמה הפתוחה בפנינו בימינו, אם כן, הוא רק ראשיתו של תהליך ההתגלות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 208 ( הערת השוליים בפסקה לעיל הושמטה)

יש בספרות היהודית תאוריה המכילה אמת אלגורית עמוקה, ועל פיה התורה, הנצחית ברוחה, לובשת צורות שונות בעידנים שונים. התורה הייתה ידועה לאדם הראשון כאשר עוד היה בגן עדן, אם כי לא בצורתה הנוכחית. מצוות העוסקות בעניינים כגון צדקה לעני ולגר, ליתום ולאלמנה היו חסרות משמעות בגן עדן. באותו עידן הייתה התורה ידועה בצורתה הרוחנית. וכפי שהאדם לבש צורה גופנית כאשר גורש מגן עדן, כך התורה לבשה צורה גופנית. לו נשאר האדם ב'כתנות האור' לאמור בקיומו הרוחני, גם התורה הייתה נשארת בצורתה הרוחנית.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 207 ( הערות השוליים בפסקה לעיל הושמטו)

הבנה הולמת של פסוק חייבת להתאים למשמעות שלה התכוון בעל הפסוק. שאלתנו הראשונה היא אפוא לְמה התכוון הנביא בפסוק 'וידבר ה''? כדי להבין את דברי הנביא המתארים את חוויותיו, עלינו לזכור כמה עקרונות הנוגעים לטיבם: (1) למילים ולדברים משמעויות רבות; (2) לשונו של הנביא היא לשון המעטה; (3) לשונו של הנביא היא לשון *הוד *והדר *ומסתורין; (4) יש להבחין בין מילים תיאוריות [מתארות]  לבין מילים אינדיקטיביות [מצביעות]; (5) יש להבין את דברי הנביאים כמענה.

אין דרך טובה יותר לשגות בהבנת ההתגלות  מאשר להבין את הנאמר באופן מילולי, לדמות שאלוהים ניהל עם הנביאים שיחות חוץ בטלפון. אך רובנו נכנעים לשיגיונות מעין אלה ושוכחים שאבי כל חטא בעניין השאלות המוחלטות הוא חוסר המעוף הפרשני, שגורר קריאה שאינה חורגת מפשט הפסוק.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 143- 144 המילים לעיל בסוגריים מרובעים [הם שלי  - ג'ף] ובנוסף שיניתי פה ושם בתרגום היכן שמסומן כוכבית *

Adequate understanding of a phrase depends upon its being compatible with the meaning intended by the author of the phrase. Our question then is: What did the prophet mean by the phrase, 'God spoke' ?To understand the statements of the prophet about his experience we must keep in mind the following principles about the nature of these statements: (1) things and words have many meanings. (2) the prophet's statements are understatements. (3) the language of the prophet is grandeur and mystery. (4) there is a distinction between descriptive and indicative words. (5) the statements of the prophet must be taken responsively.

The surest way of misunderstanding revelation is to take it literally, to imagine that God spoke to the prophet on a long-distance telephone. Yet most of us succumb to such fancy, forgetting that the cardinal sin in thinking about ultimate issues is literal-mindedness. 

A.J.Heschel, God in Search of Man 178 -179

אלוהים נשגב לאין ערוך מבינת הנביאים, והחכמה האלוהית עמוקה מן החכמה המשוקעת בתורה בצורתה הנוכחית.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 207

God is infinitely more sublime than what the prophets were able to comprehend, and the heavenly wisdom is more profound than what the Torah contains in its present form.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 262

באשר אנו נטולי השתוממות, חירשים אנו לנשגב.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 199

Devoid of wonder, we remain deaf to the sublime.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 252

Every one of us is bound to have an ultimate object of worship, yet he is free to choose the object of his worship. He cannot live without it; it may be either a ficticious or a real object, God or an idol.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 119

לכל אחד מאתנו יש על כורחו מושא מוחלט לפולחן, אך איש איש חופשי גם לבחור את מושא הפולחן שלו. האדם אינו יכול להתקיים בלא מושא שכזה יהא זה מושא אמתי או בדוי, יהא זה אל או אליל.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 94

The Tablets are broken whenever the golden calf is called into being.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 217

כל אימת שמופיע עגל הזהב, משתברים הלוחות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 173