|
|
|||||
  
|
|
The sense for the power of words and the sense for the impotence of human expression are equally characteristic of the religious consciousness.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 41
התחושה כי למילים יש כוח והתחושה כי הבעת אנוש היא חסרת אונים מאפיינות במידה שווה את התודעה הדתית.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום דרור בונדי, הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 101
A wide stream of human callousness separates us from the realm of holiness.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 112
זרם אדיר של קהות חושים אנושית מפרידה בינינו לבין מרחב הקדושה.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום דרור בונדי בשינויים שלי - ג'ף , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 185
ימי החול, המזון שבא לפינו, חגי השנה, מעשי ידינו - אלו הם אזורי הספר ( frontiers ) של האמונה.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 160
The days of the week, the food we eat, the holidays of the year, the deeds that we do - these are the frontiers of faith.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 93
"אל שדי לא ברא את העולם כדי שלנו תהיינה אפשרויות לסיפוק החמדנות, הקנאה והאמביציה שלנו. לא שרדנו כדי שנוכל לכלות את שנותינו בהבלים וולגריים. מותם של מיליונים על קידוש השם תובע שנקדיש את עצמנו להגשמת חלום הגאולה של אלוהים. ישראל לא קיבלו את התורה מרצונם החופשי. כאשר התייצבו ישראל בתחתית הר סיני, אלוהים הגביה את ההר, אחזו מעל ראשיהם ואמר להם: 'אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם' ( שבת פח ע"א ).
הר ההיסטוריה ניצב שוב מעל ראשינו. האם נחדש את הברית עם אלוהים ?"
א. י. השל , "משמעותה של שעה זו", ב"התפילה - תשוקת האדם לאלוהים" - הוצאת משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 228. הערת העורך שם: "חלקה העיקרי של מסה זו נישא במקור במרץ 1938, בכנס של מנהיגי הקוויקרים בפרנקפורט דה־מיין שבגרמניה. המסה הורחבה ופורסמה בשנת 1943, ונדפסה במהדורה הנ"ך עם התאמות מעטות."
המושגים המצביעים על האלוהי חורגים מגבולות ההכרה האנושית.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 88
The concepts which indicate the divine surpass the bounds of human consciousness.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 29
בתפילת הבעה אנו מגיעים פעמים רבות אל מחשבות השוכנות מעבר ליכולת ההבעה שלנו; בתפילת אמפתיה אנו מגיעים פעמים רבות אל מילים השוכנות מעבר ליכולת האמפתיה שלנו.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 88, ההמשך בלי נדר מחר
In the prayer of expression we often arrive at thoughts that lie beyond our power of expression. In the prayer of empathy we often arrive at words that lie beyond our power of empathy.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 29
כדי שאדם יהיה מסוגל להתפלל הוא מוכרח לשנות את מגמת הכרתו, הוא מוכרח להתנסות ברגעי היפרדות מדרכו הקודמת, הוא מוכרח להתאים את עצמו לדרך חשיבה אחרת ולסביבת חשיבה אחרת.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 82 והשוו לדברים במקורם באנגלית:
To be able to pray one must alter the course of consciousness, one must go through moments of disengagement, one must adjust oneself to another way and another atmosphere of thinking.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 24
To believe too much is more perilous than to believe too little.
A. J. Heschel, The God of Israel and Christian Renewal, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FS&G, p. 274
."להאמין יותר מדי מסוכנת יותר מאשר להאמין פחות מדי"
המשפט הנ"ל של השל בא בסופן של שתי פסקאות במאמר הנ"ל שעוסקות בזניחת ספר המקרא - בזניחת ראיית העולם -המקראי - בימים עברו - והשלכות הענין הזה בימינו אנו.
מדובר בפסקאות המתחילות ב
An important root of contemporary nihilism is the age-old resistance to the Hebrew view of the world and of man.
ובפסקה שהמשפט השני בה היא:
Detached from the Hebrew Bible, people began to cherish one perspective of the meaning of God, preferably His promise as Redeemer, and become oblivious to His demanding presence as Judge, to His sublime transcendence as Creator.
והשורה תחתונה לעת עתה, ואקדים תרגום (שלי) למקור:
"צו השעה בעולם ובצויליזציה המערבית היא האנושיות של האדם. האדם מאבד את דמותו האמיתית ומעצב את חייו בדמות אנטי-אדם. האם יש משהו במצב האנושי היום שעושה את הכרת והוקרת ערך הקיום והאחריות לצרכים חיוניים ? האם היות אנושי היא מטרה נעלה ? האם אדם חדל מלהיות אנושי אם הוקרת ערך הקיום והאחריות - אינם ?
THE OVERRIDING issue of this hour in the world and Western civilization is the humanity of man. Man is losing his true image and shaping his life in the image of anti-man. Is there anything in the human situation that makes reverence and responsibility a vital necessity ? Is being human a supreme purpose ?Does not man cease to be human if reverence and responsibility are gone ?
A. J. Heschel, The God of Israel and Christian Renewal, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FS&G, p. 275
צום מועיל לצמים
גמר חתימה טובה לכולנו
ג'ף
Dazzled by the brilliant achievements of the intellect in science and technique, we have been deluded into believing that we are the masters of the earth and our will the ultimate judge of what is right and wrong. However, the universe is not a waif and life is not a derelict. Man is neither the lord of the universe nor even the master of his own destiny. Our life is not our own property but a possession of God. And it is this divine ownership that makes life a sacred thing.
A.J.Heschel, Faith, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FS&G, p. 328, first published in 1944
"....האמונה עמוקה יותר מן הידיעה. הידיעה מגיעה אל המוח ונשארת תקועה שם. האמונה - חודרת לתוך כל האיברים ומחוללת מהפך בנשמה."
א. י. השל, קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום דניאל רייזר ואיתיאל הררי, ערך דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, עמ' 11, המשך בלי נדר למשפט הזה - מחר
Freedom is a challenge and a burden against which man often rebels. He is ready to abandon it, since it is full of contradiction and continually under attack. Freedom can only endure as a vision, and loyalty to it is an act of faith.
A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G, pp. 15-16
עיון בפרק The Kotzker and Job[1]
To Exalt the Heavens
I Am Choking
Submission ?
Problems with God
One Foot in Heaven, the Other in Hell
The Eloquence of Silence
The Cossack Wants a New Song
Barrels Full of Holes
The Solution Is in the Problem
God as Antecedent
Meaning beyond Absurdity
The wonder is that, while our meaningful efforts sometimes lead to absurdities, we are also given infinite opportunities to carry out acts rich in meaning.
Man's Responsibility for God
[1]
"This chapter is not an exposition
of the Kotzker's views but, rather, an
essay on a major problem of faith which is guided by his sayings"
מחלת הדור היא לא כפירה באלוהים אלא כפירה באפשרות האמונה, הפוסלת למפרע כל מאמץ החותר וחורג מן המסגרת המקובלת, והמבטלת את ההנחות, את התנאים הקודמים לאמונה, את אבות האמונה. אין תמיהה, אין השתוממות. רואים את הנוהג. מחנכים את הדור שלא לראות אלא לממשות, שלא לומר אלא דברים המתקבלים על דעת הדיוטות. אזלה הבעיה, נשתכחה התשוקה, ואף מבוכה אַיִן.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 948 - 947
"מעל שערי העולם שבו אנו חיים תלויים לראווה שלטי האצולה של השטנים. אות קין שהוטל בפניו של האדם הגיע לכך שהוא מטיל צל על צלמו של אלוהים. מעולם לא היו כל כך הרבה אשמה ומצוקה, ייסורים ואימה. אף פעם לא היתה האדמה ספוגה כל כך בדם. בני אדם כמוך נהפכו לשדים רעים, מפלצתיים ומשונים. מלאי בושה וחרדה, שואלים אנו : מי אחראי לכך ?
ההיסטוריה היא פירמידה של מאמצים ושגיאות; ואולם, לעתים היא הר קודשו של אלוהים, עליו הוא חורץ את דינם של כל העמים. מעטים זוכים להבחין במידת הדין של אלוהים בהיסטוריה. אך הכול עשויים להיות מודרכים באמצעות מילותיו של הבעל שם טוב: אם אדם חזה ברוע, הוא יכול לדעת שרוע זה הופיע לפניו כדי שהוא ילמד על אשמתו שלו וישוב בתשובה; שכן מה שהופיע לפניו קיים גם בתוכו.
נהגנו קלות ראש בשמו של אלוהים. נשאנו את שמם של אידיאלים לשווא. קראנו אל ה'. הוא בא. וזכה להתעלמות. נאמנו אודותיו וחמקנו ממנו, היללנו אותו והתרסנו כנגדו. עתה אנו קוצרים את פירות כישלוננו. במשך מאות שנים קרא קולו במדבר. באיזו מיומנות נלכד קולו ונכלא במקדשים ! באיזו תדירות הוטבע קולו וסולף ! עתה אנו רואים איך הקול הולך ונסוג, הולך ונוטש עם אחר עם, ניתק מנשמתם, בז לחוכמתם. חו הטעם לטוב חמק עבר מן הארץ. בני האדם ערמו זדון על אכזריות, רשעות על אלימות."
א.י. השל, "משמעותה של שעה זו", פרק ו בספר: "התפילה תשוקת האדם לאלוהים", תרגום דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 223 . בונדי מעיר בהערת שוליים על תחילת הדברים שם: " חלקה העיקרי של מסה זו נישא במקור במרס 1938, בכנס של מנהיגי הקווקרים בפרנקפורט דה־מיין שבגרמניה. המסה הורחבה ופורסמה בשנת 1943, ונדפסת כאן [ בספר "התפילה" ] עם התאמות מעטות."
These features or sensibilities are no disparate trifles, random impressions, arbitrarily registered, but rather necessary components which constitute the essence of being human. They are not reflecting actual behavior but rather the wisdom of a necessary aelf-awareness, a scope of interrelated features within which man must be understood in his being human as distinguished from being animal, from being beastly. They are not simply given in man's consciousness, nor are they properties derived from his . biologocal nature. His sheer being does not guarantee them. However, they may be claimed of him, expected of him. They emerge as manifestly true when a person begins to ponder the latent substance of his self-understanding
"'הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט' (דברים לב,ד )
אילו אמרו אדם אחר היו שוחקים עליו לומר: מנין זה יודע דרכיו של הקדוש ברוך הוא ? אלא משה רבינו שכתוב בו: 'יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו' ( תהלים קג, ז), לזה נאה לומר: 'הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט'."
המוטו לתורה מן השמים באספקלריה של הדורות, א.י. השל, ספרי מגיד, הוצאת קורן, עמ' 16
"אין דרכים קלות, אין פתרונות קלים. העולם סטה מן הדרך, איבד את שווי משקלו. דרכו של עם ישראל היא דרך העליה אל פסגת ההר. בסיני נאמר לנו 'הישמר לך מעלות בהר ונגוע בקצהו' ( שמות יט,יב). רבי מנדלי מקוצק פירש: 'הישמר לך מעלות בהר אם אין רצונך להגיע אל פסגתו'. אל תקל בו ראש.
חזון העליה אל פסגת ההר הוא הנותן משמעות לנגיעה בקצהו."
א. י. השל, ישראל : הווה ונצח, הוצאת ההסתדרות הציונית, דפוס רפאל חיים הכהן, בע"מ, ירושלים, (תשל"ג) תורגם ע"י דוד בר-לבב (ריינהלץ) עמ' 228
להיות פרושו להמשיך, לדבוק, לקיים היום את אשר קיימנו אתמול. אולם המשך הקיום בלבד, מוליך לידי התפרקות. היות האדם חי משמעו היותו חשוף לסתירות ולפגמים, לעמוד כנגד אתגרים ואכזבות. הדת עלולה לגווע כאשר האמת שלה מתיישנת, שירתה נעשית נמלצת ושמירת מצוותיה - מצוות אנשים מלומדה. האמת נהפכת לכעין־אמת; עבודתה לשאננות; אמונתה תיפלות.
א. י. השל, ישראל : הווה ונצח, הוצאת ההסתדרות הציונית, דפוס רפאל חיים הכהן, בע"מ, ירושלים, (תשל"ג) תורגם ע"י דוד בר-לבב (ריינהלץ) עמ' 227
שיבת ציון הוא אתגר יוצר לקבוע, זעזוע לחוסר התנועה, אתגר הקורא לפעולה חדשה, לחשיבה חדשה.
א. י. השל, ישראל : הווה ונצח, הוצאת ההסתדרות הציונית, דפוס רפאל חיים הכהן, בע"מ, ירושלים, (תשל"ג) תורגם ע"י דוד בר-לבב (ריינהלץ) עמ' 227
והשוו למקור באנגלית :
The return to Zion is a creative challenge to stabilization, shaking up inertia, a challenge demanding new action, new thinking.
A.J.Heschel, Israel: An Echo of Eternity, FS&G, p. 224
The crisis in Judaism goes beyond the issues of creed and observance. Even if we could reach a consensus on theology and law, the question of the adequacy of present-day ethics and observance would remain. Are personal observance and traditional study , are synagogue and Hebrew schools, attuned to the earnest wrestling with the issues of massive obtuseness and the dying of the hearts ? Are customs and ceremonies, are services and sermons, an adequate antidote to the massive dehumanization, to the emerging monsters of absurdity ? Is Judaism as presently understood equipped to confront the challenge of the world ?
A.J.Heschel, Israel: An Echo of Eternity, FS&G, p 223
המשבר ביהדות הוא מחוץ לענייני אמונה ושמירת מצוות. אף אם יכולנו להגיע להסכמה בענייני אמונה והלכה, תישאר שאלת תוקפם של מנהגים ועקרונות מוסריים בני זמננו. האם לימוד התורה וקיום המצוות בידי היחיד, בתי־כנסיות ובתי־ספר עבריים, מספיקים כדי ההתמודדות הקשה עם קהות החושים ההמונית וגסיסית הלבבות ההמונית ? האם מנהגים וטקסים, תפילות ודרשות, יש בהם תשובה נאותה לאבדן צלם האדם בהמון, לצללי הרפאים של האבסורדיות ? כלום מצוידת היהדות , כפי שהיא נתפסת היום, בנשק הראוי לעימות עם האתגר של העולם ?
א. י. השל, ישראל : הווה ונצח, הוצאת ההסתדרות הציונית, דפוס רפאל חיים הכהן, בע"מ, ירושלים, (תשל"ג) תורגם ע"י דוד בר-לבב (ריינהלץ) עמ' 226
זהות ההויה והמסתורין חופפת את כל היקום. דוגמתיות היא רציונליזציה של המסתורין, תיאור של הבלתי־מתואר, מבע של הבלתי־מובע. אין לטבוע את המסתורין במטבע שכלתני, כשם שאין לטבוע את הפשט במטבע של רזים. ברם רב ערכם של עיקרי אמונה כרמזים. רמז הוא זיווג הפשט והסוד, זיווג הנגלה והנסתר. כל התופס את עיקרי האמונה כפשטם מסרס את משמעותם.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974
התלבטו במשך הדורות בבעיית הניגודים שבין הדת למדע, כלומר באתגר למחשבה הדתית הבא מן החוץ. ברם לפנינו התנגשות שתי תפיסות שבתוך המחשבה הדתית עצמה. השאלה על יחס האמת הדתית לאמת המדעית מן ההכרח שיקדם לה ניתוח האמת הדתית עצמה.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974
Israel reborn represents a breakthrough into whole new areas of experience and understanding. It defies conventional conceptions, ordinary expectations. Its essence is a proclamation.
This is why the return to Zion is a source of embarrassment to so many of us whp depend for intellectual efficacy upon conformity with mental habits.
A.J.Heschel, Israel: An Echo of Eternity, FS&G, pp 49-50
במאמר שנקרא "על 'מות אלוהים' ותחיית המתים בהגותו של השל"*, פותח דר' דרור בונדי בדברי הספד של הרב הראשי לשעבר של אנגליה, הרב יונתן זקס המנוח על הרב סולובייצ'יק :
"בהספד שנשא על הרב סולובייצ'יק, הציג הרב זקס כמה ציטוטי מפתח שמהם עולה כי רבו הזדהה עם יוסף הנותר לבדו מכל בית אביו, וחש כמי שנושא על כתפיו את זיכרון העולם שאבד בשואה. בניסוח חריף תיאר הרב זקס את תחושת רבו כי ההלכה עצמה נרצחה בשואה וכי עליו מוטלת האחריות להקים אותה לתחיה:
עלינו להבין כי עבור הרב השואה לא הייתה רק טבח של שישה מיליון יהודים. היה זה טבח של התורה עצמה, כביכול, עולם־תורה שלם ממנו צמח הרב, ממנו עלתה התורה...עלו בלהבות...אני מאמין כי הרב סולובייצ'יק היה מעורב בלא פחות מאשר תחיית המתים, השבתו של עולם מת לחיים... ההלכה זכתה לניצחון על המוות, עולם הישיבות שנהרס באכזריות כה רבה, חי בשנית.^
במאמר זה," כותב בונדי, "אבקש להציג באור דומה את אברהם יהושע השל, בן זמנו ומקומו של הרב סולובייצ'יק^*. כשם שהזדהה הרב יוסף דב סולובייצ'יק עם דמותו של יוסף הצדיק, כך הזדהה אברהם יהושע השל עם דמותו של אברהם אבינו, וכמו שחש הרב סולובייצ'יק ביחס לחורבן עולם הישיבות של נעוריו ולמותה של ההלכה, כך גם חש השל ביחס לחורבן עולם החסידות של נעוריו ול'מות אלוהים'."
לקראת סוף המאמר', בו סוקר בונדי את הגותו של השל כפי שמופיע בספרו האחרון של השל ( שבאנגלית ) על הרבי מקוצק, "להט לאמת", כותב דרור כך:
"כיצד אפשר להתפלל לאלוהים אחרי אושוויץ ? כדרך אבותיו החסידים, מסיים אף השל את שורות הגותו האחרונות בסיפור. הוא מספר על ידידו שלמה זלמן שרגאי, ששהה בשליחות בפולין שאחרי השואה ועלה על רכבת לפריז לנסיעה ארוכה. ביושבו בתאו הוא ראה מן החלון יהודי אביון שלא מצא מקום על הרכבת והזמינו לשבת עמו. שרגאי ניסה לדובב את אורחו, אך הלה לא דיבר. מכיוון שהיה יהודי שומר מצוות התפלל שרגאי ערבית ושחרית, אך היהודי האביון נמנע גם מכך. לבסוף, כאשר היום כמעט חלף לחלוטין, הם החלו בשיחה. אמר הבחור: 'לעולם לא אתפלל עוד מפני מה שאירע לנו באושוויץ...כיצד אני יכול להתפלל ? לכן לא התפללתי כל היום'.
בבוקר למחרת שרגאי שם לב כי הבחור פתח את חבילתו, הוציא טלית ותפילין והחל להתפלל. כששאל אותו שרגאי לפשר השינוי, השיב הבחור: 'לפתע הייתה לי הארה וחשבתי כמה בודד מוכרח אלוהים להיות; ראה עם מי הוא נותר. השתתפתי בצערו'."
*המאמר פורסם באקדמות גליון כ"ג, אלול תשס"ט בהוצאה לאור של מכללת רוברט מ' ברן ושל בית מורשה בירושלים, עמ' 88,87, 109 , 110 . הטקסט של הערות השוליים הושמט.
The hour calls for a revision of fundamental religious concerns. The wall of separation between the sacred and the secular has become a wall of separation between the conscience and God. In the Pentateuch, the relation of man to things of space, to money , to property is a fundamental religious problem. In the affluent society sins committed with money may be as grievous as sins committed with our tongue. We will give account for what we have done, for what we have failed to do.
A.J. Heschel, "No Religion is an Island", in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity" , FSG, p. 261
"תמצית הספר הראשון ההוכחה שמשנתם של רבי ישמעאל ותלמידיו ומשנתם של רבי עקיבא ותלמידיו טבועות בשתי דרכי מחשבה, בשתי גישות שונות. שתי אספקלריות הן, וכל אחת מראה להם את העולם בצורה אחרת. אף הפילוגים והניגודים שביניהם בתפיסת 'תורה מן השמים' - המתוארים בספר השני - נעוצים ותלויים באפני מחשבה שונים: אחד אפוקליפטי, מתוח, פורץ סייגי הגיון, ופתוח כלפי מעלה; ואחר מתון, מדוד ושקול, הרוצה בקב אחד של פשט ושכל מתשעה קבים של חזון ונסתרות."
"במשך שנים רבות חייתי", כותב א. י. השל, " מתוך שכנוע שנועדתי לשרת בממלכת הפרטיוּת, שנועדתי להיות שקוע בסוגיות העליונות של החיים ומעורב בניסיון להבהיר אותן באמצעות מחשבות ומילים. בדידות היתה למשא ולברכה כאחד, ומעל לכול אמצעי חיוני להשגת סוג של רוגע, שבו אפשר להתייצב ללא מורא נוכח מבוכות הקיום.
"שלושה מאורעות שינו את גישתי." ממשיך השל וכותב. "הראשון - מתקפות אין־ספור על חיי הפנימיים, מתקפות ששללו ממני את היכולת לקיים רוגע פנימי. המאורע השני היה הגילוי שאדישות לרוע גרועה יותר מהרוע עצמו. אמנם להתבוננות פנימה ערך רב במסגרת פיתוחה של אמת פנימית. ואולם אפילו ערך זה אינו יכול להצדיק את העמידה השאננה נוכח מעשי אכזריות, המשימים ללעג את התקווה להשפעתו של המאמץ האינטלקטואלי הטהור. בידול הוא לעתים קרובות אמתלה לא מודעת לחוסר רגישות של מדינאים וחוקרים כאחד.
מן ההכרח להתייחס לאנשים הרשעים ביותר כמורים גדולים, שכן לעתים קרובות הם מציגים לפנינו בדיוק רב דוגמה לרוע בלתי מוגבל. שאלתו של קין "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי ?" (בראשית ד, ט) ותשובתו השלילית המשתמעת ממנה היא אחד מכללי הרוע היסודיים ביותר בעולם.
מרטין לות'ר קינג ג'יונר אמר על אברהם יהושע השל שהוא נביא בן זמננו.
השל אמר על נוכחותו של מרטין לות' קינג בזירה הציבורית שזוהי "סימן לכך שהקב"ה לא נטש את אמריקה".
מהו נביא ? מיהו נביא ?
השל הקדיש לשאלה זו את עבודת הדוקטורט שלו שפורסמה בשנים הראשונות לעלית הנאצים בגרמניה ולאחר מכן בשנות הששים של המאה הקודמת הורחבה לספר עב כרס בשם "הנביאים". ספר שטרם תורגם לעברית.
בפרק הראשון בספר שכותרתו : "איזה סוג בן אדם הוא הנביא ?", כותב השל בין השאר:
The prophet is a man who feels fiercely.
הנביא הוא אדם שחש דברים בצורה עזה ביותר
God has thrust a burden upon his soul
הקב"ה הטיל עול על נשמתו
and he is bowed and stunned at man's fierce greed.
והוא נכנע והמום מתאוות הבצע העזה של האדם
Frightful is the agony of man
יגון האדם מפחיד הוא
no human voice can convey its fulll terror
אין קול אנושי שיוכל לבטא את מלוא אימתו של היגון
Prophecy is the voice that God has lent to the silent agony
הנבואה היא הקול שהשאיל הקב"ה ליגון הדומם
a voice to the plundered poor
קול לעני העשוק
to the prophaned riches of the world
לאוצרות המחוללים של העולם
It is a form of living
זוהי צורת חיים
a crossing point of God and man
נקודת מפגש בין ה' לאדם
God is raging in the prophet's words
הקב"ה בוער כאש בדברי הנביא
A J Heschel, The Prophets, Jewish Publication Society, p 5
, אברהם יהושע השל , הנביאים , אנג' - טרם תורגם , התרגום הנ"ל של הח"מ
Prayer clarifies our hope and intentions. It helps us discover our true aspirations, the pangs we ignore, the longings we forget. It is an act of self-purification, a quarantine for the soul.
A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 7
התפילה מזככת את תקוותינו ואת כוונותינו. היא מסייעת לנו לגלות את שאיפותינו האמתיות, את הייסורים שהדחקנו, את הגעגועים ששכחנו. זהו אקט של טהרה־עצמית, הסגר לרפואת הנשמה.
א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום ד' בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 64
Our effort must involve a total reorientation about the nature of man and the world. And our hope lies in the certainty that all men are capable of sensing the wonder and mystery of existence, that all men have a capacity for reverence.
A.J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p. 20
