במאמר שנקרא "על 'מות אלוהים' ותחיית המתים בהגותו של השל"*, פותח דר' דרור בונדי בדברי הספד של הרב הראשי לשעבר של אנגליה, הרב יונתן זקס המנוח על הרב סולובייצ'יק :
"בהספד שנשא על הרב סולובייצ'יק, הציג הרב זקס כמה ציטוטי מפתח שמהם עולה כי רבו הזדהה עם יוסף הנותר לבדו מכל בית אביו, וחש כמי שנושא על כתפיו את זיכרון העולם שאבד בשואה. בניסוח חריף תיאר הרב זקס את תחושת רבו כי ההלכה עצמה נרצחה בשואה וכי עליו מוטלת האחריות להקים אותה לתחיה:
עלינו להבין כי עבור הרב השואה לא הייתה רק טבח של שישה מיליון יהודים. היה זה טבח של התורה עצמה, כביכול, עולם־תורה שלם ממנו צמח הרב, ממנו עלתה התורה...עלו בלהבות...אני מאמין כי הרב סולובייצ'יק היה מעורב בלא פחות מאשר תחיית המתים, השבתו של עולם מת לחיים... ההלכה זכתה לניצחון על המוות, עולם הישיבות שנהרס באכזריות כה רבה, חי בשנית.^
במאמר זה," כותב בונדי, "אבקש להציג באור דומה את אברהם יהושע השל, בן זמנו ומקומו של הרב סולובייצ'יק^*. כשם שהזדהה הרב יוסף דב סולובייצ'יק עם דמותו של יוסף הצדיק, כך הזדהה אברהם יהושע השל עם דמותו של אברהם אבינו, וכמו שחש הרב סולובייצ'יק ביחס לחורבן עולם הישיבות של נעוריו ולמותה של ההלכה, כך גם חש השל ביחס לחורבן עולם החסידות של נעוריו ול'מות אלוהים'."
לקראת סוף המאמר', בו סוקר בונדי את הגותו של השל כפי שמופיע בספרו האחרון של השל ( שבאנגלית ) על הרבי מקוצק, "להט לאמת", כותב דרור כך:
"כיצד אפשר להתפלל לאלוהים אחרי אושוויץ ? כדרך אבותיו החסידים, מסיים אף השל את שורות הגותו האחרונות בסיפור. הוא מספר על ידידו שלמה זלמן שרגאי, ששהה בשליחות בפולין שאחרי השואה ועלה על רכבת לפריז לנסיעה ארוכה. ביושבו בתאו הוא ראה מן החלון יהודי אביון שלא מצא מקום על הרכבת והזמינו לשבת עמו. שרגאי ניסה לדובב את אורחו, אך הלה לא דיבר. מכיוון שהיה יהודי שומר מצוות התפלל שרגאי ערבית ושחרית, אך היהודי האביון נמנע גם מכך. לבסוף, כאשר היום כמעט חלף לחלוטין, הם החלו בשיחה. אמר הבחור: 'לעולם לא אתפלל עוד מפני מה שאירע לנו באושוויץ...כיצד אני יכול להתפלל ? לכן לא התפללתי כל היום'.
בבוקר למחרת שרגאי שם לב כי הבחור פתח את חבילתו, הוציא טלית ותפילין והחל להתפלל. כששאל אותו שרגאי לפשר השינוי, השיב הבחור: 'לפתע הייתה לי הארה וחשבתי כמה בודד מוכרח אלוהים להיות; ראה עם מי הוא נותר. השתתפתי בצערו'."
*המאמר פורסם באקדמות גליון כ"ג, אלול תשס"ט בהוצאה לאור של מכללת רוברט מ' ברן ושל בית מורשה בירושלים, עמ' 88,87, 109 , 110 . הטקסט של הערות השוליים הושמט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה