זהות ההויה והמסתורין חופפת את כל היקום. דוגמתיות היא רציונליזציה של המסתורין, תיאור של הבלתי־מתואר, מבע של הבלתי־מובע. אין לטבוע את המסתורין במטבע שכלתני, כשם שאין לטבוע את הפשט במטבע של רזים. ברם רב ערכם של עיקרי אמונה כרמזים. רמז הוא זיווג הפשט והסוד, זיווג הנגלה והנסתר. כל התופס את עיקרי האמונה כפשטם מסרס את משמעותם.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה