החירות כוללת פעולת בחירה, אך עיקרה בהבנה שהעצמי איננו ריבון, בהתמרמרות כלפי עריצות האגו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324, הערת עורך: מאיר־לוי תירגם את sovereign  משום מה ל"אדון" ואני שיניתי את זה כאן ל"ריבון".

Freedom includes an act of choice, but its root is in the realization that the self is no sovereign, in the discontent with the tyranny of the ego.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p 411

אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו או לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם....אין היא הווה, אלא היא מתרחשת. החירות היא מעשה, אירוע. כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323

We are free at rare moments...It is not it happens. Freedom is an act, an event.
A J Heschel, God In Search Of Man FSG p 411

להאמין בחירות פירושו להאמין באירועים. היינו לטעון שהאדם מסוגל להימלט מכבלי התהליכים שבהם הוא נתון ולפעול בדרך שאינה נגזרת בהכרח מגורמים קודמים. החירות היא מצב של יציאה מן העצמי, אקט של אקסטזה רוחנית, במובנה המקורי של המילה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323 

To believe in freedom is to believe in events, namely to maintain that man is able to escape the bonds of processes in which he is involved and to act in in a way not necessitated by antecedent factors. Freedom is the state of going out of the self, an act of spiritual ecstasy, in the original sense of the term,
A J Heschel, God In Search Of Man  FSG, p 410

ממשותה של החירות - של היכולת לחשוב, לרצות או להחליט מעבר לסיבתיות הפיזיולוגית והפסיכולוגית - היא בגדר האפשר רק אם נניח שחיי האדם חובקים תהליך ואירוע כאחד.* אם מתייחסים לאדם כאל תהליך, אם הכרעותיו העתידיות ניתנות לחישוב, עלינו לכפור באפשרות קיומה של חירות. חירות פירושה שהאדם מסוגל להביע את עצמו באירועים מעבר למעורבותו במהלך הטבעי של החיים.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323 * השל מפנה כאן לפרק 22 בספר - "תהליך ואירוע"

The reality of freedom, of the ability to think, to will, or to makes decisions beyond physiological and psychological causations is only conceivable if we assume that human life embraces both process and event.* If man is treated as a process, if his future determinations are regarded as calculable, then freedom must be denied. Freedom means that man is capable of expressing himself in events beyond his being involved in the natural processes of living.

A.J. Heschel, God in Search of Man ( Search), FSG, p. 410 * Heschel refers here to chapter 22 of "Search" - Process and Event

"מנקודת הראות של הנטורליזם החירות האנושית היא אשליה. אם כל העובדות של היקום הפיזיקלי - ומכאן שגם כל עובדות ההיסטוריה האנושית - תלויות לחלוטין בסיבות ומותנות על ידן, אזי האדם הוא אסיר של נסיבות. לא ייתכנו בחייו רגעים של חירות, של יצירתיות, משום שקיומם של אלה מצריך רִיק בזמן או שבר בשרשרת הסיבות והמסובבים.
האדם משועבד בחייו לסביבתו הטבעית, לחברה, לאופי שלו, לצרכיו, לאינטרסים שלו ולתאווֹתיו האנוכיות. אך חירות פירושה התעלות אל מעבר לטבע, לחברה, ל'אופי', לצרכים, לאינטרסים ולתאווֹת. כיצד, אם כן, תיתכן חירות ?"

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323

"  From the viewpoint of naturalism, human freedom is an illusion. If all facts in the physical universe and hence also in human history are absolutely dependent upon and conditioned by causes, then man is a prisoner of circumstances. There can be no free, creative moments in his life, since they would presuppose a vacuum in time or a break in the series of cause and effect.

    Man lives in bondage to his natural enviornment, to society, and to his own 'character'; he is enslaved to needs, interests, and selfish desires. Yet to be free means to transcend nature, society, 'character', needs interests, desires. How then is freedom conceivable ?"

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 401

מי ייחשב אדם חופשי ? האדם החופשי אינו תמיד זה שפעולותיו כפופות לרצונו, שכן הרצון אינו ישות מבודדת, אחרונה. החלטות הרצון מותנות על ידיד כוחות העומדים מעבר לתחום השפעתו. גם מי שהנו מי שהוא רוצה להיות אינו חופשי, שכן גם רצונו של אדם להיות כך או כך תותנה על ידי גורמים שמחוצה לו. האם יש לראות במי שעושה את הטוב לשמו אדם חופשי ? אך כיצד ניתן לעשות את הטוב לשמו ?
כיצד, אם כן, תיתכן חירות אישית ? טבעה היא בגדר תעלומה,* והמגוון המרשים של עדויות מצטברות לטובת הדטרמיניזם מקשה עלינו מאוד להאמין בחירות. ברם בלי אמונה זו אין משמעות לחיים מוסריים. אם לא נתייחס אל החירות ברצינות, לא נוכל להתייחס אל האנושות ברצינות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 323 * בהערת השוליים כאן מפנה השל ל"וויליאם ג'יימס" ול"ניקולאי הרטמן"

Who is to be regarded as free ? Free is not always he whose actions are dominated by his own will, since the will is not an ultimate and isolated entity but rather determined in its motivations by forces which are beyond its control. Nor is he free who is what he wants to be, since what a person wants to be is ocviously determined by factors outside him. Is he who does good for its own sake to be considered free ? But how is it possible to do good for its own sake ?

How then is personal freedom possible ? Its nature is a mystery,* and the formidable array if cumulative evidence for determinism makes it very difficult for us to believe in freedom. And yet, without such a belief there is no meaning left to the moral life. Without taking freedom seriously, it is impossible to take humanity seriously.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 409 -410 * In a footnote here Heschel refers to William James and to Nicolai Hartmann

How does one find the way to an awareness of God through beholding the world here and now ? To understand the Biblical answer, we must try to ascertain what the world means and to comprehend the categories in which the Bible sees the world: the sublime, wonder, mystery, awe, and glory.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 33

כיצד ימצא האדם את הדרך להכיר את אלוהים מתוך התבוננות בעולם הממשי של כאן ועכשיו ? כדי להבין את תשובת המקרא לשאלה זו עלינו לברר איזו משמעות מעניק המקרא לעולם ולהבין את טיב הקטגוריות שהוא תופס לפיהן את העולם: הנשגב, הפליאה, המסתורין, היראה והכבוד.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 27

הציוויליזציה הטכנולוגית היא כיבוש המרחב על ידי האדם. לעיתים קרובות, גובה הצלחה זו מחיר יקר, ומביאה לידי הקרבת יסוד אחר, מהותי לקיומנו - יסוד הזמן.
בציוויליזציה הטכנולוגית אנו משקיעים זמן לשם השגת מרחב. הגברת עוצמתנו בעולם המרחב הפכה ליעד העיקרי בחיינו, ואולם, לקנות יותר אין משמע להיות יותר. העוצמה שאנו משיגים בעולם המרחב מתגמדת  וקורסת בפתאומיות בהגיעה לגבול הזמן. ואילו הזמן הוא ליבו של הקיום.
אין ספק כי אחת ממטרות האדם היא להשיג שליטה בעולם המרחב. ואולם, מימוש מטרה זו הופך למסוכן כאשר השגת העוצמה בעולם המרחב מביאה לאובדן שאיפותנו העמוקות בעולם הזמן. ישנו עולם של זמן, שבו המטרה איננה לקנות אלא להיות, איננה לקחת אלא לתת, איננה לשלוט אלא לשתף, איננה הדיכוי אלא ההרמוניה. החיים מאבדים כיוון ומשמעות בשעה שהשאיפה לשלטון במרחב, לבעלות על הדברים שבמרחב, מתגברת והופכת לדאגתנו היחידה.
אין דבר מועיל יותר מאשר עוצמה, ואין דבר מחריד יותר ממנה. בעבר, סבלנו מהשפלה ומביזיון בגלל עוני וחולשה. כעת, העוצמה היא זו שעלולה להביאנו להשפלה ולביזיון. ישנה שמחה לעובד בעמלו; וישנה אומללות באהבת הרכוש. במעיינות הרווח יתנפצו לבבות, תקוות וחלומות. האדם המוכר עצמו לעבדות הדברים, ייהפך לכלי שעלול להישבר למרגלות מעיין העושר.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 24-23

There is no one who has no theology. It is the false theologies silencing God that block and hamper us in our response to Him.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 88

אין אדם שאין לו תיאולוגיה. תיאולוגיות השקר משתיקות־אלוהים הן החוסמות ומעכבות אותנו במעננו אליו.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 156

אשוב ואומר: קשות ומרות הן הבעיות שאותן הדת מנסה לפתור: בורות, רוע, איבה, עוצמה, ייסורים וייאוש. ובעיות אלו לא תיפתרנה באמצעות הכללות, באמצעות סמלים פילוסופיים.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 221

To repeat: harsh and bitter are the problems which religion comes to solve: ignorance, evil, malice, power, agony and despair. These problems cannot be solved through generalities, through philosophical symbols.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 144

What is remarkable is that Heschel knew everything he had to know to do what he wanted to do.

Jacob Neusner in Chapter One "Abraham Joshua Heschel: The Man" in To Grow in Wisdom, (antho. ed byJ Neusner & N Neusner), Madison Books, p. 8

החוויה הדתית, על פי השל, היא יותר ממודעות לאלוהים; החוויה הדתית היא מודעות לאלוהים שמודע לאדם. זהו לבה של תיאולוגיית־העומק ההשליאנית: ברגע הדתי, אומר השל, אני חווה את עצמי נחווה על ידי אלוהים.

מיכה גודמן בפתח דבר ל"אלוהים מאמין באדם"הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 16. אני מודע לכך שתאולוגיה, תהא אשר תהא, איננה "כוס התה" של מרביתנו הישראלים. נדמה לי שאליבא דהשל, בדומה לאצל הרב מנחם פרומן, תאולוגיה דומה לפיזיקה גרעינית, היא משפיעה עלינו גם אם איננו מודעים לכך ו/או מבינים בכך דבר. אשמח להערותיכם בנושא.

אלוהי אברהם יהושע השל איננו אל כל יכול.* השל סבור, כדברי רבי מנחם מנדל מקוצק, שאלוהים נמצא היכן שהאדם מאפשר לו להימצא.

אלכסנדר אבן־חן במבוא לא.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 10 (*הערת שוליים מס' 5  המפנה לאחד ממאמרי אבן־חן הושמטה)

Intellectual evasion is the great sin of contemporary Jewish teaching.

A.J. Heschel, Israel and Diaspora, in The Insecurity Of Freedom, FSG, p. 217

"הגותו של השל עוסקת בהעלאת המודעות ובחידוד הערנות לחידה שבבסיס המציאות."

מיכה גודמן בפתח דבר ל"אלוהים מאמין באדם"הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 8

מתוך A Time for Renewal

מי הוא יהודי ? יהודי הוא זה המעיד על הטרנסצנדנטיות של אלוהים ועל נוכחותו. אדם שבחייו היה אברהם חש בבית, אדם שרבי עקיבא היה מרגיש כלפיו רגש קרבה עמוק, אדם שמקדשי השם היהודים מכל הדורות לא היו מתביישים בו.
מי הוא יהודי ? אדם שהיושרה שלו נפגמת כאשר הוא נשאר אדיש לנוכח עוול הנגרם לזולת.
מי הוא יהודי ? אדם הנושא בעול חלומותיו של אלוהים ותוכניותיו. אדם הרואה באלוהים אתגר, ולא רעיון מופשט. אדם המצווה לדעת את חלקו של אלוהים בהיסטוריה, הנקרא לפעול למען קידוש הזמן ובניין ארץ הקודש, לטפח את תשוקת הצדק ואת היכולת לחוות את ערב שבת כמאורע*
מי הוא יהודי ? אדם היודע כיצד לזכור ולקיים את שקדוש בעבר עַמנו וכיצד להוקיר את הבטחת הגאולה וחזונה לעתיד לבוא.

* 'מאורע' - תרגום מונחו של השל  event , שמשמעו התרחשות חיה של נצח המתגלה בזמן ייחודיץ מונח זה מונגד פעמים רבות ל'תהליך', לחוקיות הדינמית הנחשפת במדעי הטבע

א.י. השל, "A Time for Renewal",  ב"אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת,זמורה-ביתן, דביר,בעריכת דרור בונדי, עמ' 288 ההערה שליד ה* היא של בונדי