זהות ההויה והמסתורין חופפת את כל היקום. דוגמתיות היא רציונליזציה של המסתורין, תיאור של הבלתי־מתואר, מבע של הבלתי־מובע. אין לטבוע את המסתורין במטבע שכלתני, כשם שאין לטבוע את הפשט במטבע של רזים. ברם רב ערכם של עיקרי אמונה כרמזים. רמז הוא זיווג הפשט והסוד, זיווג הנגלה והנסתר. כל התופס את עיקרי האמונה כפשטם מסרס את משמעותם.

הדוגמתיות אינה הולמת את דו־פרצופיות של המאורעות הדתיים. המחשבה הדתית דורשת מן המחשבה הרציונלית שתסגל לעצמה צורה אחרת לגמרי של התפיסה המושגית, ודורשת מן המחשבה הדוגמתית שתסגל לעצמה צורה אחרת לגמרי של התפיסה הסמלית.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 974 המשך בלי נדר יבוא

"הבריאה, אם כן, איננה פעולה חד־פעמית בזמן. הבאת העולם לידי קיום היא תהליך תמידי.* אלוהים קרא לעולם להיות, וקריאה זו ממשיכה והולכת. הרגע הזה ההווה, נוכח, כי אלוהים נוכח. כל רגע הוא בריאה. הרגע איננו סוף הבריאה, הוא כעין ניצוץ, אות בראשית. הזמן הוא התחדשות מתמדת, מילה נרדפת לבריאה מתמשכת. הזמן הוא מתנת אלוהים לעולם המרחב."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 133. *הערת השוליים מס' 9  בה השל מפנה ל"פסוקים" מתפילת שחרית  הושמטה

Creation we are taught, is not an act that happened once upon a time, once and for all. The act of bringing the world into existence is a continuous process. The act of bringing the world into existence is a continuous process.* God called the world into being, and the call goes on. There is this present moment because God is present. Every instant is an act of creation. A moment is not a terminal but a flash, a signal of Beginning. Time is perpetual innovation, a synonym for continuous creation. Time is God's gift to the world of space.

A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 92 *footnote no. 9 in which H refers to phrases from the morning service  is not quoted here. 

השל על חירות ( ראו פוסט מה6 באפריל 2011 )

השל דן ב"חירות" בפרק 41 לספרו "אלוהים מבקש את האדם". הפרק נמצא בחלק השלישי של הספר. כותרתם של שני החלקים  הקודמים הם "אלוהים" ו"התגלות". כותרת החלק השלישי היא  "מענה". פרק 41 הוא הפרק  השני לפני סוף הספר. פרק 40 עוסק ב"המעשה הגואל" ופרק 42 עוסק ב"רוח היהדות". כותרת פרק 43 והאחרון בספר היא: "העם היהודי." 

הפרק על "חירות" מחולק לארבעה תת־ פרקים:

"בעיית החירות"

"החירות היא אירוע"

"חירות ובריאה"

"עניינו ודאגתו של אלוהים"

בתחילת הפרק כותב השל: 

אמרנו שההנחה הגדולה של הדת היא שהאדם מסוגל להתעלות אל מעבר לעצמו. יכולת זו היא מהותה של החירות.

 א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 322

Heschel discusses Freedom in chapter 41 of his book God in Search of Man. The chapter appears in Part 3 of the book. Part 1 & 2 are called "God" and "Revelation", Part 3 is called: "Response". Chapter 41 is the second to last chapter of the book. Chapter 40 is called: "The Deed Redeems", Chapter 42: "The Spirit of Judaism". The final chapter of the book ( 43 ) is called : "The People Israel".

The chapter on Freedom is divided into 4 sections:

The Problem of Freedom

Freedom is an Event

Freedom and Creation

Divine Concern

At the beginning of the discussion Heschel states:

We have said that the grand premise of religion is that man is able to surpass himself. Such ability is the essence of freedom.

A.J. Heschel. God in Search of Man, FS&G, p 409

"התפילה היא אחת התופעות הנשגבות שבחיי האדם. דבר פלאי ורגיל, מסובך ופשוט, עובדה של יחידים וענינה של האנושות, פעולת בן האדם ודבר המסור לאלוהים. קולה הולך  וחוזר מימות  עולם ועד היום הזה והיא הולכת ומתחדשת לבקרים, חדשה לרגעים."

"כשם שאין הכוונה לשכר או לכבוד העתיד לבוא הכח המניע במשורר בשעת יצירתו, כך אין המגמה להגיע לידי תועלת תמציתה של התפילה."

א. י. השל, על מהות התפילה, פורסם לראשונה ב"בצרון" ( 346 ) שנה ג' ( תש"א ) ולאחר מכן, בתשל"ד, בלקט מקורות על התפילה במחשבת חז"ל  בעריכת יוסף היינימן בהוצאת אמנה,  עמ' 5, 7

"כשם שאין העולם מתקיים אלא בצירוף המידות, כך אין המחשבה מתקיימת אלא בשילוב דרכים. זה ועוד. כל הדרכים בחזקת סכנה."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 977

The question may be asked what our attitude should be toward the prayer of those who do not accept the ancient conception of God that is discussed. Now the issue is not the formulation of a concept or the acceptance of a definition.We Jews have no concepts; all we have is faith, faith in His willingness to listen to us. We have no information, but we sense and believe in His  being near to us. Israel is not a people of definers of religion but a people of witnesses to His concern for man.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, pp.87-88

שאלה שעשויה להישאל היא מהי גישתנו כלפי תפילתם של אלו שאינם מקבלים את מושג האלוהים העתיק שבו דנו. ובכן, נושא הדיון אינו ניסוחו של מושג או קבלתה של הגדרה, לנו היהודים אין מושגים; כל שיש לנו הוא אמונה, אמונה בנכונותו של אלוהים להאזין לנו. אין לנו כל מידע, אך אנו חשים ומשוכנעים בהיותו קרוב אלינו. ישראל אינו עם של מגדירי דת אל עם של עדים לאכפתיות של אלוהים לאדם.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  דרור בונדי, הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 155

אין אנו יכולים לפתור את בעיית הזמן על ידי כיבוש המרחב, על ידי פירמידות ותהילה. ביכולתנו לפתור את בעיית הזמן רק על ידי קידוש הזמן. אם האדם לבדו, הזמן חומק ממנו; עבור אדם עם אלוהים, הזמן הוא נצח במסווה.

הבריאה היא שפת אלוהים, הזמן הוא שירת אלוהים, והדברים שבמרחב הם העיצורים שבשיר. לקדש את הזמן פירושו לשיר את התנועות יחד עם אלוהים.

זוהי מטרת האדם - לכבוש את המרחב ולקדש את הזמן.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  134