"מבוכה היא מצב האדם הנתפס בצער הידיעה כי קצר מצע המוח מהשתרע, שהשגת  הדעת בפני המציאות כקוף בפני אדם. כל השגה לקויה, כל לשון כישלון. אדם יודע ואינו יודע בבת אחת. ויוסיף דעת יוסיף מכאוב [קהלת א, יח] על אי־השלמת ההשגה, על חוסר כוח ואי־ספיקה של כלי המחשבה כנגד שפע ההוויה."

א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ' 97 

ההלכה היא תשובה  לשאלה מה מבקש ממני אלוהים. משגוֹועת השאלה בלב, התשובה נעשית חסרת משמעות. אולם השאלה שייכת לממלכת האגדה; היא ספונטנית, אישית. פרץ של תובנה, כיסופים ואמונה. היא אינה נתון; היא חייבת להתחולל. משימתה של הוראה דתית היא לפעול כמיילדת, ליילד את השאלה. מורי דת רבים אשמים בהתעלמות מתפקידה החיוני של השאלה ובעידוד עקרות רוחנית. אך הנשמה איננה רוגעת לעולם. כל אדם הרה שאלות, הנמצאות במצב עוברי, טרום־מושגי. רובנו איננו יודעים כיצד לנסח את חיפושנו אחר משמעות, את עניינו בממשות המוחלטת. בלי הדרכה עניינו בממשות המוחלטת אינו מלובן עד תום, ונמצאנו מבטאים דברי בוסר טיוטתיים, לידה בלא עת של הרוח.

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, עמ' 267 ( פרק 33 קוטביות, תת־פרק "הלכה בלי אגדה" )

"כשם שאין העולם מתקיים אלא בצירוף המידות, כך אין המחשבה מתקיימת אלא בשילוב דרכים. זה ועוד. כל הדרכים בחזקת סכנה. ' אין לך דרך שאין בה כמנות (אורבים), אין לך דרך שאין בה פרשות (דרכים) <ה"ש 60 : ספרי, דברים,כ >

Carl Stern: I brought these books from home. They're only a small portion of the books you've written. What was there in your life, especially your early life, that would give you the thoughts to fill so many books ?

Dr. Heschel: Hard work, training and a good environment. I was  very fortunate in having lived as a child and as a young boy in an environment where there were many people I could revere, people concerned with problems of inner life, of spirituality and integrity. People who have shown great compassion and understanding for other people.

קארל שטרן: הבאתי ספרים אלה מביתי. הם חלק קטן בלבד מן הספרים שכתבת. מה היו הדברים בחייך, ובמיוחד בימי נעוריך, אשר הכשירו אותך לכתוב ספרים כה רבים ?

פרופ' השל: עבודה קשה, הדרכה נאותה וסביבה מתאימה. שפר עלי מזלי מאוד בכך שחייתי כילד וכנער צעיר בסביבה בה היו אנשים רבים אותם יכולתי להעריץ, אנשים שעסקו בשאלות של החיים הפנימיים, של חיי הרוח, ושל הצדק והיושר. אנשים שגילו כלפי זולתם יחס חם של השתתפות והבנה.

But your life itself has not been an easy life. You escaped from Poland just before the Nazis came in. What experiences of life have found their way into these books ?

I would say again, my background, my early upbringing. I would criticise my early upbringing as deficient in one respect and very rich in another respect. Deficient in what may be called the art of relaxation, sports. I'm not the sporting type, unfortunately. But very rich in moments of exultation. This enabled me to stand a little bit above the circumstances of life and to take a perspective from which I could see the world, so to speak,, from a higher point of view. In other words, I was trained to live a life, which is compatible with the mystery and marvel of human existence.

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, p. 395

אך חייך שלך עצמך לא היו קלים. נמלטת מפולין עם כניסת הנאצים. מה הם ניסיונות חייך אשר באו לידי ביטוי בספרים אלה ?

השל: הייתי אומר, שוב, הרקע שלי, ראשית חינוכי. הייתי מעריך את חינוכי המוקדם כלוקה מבחינה אחת ועשיר מאוד מבחינה אחרת. לקוה במה שקרוי אומנות ההרפייה, הספורט. לצערי אינני איש הספורט. אך אני עשיר מאוד ברגעי חדווה. עובדה זו איפשרה לי להתרומם מעט מעל  נסיבות החיים ולנקוט עמדה ממנה יכולתי לראות את העולם מנקודת השקפה עליונה יותר, אם יורשה לי לומר כך. במלים אחרות, חונכתי כילד לחיות, או להשתדל לחיות, חיים ההולמים את המיסתורין והפליאה של הקיום האנושי.

א. י. השל, השיחה (החמישית) עם קרל שטרן, תרגמה ורדה לבני ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 83 - 84