נקודת מוצא לקיום משמעותי היא קבלה שלמה ומלאת הכרת תודה של ההוויה של עצמך. תובנות, רגעי הארה, הזכות להיות נוכח בפריסתו של  הזמן - מי זכאי לבקש יותר ?

א.י.השל , מיהו אדם ? תרגום שלי - ג'ף

A premise of significant being is full and grateful acceptance of one's own being. Perceptions, moments of insight, the privilige of being present at the unfolding of time - who has the right to ask for more ?

A.J.Heschel, Who is Man ? p 82

 

רישול עצמי ומתירנות הופכים הקיום לתהליך שבו הכח ליצור התרחשויות נעצר. חכמת האדם אינה מספיקה להערכת היכולת לומר 'לא' לעצמך. אם אינך מקבל את הוראת המסורת, הינך לומד מחוויות יסוד , מכשלונות דרסטיים או  מהתפרצויות פתאומיות של תודעה שסרובים עצמיים הם חשובים לא פחות מאשר סיפוקים עצמיים.

א.י. השל, מיהו אדם ?, תרגום שלי -ג'ף

Self-abandonment, permisiveness, reduces existence to a process in which the power to create events is arrested. The wisdom of the individual is not sufficient for the appreciation of the ability to say 'no' to oneself. If one fails to accept the teaching of  a tradition, one learns from cardinal experiences, from drastic failures or sudden outbursts of awareness, that self-denials are as important   as self-satisfactions.

A.J.Heschel, Who is Man ? pp 99-100

 

ייתכן וזו השליחות של האדם: לומר ' אמן' להוייה ולמחבר ההוייה; לחיות בהתרסה כנגד האבסורד, על אף חדלות אונים וכשלון; להגיע לאמונה בה' אפילו למרות ה'.

א.י. השל, מיהו אדם ? תרגום שלי - ג'ף

This may be the vocation of man: to say 'Amen' to being and to the Author of being; to live in defiance of absurdity, notwithstanding futility and defeat; to attain faith in God even in spite of God.

A.J. Heschel, Who is Man ? p 80

 

חלומה הגדול של היהדות אינו לגדל כוהנים, כי אם עדת כוהנים; לקדש כל אדם ואדם , לא רק אנשים מסוימים.

א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 329  *

The great dream of Judaism is not to raise priests, but a people of priests; to consecrate all men, not only some men.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p 419 *

God 1.1

 

המודעות לאלוהים היא מענה, ואלוהים הוא אתגר יותר מאשר מושג.

א. י. השל, אלוהים מחפש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום  עזן מאיר- לוי, עמ' 127

Consciousness of God is a response, and God is a challenge rather than a notion.

A.J. Heschel, God in Search Of Man, p 160

(3) Man

 

האדם הוא חסר משמעות בלי אלוהים, וכל נסיון להשתית מערכת ערכים על אשיותיה של דוגמה בדבר הסתפקות האדם בעצמו נידון לכישלון.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 137

Man is meaningless without God, and any attempt to establish a system of values on the basis of the dogma of man's self sufficiency is doomed to failure.

A. J. Heschel, God in Search of Man (GSM), p. 169

על בעיית גוף ונפש

 

לפעמים עומדים אנחנו לפני חומה. חומה גבוהה. לא ניתן לטפס עליה. קשה לפרוץ אותה ועם זאת יש משמעות   לדפיקת ראשנו בקיר. בסופו של דבר יש רק דרך אחת לרכוש וודאות לגבי אמיתותה של מציאות כלשהיא וזאת על ידי דפיקת הראש בקיר. אז למדים אנחנו שישנה מציאות מחוץ לתודעה שלנו.

א.י. השל , תפילה כמשמעת , בקובץ אי הבטחון שב-חירות

Sometimes we stand before a wall. It is very high. We cannot scale it. It is hard to break through it, but even knocking our heads against the wall is full of meaning. Ultimately , there is only one way of gaining certainty of the realness of any reality, and that is by knocking our heads against the wall. Then we discover there is something real outside the mind.

A.J.Heschel. Prayer as Discipline, in TIOF, p260-261

"וחשדת לרעך כמוך"

 

זהו עידן החשד, כאשר  נראה שרובנו חיים על פי הכלל: וחשדת לרעך כמוך. חשד קיצוני זה מוביל לייאוש מיכולת האדם להיות חופשי וכן בסופו של דבר לכניעה לכוחות שטניים, כניעה לאלילי הכוח, למפלצות אידיולוגיות צדקניות.

א.י. השל, התנועה הכנסייתית העולמית, בקובץ "אי הבטחון שב-חירות"

This is the age of suspicion, when most of us seem to live by the rule: Suspect thy neighbor as thyself. Such radical suspicion leads to despair of man's capacity to be free and to eventual surrender to demonic forces, surrender to idols of power, to the monsters of self righteous ideologies.

A.J.Heschel, The Ecumenical Movement, in The Insecurity of Freedom, p 180

 

החברה שלנו בצרות לא מכיוון שאנחנו חולקים זה על זה בלהט אלא מכיוון שאנחנו מסכימים זה עם זה ברפיסות. ' התנגשות של דוקטרינות  איננה אסון, זוהי הזדמנות' (אלפרד וייטהייד).

א.י.השל, "מה שאנו עשויים לעשות ביחד", בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית"

Our society is in crisis not because we intensely disagree but because we feebly agree. ' The clash of doctrines is not a disaster, it is an opportunity' (Alfred Whitehead).

A.J. Heschel, What We Might Do Together, in MGSA, p268

 

בים הסוער של עיתים ועמל ישנם איים של דממה בהם יכול אדם לעגון ולהשיב את כבודו האבוד. היום השביעי, השבת , הוא האי, יום של התנתקות מדברים, מכשירים וענינים מעשיים, לצד היותו יום של חיבור לרוח.

א.י. השל, השבת, תרגום שלי - ג.ג

הערה ובקשה : העותקים של שני הספרים  המתורגמים של השבת אינם בפניי ואשמח ואודה עם מישהו יעביר אלי במייל את הקטע הזה על פי אותם תרגומים, להשוואה. - ג'ף

In the tempestuous ocean of time and toil there are islands of stillness where man may enter a harbor and reclaim his dignity. The island is the seventh day, the Sabbath, a day of detachment from things, instruments and practical affairs as well as of attachment to the spirit.

A.J. Heschel, The Sabbath, p 29

אין אמונה בלי יגעה (2)

 

זו טעות קטלנית לחשוב שאמונה בה' מושגת בקלות או שמקויימת ללא מאמץ.

א.י.השל, "מה שאנו עשויים להשיג ביחד", בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית".

It is a fatal mistake to think that believing in God is gained with ease or sustained without strain.

A. J. Heschel, in MGSA, p 296

 

זהו עידן שבו הדעה הרווחת שלנו נגועה במסחור ובתועלתנות. על מנת לגלות מחדש רגישות לאלוהי, עלינו לפתח דעה לא רווחת, למרוד כנגד  מה שנתפש כשייך לענין וכנגד התקפות המקובלת, להשתחרר מחשיבה שבלונית, לזנוח הרגלים רבים, ולהקריב יומרות רבות.

א.י.השל, "מה שאנו עשויים לעשות ביחד", בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית" , תרגום שלי - ג.ג , השל באנגלית, כפי שתראו להלן, עושה כמה משחקי מילים, ועל כן לשמור על הנופך הזה שיניתי מהתרגום בנסיון לקלוע ל"ניגון" של השל באנגלית.

This is an age in which even our common sense is tainted with commercialism and expediency. To recover sensitivity to the devine, we must develop an uncommon sense, rebel against the seemingly relevant, against conventional validity; to unthink many thoughts, to abandon many habits, to sacrifice many pretensions.

A. J. Heschel, What We Might Do Together, in MGSA, p 294

להיות עד דתי (3)

אני מאמין שהמשמעות האולטימטיבית של הקיום האנושי הוא להיות עד דתי.

מדוע עד ? כי הווסדה מחדש של מדינת ישראל הוא ארוע מופלא,ללא תקדים, בהסטוריה הרוחנית של האדם. עצם קיומה היא הצהרה על עוצמתה של הרוח היהודית לעומת הכאוס שבהסטוריה. על אלו שנוכחים בגילויו של פלא שכזה מוטל להעיד עליו קבל עם ועדה, לעולם ולדורות הבאים.

מה כוונתי בעדות דתית ? כוונתי לאהבת אלוהים וליראת-קודש כלפי האדם, לחגיגת הקדושה שבזמן, לרגישות למסתורין של היות יהודי, ולרגישות לנוכחות אלוהים בתנ"ך.

א.י.השל, "עת להתחדשות" בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית", הפסקה השלישית בתרגומו של דרור בונדי שקובץ מאמרי השל בתרגומו עומד לראות אור בהוצאת זמורה ביתן.

I believe that the ultimate meaning of existence is to be a religious witness.

Why a witness ? Because the reestablishment of the state of Israel is an unprecedented incredible event in man's spiritual history. Its sheer existence is an exclamation of the power of the Jewish spirit over the chaos of history. Those who are present at the unfolding of such a marvel must bear witness to the world, to generations to come.

What do I mean by a religious witness ? Compassion for God and reverence for man, celebration of holiness in time, sensitivity to the mystery of being a Jew.sensitivity to the presence of God in the Bible.

A.J. Heschel, A Time for Renewal, in MGSA, p53

להיות עד דתי (2)

אני מאמין שהמשמעות האולטימטיבית של הקיום האנושי הוא להיות עד דתי.

מדוע עד ? כי הווסדה מחדש של מדינת ישראל הוא ארוע מופלא,ללא תקדים, בהסטוריה הרוחנית של האדם. עצם קיומה היא הצהרה על עוצמתה של הרוח היהודית לעומת הכאוס שבהסטוריה. על אלו שנוכחים  בגילויו של פלא שכזה מוטל להעיד עליו קבל עם ועדה, לעולם ולדורות הבאים.

א.י.השל, "עת להתחדשות" בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית",

I believe that the ultimate meaning of existence is to be a religious witness. 

Why a witness ? Because the reestablishment of the state of Israel is an unprecedented incredible event in man's spiritual history. Its sheer existence is an exclamation of the power of the Jewish spirit over the chaos of history. Those who are present at the unfolding of such a marvel must bear witness to the world, to generations to come.

A.J. Heschel, A Time for Renewal, in MGSA, p53

להיות עד דתי (1)

אני מאמין שהמשמעות האולטימטיבית של הקיום האנושי היא להיות עד  דתי.

א.י.השל, "עת להתחדשות" בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית",

I believe that the ultimate meaning of existence is to be a religious witness.

A. J. Heschel, A Time for Renewal, in MGSA, p 53

 

מיהו יהודי ? מי שעמל עם חלומותיו ותכנוניו  של הקב"ה ; אדם שהקב"ה עבורו הוא אתגר ולא מושג מופשט. הוא נדרש  לדעת את חלקו של ה' בהיסטוריה; להיות מעורב בקידוש הזמן ובבנית ארץ הקודש; לטפח תשוקה לצדק ואת היכולת לחוות  את בואו של ערב שבת כארוע.

א.י.השל, עת התחדשות, בקובץ אי-הבטחון שב-חירות. תרגום שלי - ג.ג

Who is a Jew ? A person in travail with God's dreams and designs; a person to whom God is a challenge , not an abstraction. He is called upon to know  of God's stake in history;  to be involved in the sanctification of time and in building of the Holy Land; to cultivate passion for justice and the ability to experience the arrival of Friday evening as an event.

A. J. Heschel, A Time for Renewal. in The Insecurity of Freedom , p 47

 

אחד הסימפטומים העיקריים למשבר הכללי הקיים היום בעולם  הוא העדר רגישותנו למילים ( ראו 'דת בחברה חופשית' עמ' 17). אנו משתמשים במילים ככלים (tools). שוכחים אנחנו שמילים הן כלי אצירה  (repository) לרוח. הטרגדיה של ימינו היא שאותם כלי קיבול   (vessels)  של הרוח הם שבורים. לא נוכל להתקרב אל הרוח אם לא נתקן את כלי הקיבול.

א. י. השל,  תפילה כמשמעת, בקובץ אי-הבטחון שב- חירות , תרגום שלי - ג.ג

One of the major symptoms of the general crisis existent in our world today is our lack of sensitivity to words ( see 'Religion in a Free Society', p 17). We use words as tools. We forget that words are a  repository of the spirit. The tragedy of our times is that the vessels of the spirit are broken. We cannot approach the spirit unless we repair the vessels.

A. J. Heschel.  Prayer as Discipline, in The Insecurity of Freedom, p 259

 

היאוש נובע לא מכשלונות אלא מהעדר היכולת לשמוע בקשב ובאופן אישי את האתגר שניצב מולנו.

א.י.השל, מיהו אדם ?

Despair is due not to failures but to the inability to hear deeply and personally the challenge that confronts us.

A,J, Heschel, Who is Man? 104

 

Existence without transcendence is a way of living where things become idols and idols become monsters.

A. J. Heschel, Who is Man ? p. 86

קיום ללא 'המעבר', ללא טרנצנדנטיות, הוא דרך חיים שבה דברים נעשים לאלילים ואלילים נעשים למפלצות.

א.י.השל, מיהו אדם ? תרגום שלי - ג.ג

(2) Heschel on freedom

 

Although all men are potentially free, it is our sacred duty to safeguard all those political, social, and intellectual conditions which will enable every man to bring about the concrete actualization of freedom which is the essential prerequisite of creative achievement.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, in TIOF, p 15

על אף  שכל בני האדם הם  בפוטנציה בני חורין, זוהי חובה קדושה שלנו להבטיח כל אותם התנאים הפוליטיים, החברתיים והאנטלקטואליים שיאפשרו לכל אדם להגיע למימוש בפועל של חירות, שזהו תנאי הכרחי לכל הישג יצירתי.

א.י. השל, דת בחברה חופשית, בקובץ אי-הבטחון שב-חירות, תרגום שלי - ג.ג

(1) Heschel on freedom

 

Freedom is  the liberation from the tyranny of the self-centered ego. It comes about in moments of transcending the self as an act of spiritual ecstasy, of stepping out of the confining framework of routine reflexive concern. Freedom presupposes the capacity for sacrifice.

A.J.Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, p 15

החירות היא שחרור מרודנותו של האגו המרוכז בעצמו. היא באה ברגעים של התעלות מהעצמי, כמעשה התלהבות רוחנית, של השתחררות מהמסגרת הכופה של בחינה עצמית שגרתית. החירות מניחה יכולת הקרבה.

א. י. השל , דת בחברה חופשית, בקובץ אי-הבטחון שב-חירות, תרגום שלי - ג.ג

 

When the Voice of God spoke at Sinai, it did not begin by saying. ' I am the Lord your God Who created heaven and earth'. It began by saying, 'I am the Lord your God Who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage'. Judaism  is not only deliverance from external slavery, but also freedom from false fears and false glories, from fashion, from intellectual will-o'- the wisps. In our souls we are subject to causes; in our spirits we are free, beholding the uncompromising.

The most commanding idea that Judaism dares to think is that freedom, not necessity, is the source of all being. The universe was not caused, but created. Behind mind and matter, order and relations, the freedom of God obtains. The inevitable is not eternal. All compulsion is a result of choice. A tinge of that exemption from necessity is hiding in the folds of the human spirit.

A. J. Heschel, Religion in a Free Society, in The Insecurity of Freedom, p 13

כאשר קול האלוהים בקע מסיני, הוא לא פתח ואמר , 'אנוכי ה' אלוהיך אשר ברא שמיים וארץ'. הוא פתח בכך שאמר, ' אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.' היהדות היא לא רק גאולה מעבדות חיצונית אלא גם שחרור מחששות שווא, מתהילות כזב, מאופנה, ממקסמי שווא אינטלקטואליים. בנשמותינו כפופים אנו לקשר סיבתי; ברוחנו אנו חופשיים, חוזים בבלתי - מתפשר.

הרעיון הבולט שהיהדות מעיזה להגות הוא שהחירות ולא ההכרח הוא מקור הקיום כולו. היקום לא נוצר, הוא נברא. מאחורי גוף ונפש, צורה וחומר, קיים רצון האל. הבלתי נמנע איננו נצחי. כל כורח הוא פועל יוצא של בחירה. קורטוב מהפטור ההוא מהכרח מסתתר בשיפולי הרוח האנושית.

א.י. השל, דת בחברה חופשית, בקובץ אי הבטחון שב - חירות, תרגם הח"מ - ג.ג (אשמח להערות על התרגום)

(1) Heschel's major effort

 

Now we live in a very strange situation today. Let me again point to the difficulties. We are essentially trained in a non-Jewish world. This is where we obtain our general training. We are inclined to think in non-Jewish terms. I am not discouraging exposure to the non-Jewish world. I am merely indicating that  it is not biblical thinking. It is not rabbinic thinking. It is not Hasidic thinking. It is non-Jewish thinking. A non-Jewish philosophy is fine. But we would also like to have in our thinking a Jewish view of things. We would like to apply the Bible and Hazal, and they are often incongruent. If you take biblical passages or biblical documents or rabbinic statements and submit them to a Greek mind, they are often absurd. They make no sense. But we do want to educate Jews. We wish to maintain Judaism. What can we do about it ? May I say to you personally that this has been my major challenge, ever since I began working on my dissertation; that is: How to maintain a Jewish way of thinking ? This was my major concern and the major thesis of my dissertation Die Prophetie. Since that day I consider this to be my major effort. It is not an easy enterprise.

A. J. Heschel, Jewish Theology in MGSA, p 156

כעת, חיים אנו היום  במצב מוזר מאד.הרשו לי שוב להצביע על הקשיים. כעיקרון עוברים אנו את הכשרתנו בעולם לא יהודי. כאן רוכשים אנחנו את המיומנות הכללית שלנו. נוטים אנחנו לחשוב במונחים לא יהודיים. אינני יוצא נגד חשיפה לעולם לא יהודי. אני רק מצביע על כך שאין שם חשיבה מקראית. אין זה חשיבה רבנית. אין זה חשיבה חסידית. מדובר בחשיבה לא יהודית. פילוסופיה לא יהודית היא בסדר גמור. עם זאת מבקשים אנו שתהיה בחשיבה שלנו גם מבט יהודית על הדברים. מבקשים אנו להחיל  את התנ"ך ואת חז"ל ואין שניים אלו מתיישבים תמיד עם חשיבת העולם מסביב. תיקח  קטעים מן המקרא, מסמכים מקראיים או אמירות רבניות ותציע אותם בפני התבונה היוונית , לעיתים ייראו הם אבסורדיים. אין הם מתיישבים עם השכל (היווני). חפצים אנו לחנך יהודים. מבקשים אנחנו לקיים את היהדות. מה נוכל לעשות ? מבחינתי היה זה  אתגר משמעותי עבורי מאז שהחילותי לכתוב את הדוקטורט שלי :  קרי, כיצד ניתן לקיים אופן חשיבה יהודית ? היה זה ענין מרכזי, תיזה מרכזית בדיסרטזציה  שלי "על הנבואה". מאז זהו המאמץ העיקרי שלי. אין זו משימה קלה .

א.י.השל, תאולוגיה יהודית, בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית", תרגום שלי - ג.ג

הערת העורך: "משהו" בקטע הזה, בתרגומו לעברית לא "מצלצל לי". ואני לא חושב שהוא קשור לאיכות התרגום. אני חושב שהוא קשור לתוכן. הדיבור על עולם לא יהודי בעברית צורם, לטעמי. הופתעתי מכך. מהקשר ההדוק, שייתכן וקיים בין העברית ל"נורמליות" של המדברים אותה ולאנגלית - ואולי כל שפה זרה אחרת - ול"זרות" בתוכה של היהודי הדובר בה. אשמח לשמוע תגובות להערה זו. - ג'ף

"חיים בלי מחויבות"

 

 Some of us may think: how unwise of our ancestors to have committed all future generations to a covenant with God. Yet the life of a historic people is not unlike the life of an individual. As we have seen , there is no civilized living without acts of entering upon social relations, and such things imply the acceptance of a commitment, the making of a promise or the taking of a pledge. To enter a relation with God the people had to accept a commitment.

 Socrates taught us that a life without thinking is not worth living. Now thinking is a noble effort, but the finest thinking may end in futility. In thinking man is left to himself; he may soar into astral space and proclaim the finest thoughts; yet what will be the echo and what its meaning for the soul ?

 The Bible taught us that life without commitment is not worth living; that thinking without roots will bear flowers but no fruits. Our commitment is to God, and our roots are in the prophetic events of Israel.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 216

יש בינינו הסוברים שהיה זה מעשה איוולת מצד אבותינו לחייב את כל הדורות שאחריהם לברית עם אלוהים, אך חייו של עם היסטורי אינם שונים מחייו של יחיד. כפי שראינו, אין חיי תרבות באפשר בלי פעולות שבהן אנו קושרים קשרים חברתיים. ופעולות אלו כרוכות בקבלה של מחויבות, בהבטחת הבטחות או בנדירת  נדרים. כדי לבוא בקשר עם אלוהים חייב עם לקבל על עצמו מחויבות.

סוקרטס לימדנו שחיים חסרי בחינה וחקירה לא ראוי לחיותם. ואמנם נכון שהמחשבה היא פעולה אצילית, אך גם המחשבה הדקה ביותר עלולה להסתיים בלא כלום. בשעת מחשבה עומד האדם ברשות עצמו: בכוחו להמריא למרומי הרקיע ולדאות בין הכוכבים, ושם לבשר בקול גדול את מחשבותיו הנעלות ביותר. אך מה הד יהיה להן ומה תהיה משמעותן לנשמתו ?

המקרא לימדנו שחיים חסרי מחויבות  לא ראוי לחיותם. הוא לימד אותנו שמחשבה נטולת שורשים תניב פרחים, אך לא תניב פרי. מחויבותנו היא לאלוהים, ושורשינו הם האירועים הנבואיים שפקדו את עם ישראל.

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 172 - 173