"חיים בלי מחויבות"

 

 Some of us may think: how unwise of our ancestors to have committed all future generations to a covenant with God. Yet the life of a historic people is not unlike the life of an individual. As we have seen , there is no civilized living without acts of entering upon social relations, and such things imply the acceptance of a commitment, the making of a promise or the taking of a pledge. To enter a relation with God the people had to accept a commitment.

 Socrates taught us that a life without thinking is not worth living. Now thinking is a noble effort, but the finest thinking may end in futility. In thinking man is left to himself; he may soar into astral space and proclaim the finest thoughts; yet what will be the echo and what its meaning for the soul ?

 The Bible taught us that life without commitment is not worth living; that thinking without roots will bear flowers but no fruits. Our commitment is to God, and our roots are in the prophetic events of Israel.

A.J.Heschel, God in Search of Man, p 216

יש בינינו הסוברים שהיה זה מעשה איוולת מצד אבותינו לחייב את כל הדורות שאחריהם לברית עם אלוהים, אך חייו של עם היסטורי אינם שונים מחייו של יחיד. כפי שראינו, אין חיי תרבות באפשר בלי פעולות שבהן אנו קושרים קשרים חברתיים. ופעולות אלו כרוכות בקבלה של מחויבות, בהבטחת הבטחות או בנדירת  נדרים. כדי לבוא בקשר עם אלוהים חייב עם לקבל על עצמו מחויבות.

סוקרטס לימדנו שחיים חסרי בחינה וחקירה לא ראוי לחיותם. ואמנם נכון שהמחשבה היא פעולה אצילית, אך גם המחשבה הדקה ביותר עלולה להסתיים בלא כלום. בשעת מחשבה עומד האדם ברשות עצמו: בכוחו להמריא למרומי הרקיע ולדאות בין הכוכבים, ושם לבשר בקול גדול את מחשבותיו הנעלות ביותר. אך מה הד יהיה להן ומה תהיה משמעותן לנשמתו ?

המקרא לימדנו שחיים חסרי מחויבות  לא ראוי לחיותם. הוא לימד אותנו שמחשבה נטולת שורשים תניב פרחים, אך לא תניב פרי. מחויבותנו היא לאלוהים, ושורשינו הם האירועים הנבואיים שפקדו את עם ישראל.

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 172 - 173