Gone for our time

 

Gone for our time is the sweetness of faith. It has ceased to come to us as a gift. It requires ' blood sweat and tears'. We are frightened by  a world that God may be ready to abandon. What a nightmare to live in a cosmic lie, in an absurdity that makes pretensions to beauty.

A.J. Heschel, A Passion for Truth,  p 320

אבדה עבור ימינו מתיקות האמונה. היא פסקה להיות מתנה. היא מחייבת ' דם יזע ודמעות'. נבהלים  אנחנו מעולם שייתכן והקב"ה מוכן לנטוש. איזה סיוט לחיות בתוך שקר קוסמי, במצב אבסורדי שמתיימר להיות יפה.

א.י.השל , תשוקה לכנות*

* השל, עד כמה שידוע לי, נטה לקרוא לספר הזה , האחרון שפרסם באנגלית, a passion for sincerity וההחלטה לקרוא לו לבסוף "תשוקה לאמת" היתה החלטה של המו"ל. בתרגום לעברית חשבתי להשתמש בשם הזה, כפוף להערות שיגיעו בנושא.                      -    ג'ף

המסר העיקרי של התנ"ך

 

המסר העיקרי של התנ"ך, של נביאי ישראל, הוא שהקב"ה מתיחס לאדם במלוא הרצינות.

א.י. השל בראיון עם קרל שטרן

The biggest message of the Bible, and of the Prophets of Israel is that God takes man seriously.

A.J. Heschel. the Carl Stern interview

20/8/10

 

ביקורת הדת חייבת לחול לא רק על טענות היסוד שלה, אלא על כל משפטיה, בלי יוצא מן הכלל. הדת נתונה לסכנה של השחתה מבית ושל סילוף מחוץ. כיוון שהיא מרבה לקלוט רעיונות שלא צמחו בקרקע הרוחנית שלה, יש צורך להבחין

בין האותנטי מכאן לבין המדומה או המזויף מכאן. אמונות תפלות, גאווה, צדקנות, דעה קדומה שלילית וגסות עלולות לטמא את המסורת הנעלה ביותר. האמונה נוטה בשעת קנאתה להיהפך לחוסר סבלנות ולשנאת חינם. מכאן שהביקורת מצד התבונה, האתגר והספקות שמעמיד האדם שאינו מאמין עשויים לסייע לשלמות האמונה יותר מאשר הסתמכותו הפשוטה של האדם על אמונתו.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 9

Criticism of religion must extend not only to its basic claims but to all of its statements. Religion is liable to distortion from without and to corruption from within. Since it frequently absorbs ideas not indigenous to its spirit, it is necessary to distinguish between the authentic and the spurious. Furthermore, superstition, pride, self-righteousness, bias and vulgarity, may defile the finest traditions. Faith in its zeal tends to become bigotry. The criticism of reason, the challenge, and the doubts of the unbeliever may, therefore, be more helpful to the integrity of faith than the simple reliance on one's own faith.

A.J. Heschel, God in Search of  Man, p 10

 

החשיבה הדתית, האמונה וההרגשה הדתית נמנות עם פעילויותיה המתעתעות ביותר של הרוח האנושית. לעתים קרובות אנו מניחים שאנו מאמינים בא-לוהים, בשעה שבמציאות מושא אמונתנו הוא רק סמל המורה על אינטרסים אישיים. קורה שאנו מניחים שהמשיכה שאנו חשים היא לא-לוהים, ולמעשה תשבחותינו מכוונות אל כוח המתקיים בעולם הזה בלבד. ייתכן שאנו מניחים שא-לוהים הוא זה שלבנו נתון לו, בשעה שלמעשה כל מעיינינו נתונים לאגו שלנו. מכאן שבחינת  קיומנו הדתי היא משימה שמוטלת עלינו בלי הרף.

א.י.השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר -לוי, עמ' 8

Religious thinking, believing, feeling are among the most deceptive activities of the human spirit. We often assume it is God we believe in , but in reality it may be a symbol of personal interests that we dwell upon. We may  assume that  we feel drawn to God but in reality it may be a power within the world that is the object of our adoration. We may assume it is God we care for, but it may be our own ego, we are concerned with. To examine our religious existence  is, therefore, a task to be performed constantly.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p. 9

13/8/10

 

רבי בונם מפשיסחא נהג להגדיר את החסיד כך : על פי הספרות היהודית של ימי הביניים חסיד הוא מי שעושה יותר משציוותה התורה. ובתורה כתוב: 'ולא תונו איש את עמיתו' (וי' כה 17). החסיד מקפיד יותר מלשון החוק; הוא אינו מונה אף את עצמו.

א. י.השל,א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר - לוי, 10

 

לא הכפירה היא הסיבה להתנוונות רוחנית, אלא הצביעות. 'הן אמת חפצת בטוחות' (תהילים נא 8) ; משמע, בפנימיות נפשו של אדם.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 10

Hypocrisy rather than heresy is the cause of spiritual decay. 'Thou desirest truth in the inwardness' of man. (Psalms 51:8)

A.J.Heschel, God in Search of Man 10-11

24/07/10

תזכורות

 

...אורח חיים יהודי מהווה תשובה לאחת השאלות העליונות של האנושות, והיא: כיצד צריך האדם - יצור שמהותו בהיותו נברא בצלם א-לוהים - לחשוב, להרגיש ולהתנהג ? כיצד יכול האדם לחיות בדרך שתעלה בקנה אחד עם נוכחותו של א-לוהים ? אם לא נהיה ערים לבעיה, לא נוכל להעריך את התשובה.

המצוות כולן הן דרכים לעורר בנו את ההכרה שאנו דרים בשכנות לא-לוהים, בממד הקדושה. הן מעוררות ברוחנו את סודם הלא נראה של הדברים והמעשים; הן משמשות תזכורות  לכך שאנו האפוטרופוסים של היקום ולא אדוניו, תזכורות לכך שהאדם אינו חי בשממה רוחנית, ושכל מעשה של האדם הוא מפגש בין האנושי לבין הקדוש.

המצוות כולן מביעות בראש ובראשונה יראת קודש. הן הסימן לכך שאנו ערים לנוכחותו הנצחית של א-לוהים, הן קילוס נוכחותו במעשים. הברכות נאמרות בזמן הווה. אנו אומרים  'ברוך אתה ה' המבדיל...' או  ' המוציא...'. לברך פירושו להיות ער לכך שא-לוהים מחדש תמיד מעשה בראשית.

מה הם דברי הנביאים אם לא חרדתו של א-לוהים על האדם ודאגתו לשלמות האדם ? מה הם אם לא תזכורת לכך 

שלא-לוהים אינטרס בחיי האדם , ושהפרטיות אינה קיימת ? איש אינו יכול להסתיר עצמו, איש אינו יכול לשהות מחוץ לטווח ראייתו של א-לוהים. הוא שוכן עם ישראל  'בתוך טומאתם' (וי' טז 16). החיים אינם עניין פרטי של האינדיוודואל. החיים הם מה שהאדם עושה בזמנו של א-לוהים, מה שהאדם עושה עם עולמו של א-לוהים.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגינס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 281

Reminders

...the Jewish way of living ia an answer to a supreme human problem, namely : How must a man, a being who is in essence the likeness of God, think, feel and act ? How can he live in a way compatible with the presence of God ? Unless we are aware of the problem, we are unable to appreciate the answer.

All mitsvot are means of evoking in us the awareness of living in the neighborhood of God, of living in the holy dimension. They call to mind the inconspicuous mystery of things and acts, and are reminders of our being the stewards, rather than the landlords of the universe; reminders of the fact that man does not live in a spiritual wilderness, that every act of man is an encounter of the human and the holy.

All mitsvot first of all express reverence. They are indications of our awareness of God's eternal presence, celebrating His presence in action. The benedictions are in the present tense. We say 'Blessed be Thou Who creates...Who brings forth.' To say a benediction is to be aware of His continuous creation.

What are all prophetic utterance if not an expression of God's anxiety for man and His concern with man's integrity ? A reminder of God's stake in human life; a reminder that there is no privacy ? No one can conceal himself, no one can be out of His sight. He dwells with Israel 'in the midst of their uncleanliness' (Leviticus 16:16). Living is not a private affair of the individual. Living is what man does with God's time, what man does with God's world.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 356

 

נהוג להאשים את המדע החילוני ואת הפילוספיה האנטי דתית בדחיקת רגליה של הדת מן החברה המודרנית ובהעמת זוהרה. נכון יותר להאשים את הדת עצמה בתבוסותיה. הדת שקעה לא משום שהופרכה, אלא משום שהפכה לבלתי רלוונטית, משעממת, מעיקה ותפלה. כאשר עיקרי דת תופסים לגמרי את מקומה של האמונה, כאשר מצוות אנשים מלומדה באה במקום עבודת א-לוהים וכאשר ההרגל תופס את מקום האהבה, כשמתעלמים מן המשבר של ימינו בגין תפארתם של ימים עברו, כשהאמונה היא דבר העובר בירושה ולא מעיין מים חיים, וכאשר הדת מדברת רק בשמה של סמכות ולא בשם החסד - אזי המסר שלה הופך לחסר משמעות.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 3

It is customary to blame secular science and nti-religious philosophy for the eclipse of religion in modern society. It would be more honest to blame religion for its own defeats. Religion declined not because it was refuted, but because it became irrelevant, dull, oppressive, insipid. When faith is completely  replaced by creed, worship by discipline, love by habit; when the crisis of today is ignored because of the splendor of the past; when faith becomes an heirloom rather than a living fountain; when religion speaks only in the name of authority rather than with the voice of compassion - its message becomes meaningless.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 3

 

רפואה הינה אומנות מקודשת. מלאכתה קדושה. אך הקדושה נעלמת כאשר ההוקרה נפגמת. הוקרה לרופא היא תנאי מוקדם לשפיות כל בני האדם. אך אנו מוקירים רק אדם שיודע להוקיר בני אדם אחרים.

א. י. השל, "החולה כאדם", בקובץ " אי בטחון"

Medicine is a sacred art. Its work is holy. Yet the holiness disappears when reverence is disused. Reverence for the doctor is a prerequisite for the sanity of all men. Yet we only revere a human being who knows how to revere other human beings.

A.J.Heschel, "The Patient as a Person" in "Insecurity", 33

 

כל אדם הוא אדם יוצא דופן.

א. י.השל, "החולה כאדם", בקובץ "אי- בטחון"

Everyman is an extraordinary man.

A.J.Heschel, "The Patient as a Person", in "The Insecurity of Freedom", 27

 

קל יותר היה למסור במילים את  רצונו של הקדוש ברוך הוא מאשר לנסח במילים  את אקט ההתגלות. לו ניסה הנביא לחרוג מן הרמזים בנסיונו לתאר את אשר חווה, לא היה עולה בידו להשמיע לנו יותר משיכול משורר דגול לתאר לדוב הקוטב את האביב באיטליה.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן  מאיר- לוי, 184

To convey in words the will of God was easier than to put in words the act of revelation.Had a prophet tried to go beyond hints in describing his experience , he would have told us as much about it as a great poet could tell a polar bear about the spring in Italy.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 232

 

חוויית הנסים 'שבכל  יום עמנו', לנפלאות ולטובות 'שבכל עת', היא מקור התפילה. לא תיתכן עבודת א-לוהים, מוזיקה או אהבה, אם אנו רואים בהצלחות ובכישלונות  של החיים דבר מובן מאליו. אסור לתת לסדר שגרתי כלשהו, חברתי פיזיקלי או פיזיולוגי, להקהות את חושינו ולשלול מאתנו את תחושת ההפתעה מעצם קיומו של הסדר החברתי, הפיזיקלי או הפיזיולוגי.

א.י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 40

The sense for the 'miracles which  are daily with us', the sense for the 'continual marvels', is the source of prayer. There is no worship, no music, no love, if we take for granted the blessings or defeats of living. No routine of the social, physical, or physiological order must dull our sense of surprise at the fact that there is  a social, physical, or a physiological order.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 49

 

אין אדם צריך להיות תלמיד חכם כדי לחוות את ההדר הנצחי של מילות התנ"ך.  אין אדם צריך להיות צדיק על מנת להבין ששבת היא עונג. 'חיי עולם נטע בתוכנו'. היהדות היא עוגן של משמעות אולטימטיבית בעולם מתנדנד.

א. י. השל, היהודי האינדיוודואלי והתחייבויותיו, בקובץ 'אי בטחון'

One does not have to be a scholar  in order to experience the eternal majesty of the biblical words. One does not have to be a saint in order to sense that the Sabbath is a delight. 'Eternal Life He planted within us.' Judaism is an anchor of ultimate significance to a tottering world.

A. J. Heschel, The Individual Jew And His Obligations, in 'Insecurity'

 

אין הוכחות  המסוגלות  להדגים את יופייה של המוסיקה לאדם חירש שלבו גס ביופי, ואין הוכחות לאמתות דבריו של נביא לאדם חירש מבחינה רוחנית וחף לחלוטין  מאמונה ומחכמה. כוחן של ההוכחות הוא בהגנה על הוודאות; לחוללה אין הן יכולות. במהותן הן ביאורים  של מה שכבר ברור לנו אינטיאיטיבית.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס,תר' עזן מאיר לוי, 185

There are no proofs for demonstrating the beauty of music to a man who is both  deaf and insensitive, and there are no proofs for the veracity of the prophet's claim to a man who is spiritually deaf and without faith and wisdom. Proofs may aid in protecting but not in initiating certainty; essentially they are explications of what is already intuitively clear to us.

A.J.Heschel. God in Search of Man,  233

 

אין אדם יכול להיות דתי ואדיש למצוקתם וסבלם של בני אנוש אחרים.

א. י.השל , מצוקתם של יהודי רוסיה, בקובץ " הוד מוסרי ותעוזה רוחנית".

A person cannot be religious and indifferent to other human beings' plight and suffering.

A.J. Heschel, The Plight of Russian Jews, in "Moral Grandeur and Spiritual Audacity", 213

שכר הקדושה - קדושה

 

שכר הקדושה - קדושה. אנו זוכים בכול כאשר אין אנו מבקשים דבר.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' מאיר עזן- לוי, 273

To do the holy is its own reward. We receive all when we ask for nothing.

A.J. Heschel, God in Search of Man,  346

 

מהותו של האדם וייחודו ביכולתו לחרוג מן העצמי, להתעלות מעל המניעים האנוכיים. התעלמות מחשיבותו של מתח זה פירושה חיים בגן עדן של שוטים. הייאוש מן היכולת להתמודד עמו פירושו מעבר אל גיהנום הציניקנים. אך כיצד עלינו ללחום את המלחמה על שלמות הלב, על ניקיון כפינו ?

א.י. השל,  א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 313

The essense of man, his uniqueness, is in his power to surpass the self, to rise above his needs and selfish motives. To ignore the seriousness of that tension is to live in a fool's paradise; to despair of the power to deal with it is to move into tbe cynic's inferno. But how should the battle for integrity be fought ?

A.J.Heschel, God in Search of Man, 397

 

החיים אינם ענין פרטי של האינדיווידואל. החיים הם מה שהאדם עושה בזמנו של א-לוהים. מה שהאדם עושה עם עולמו של א-לוהים.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 281

Living is not a private affair of the individual. Living is what man does with God's time, what man does with God's  world.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 356 

 

החיים חייבים להיות מעין עלייה - לרגל אל היום השביעי, כאשר בכל רגעי חיינו תהיה חקוקה בליבנו המחשבה וההערכה לגבי  מה שבכוח השבת להעניק....השבת היא הניגון האיתן, הנמשך לאורך החיים, על אף זעזועים ותהפוכות המאיימים על שפיותנו; השבת היא מודעות לנוכחות א-לוהים בעולם.

א.י.השל, השבת , תרגום  א. אבן- חן, 95

All our life should be a pilgrimage to the seventh day; the thought and appreciation of what this day may bring us should be ever present in our minds. For the Sabbath is the counterpoint of living; the melody sustained throughout all agitations and vicissitudes which menace our conscience; our awareness of God's presence in the world.

A.J. Heschel, the Sabbath, 89

 

הזמן לעולם אינו קופא; החיים אוזלים; אך החוק נוטל את ידינו ומוביל אותנו הביתה, למערך הנצח.

א.י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר לוי, 239

Time is never idle; life is running out; but the law takes us by our hand and leads us home to an order of eternity.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 300

 

דברים רבים השחיתו את הקשר שלנו עם עולמם של הנביאים. הררי קלישאות ודעות קדומות פזורים בימינו בצדי הדרך אל המקרא. כל אימת שהמחשבה שנוגעת במילות המקרא היא עיוורת  מרוב ידיעתה השטחית. אין ספק שהתנאי הראשון  להבנת דברי הנביאים  היא רגישות נרכשת לאשר הם מייצגים. הדרך  חסומה מפני אלה שבעיניהם א-לוהים ממשי פחות מאשר 'אש אוכלה', לאמור לאלה היודעים את התשובות אך אין בהם השתוממות. המבקשים דרך אל המקרא יצטרכו לבטל מחשבות רבות ולמצוא בשנית את תחושת הפליאה הטבועה בנו, שנעקרה בשיטתיות בידי חכמת שקר.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר לוי, עמ' 199

Much has happened to destroy our contact with the world of the prophets. Today the way to the Bible is littered with heaps of  clichés and preconceptions, and on arriving at its words the mind is blind with shallow knowing. Certainly the first prerequisite for understanding the prophets is trained sensibility to what they stand for. The way remains closed to those to whom God is less real than  'a consuming fire', to those who know the answers but no wonder. Those who look for a way to the Bible will have to unthink many thoughts and to recall the innate sense of  wonder, systematically extirpated by false wisdom.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 251

תמצית החיים הראויים

 

דבריו של בעל המזמור, 'סור מרע ועשה טוב' (תה' לד 15) מכילים את תמצית החיים הראויים. אך דומה שהמסורת היהודית סברה שהדרך הראויה לסור מרע היא בעשיית הטוב; היא מדגישה את הסיפה של המשפט.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, 297

The words of the Psalmist, Depart from evil and do good (34:15), contain the epitome of right living. Yet, it seems that Jewish tradition believes that the right way of departing from evil is to do good; it puts the accent on the second half of the sentence.

A. J. Heschel, God in Search of Man, 376

מדע של מעשים

 

היהדות אינה מדע טבע, כי אם המדע על מה שצריך האדם לעשות בטבע. עניינה בראש ובראשונה בשאלת החיים. היהדות מתייחסת ביתר כובד ראש למעשים מלחפצים. ההלכה היא במובן מסוים מדע של מעשים. עניינה המרכזי אינו בשאלה כיצד עלינו לעבוד את קוננו ברגע נתון, כי אם בשאלה כיצד לחיות עמו בכל רגע ורגע. כל מעשה הוא בעיה, ויש מטרה מסוימת בכל עת. החיים כולם בכל רגע ורגע הם הבעיה והם המטרה.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, 231

Judaism is not a science of nature but a science of what man ought to do with  nature. It is concerned above all with the problem of living. It takes deeds more seriously than things. Jewish law is, in a sense, a science of deeds. Its main concern  is not only how to worship  Him at certain times but how to live with Him  at all times. Every deed is a problem; there is a unique task at every moment. All of life at all moments is the problem and the task.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 292

 

המקרא הוא הזרע וא-לוהים הוא השמש, אך אנו האדמה. אנו מצפים מכל דור להצמיח יבול של הבנות ותובנות חדשות.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, 218

The Bible is a seed, God is the sun, but we are the soil. Every generation is expected to bring forth new understanding and new realization.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 274

 

היהדות נותרת לא רלוונטית אלא אם נפתח מידה של רגישות לשאלות אולטימטיביות שרעיונותיה ומעשיה  מנסים לתת עליהן מענה. משימתו המקודשת של המחנך היהודי היא לטפח רגישות כזו, לצד רתיעה מתשובות שטחיות   ומנסיונות לייתר את הדחיפות שבשאלות אולטימטיביות.

עלינו בראש ובראשונה להתגבר על חיצון היהדות שאם לא כן כל מאמצינו יהיו לשווא. לא ניתן לקיים את היום השביעי, שבוע אחר שבוע ,אם אין היום הזה מעשיר או  נוגע בחיים הפנימיים שלך. קשה מאד להשאר נאמן לחוקי השבת אם אין השבת  שוכנת בנשמה.

א.י.השל, ישראל והתפוצה

Judaism remains irrelevant unless we develop a degree of sensitivity to the ultimate questions which its ideas and actions are trying to answer. To cultivate such a sensitivity as well as a sense of horror to specious answers and the attempts to vitiate the urgency of ultimate questions is the sacred task of a Jewish Teacher.

Unless we overcome the externalization  of Judaism, all our efforts will be futile. It is impossible to observe the Seventh Day, week after week, if one's inner life remains untouched and unenriched by it. Unless there is a Sabbath in the soul, it is very difficult to remain loyal to the Sabbath laws.

A. J. Heschel. Israel and Diaspora , Insecurity, 218

 

עלינו ללמוד להתמודד עם הספקות , הבלבול  והתעתועים. תפקידנו  איננו להשתעבד לשביעות רצון אלא לשבר אותה. החובה שלנו היא התמודדות ולא התחמקות.

עתידנו תלוי בהכרה שלהיות יהודי פרושו לא רק  לעשות מעשים מסויימים אלא לייצג מחשבות מסוימות. עלינו ללמוד לגלות  את הרלוונטיות האינטלקטואלית של היהדות בהקשר לבעיות המוסריות והרוחניות של הקיום האנושי.

א.י. השל , ישראל והתפוצה

We must learn to deal with the doubts , the confusions, and the distortions. Our task is not  to satisfy complacency but to shatter it. Our duty is confrontation rather than evasion.

Our future depends upon the realization that to be a Jew means not only to do certain deeds but also to stand for certain  thoughts. We must learn to discover the intellectual relevance of Judaism in terms of the moral and spiritual problems of human existence.

A. J. Heschel. Israel and Diaspora, Insecurity, 218

 

רק דרך אחת מובילה אל החכמה, והיא היראה. אם נוותר על תחושת היראה, אם נניח ליהירותנו להקהות  את יכולתנו להעריץ ולקלס, אזי היקום כולו ייהפך לשוק בעינינו.

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם , מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, 62

There is thus only one way to wisdom: awe. Forfeit your sense of awe, let your conceit diminish your ability to revere, and the universe becomes a market place for you.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 78

 

החיים הם שותפות בין א-לוהים לאדם. אין הא-לוהים מנותק או אדיש לשמחותנו או יגונינו.

א. י. השל, הצלם המקודש של האדם

Life is a partnership of God and man; God is not detached from or indifferent to our joys and griefs.

A.J.Heschel, Sacred Image of Man, 160

 

לקב"ה חלק ונחלה בחיי כל אדם ואדם. לעולם אין ה' חושף את האנושות לאתגר ללא שקודם נתן את העוצמה הרוחנית לעמוד  מול אותו האתגר.

א. י.השל, הדילמה המוסרית של עידן החלל החיצון, בקובץ הוד מוסרי ותעוזה רוחנית, 218

God has a stake in the life of every man. He never exposes humanity to a challenge without giving humanity the spiritual power to face the challenge.

A.J. Heschel , The Moral Dilemma of the Space Age, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity. 218

 

המצווה הנצחית כמוה כאזמל המנסה להסיר את ערלת  לבנו, אך למרות כל המאמצים, עדיין אין זו מוסרת. מהו אם כן, פשרו של עניין זה ? אמר רבי טרפון:  'לא עליך המלאכה לגמור , ואין אתה בן חורין ליפטר ממנה'. כל שאנו עושים אינו יותר מעשייה חלקית של מלאכה, את היתר משלים א-לוהים.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 320

The eternal command, like a saw, is trying to cut the callousness of hearts. In spite all efforts the callousness remains uncut. What then , is the meaning of all endeavor ? Rabbi Tarfon said: ' You are not called upon to complete the task, yet you are not free to evade it'. Whatever we do is only partial fulfillment; the rest is completed by God.

A.J.Heschel. God in Search of Man, 406

בואי כלה, בואי כלה

 

הצגת השבת כ 'מלכה' או כ'כלה' איננה האנשה של השבתת אלא משל לתכונה א-לוהית, ביטוי ציורי של צורך הקב"ה באהבת האדם. ביטויים ציוריים אלה אינם מצביעים על קיומה הממשי של יישות נוספת, אלא מצביעים על נוכחותו של הקב"ה עצמו והתיייחסותו כלפי האדם.

א. י. השל, השבת, הוצ' ידיעות אחרונות, תרגום אבן חן, תוך שינוי אחד (פעמיים), לטעמי , שינוי משמעותי - אבן חן תרגם את God בקטע הזה ל"א-לוהים" ואני תרגמתי ל'קב"ה'

The idea of the Sabbath as a queen or a bride is not a personification of the Sabbath but an exemplification of a divine attribute, an illustration of God's need for human love; it does not represent a substance but the presence of God, His relationship to man.

A. J. Heschel, the Sabbath, 60

 

משמעות הקיום היא: ליישב בין חרות האדם לעבודת ה' , בין החולף לנצחי, לארוג את חוטי הזמניות לתוך מארג הנצח.

החכמה העמוקה ביותר שאדם יוכל להשיג היא לדעת שיעודו לסייע, לשרת.

א. י. השל, אין האדם לבד*

* התרגום שלי  - ואין הוא מדוייק, לצערי. הנוסח שבאנגלית להלן, יש בו נופח אוניברסלי, בהעמדה של "ליברטי" מול "סרביס". חשבתי לתרגם את "סרביס" ל"מחוייבות" אך בינתיים אני מעדיף, משום מה,  את המינוח היהודי הקלאסי של "עבודה" . אשמח לשמוע הצעות אלטרנטיביות - ג.ג 

This is the meaning of existence: To reconcile liberty with service. the passing with the lasting, to weave the threads of temporality into the fabric of eternity.

The deepest wisdom man can attain is to know that his destiny is to aid, to serve.

A.J.Heschel, Man is not alone, 296

 

הנשמה היא זירה לבלבול. חלק הכוונות  מיועדות לקב"ה חלק אחר לאגו וכמעט תמיד הן מעורבבות זו בזו. הקוצק'ר ביקש להבהיר דברים, לפשט את הנשמה.

א. י. השל, תשוקה לאמת

The soul is a realm of confusion. Some intentions are meant for God, others for the ego, and they are always intermingled. The Kotzker sought to make things clear, to simplify the soul.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, 310

 

את שהפסל עושה לגוש שיש עושה המקרא לאינטואיציות המחודדות ביותר שלנו. דומה הדבר להעלאת המסתורין אל מדרגת ההבעה.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, 131

What a sculptor does to a block of marble, the Bible does to our finest intuitions. It is like raising the mystery to expression.

A.J. Heschel, God in Search of  Man, 164

העולם הוא שער לא חומה

 

האדם המקראי אינו תופס את הטבע במנותק מא-לוהים, אלא ביחס אליו. ' בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת 

הארץ '(בר' א 1) - מילים ספורות אלה פורסות בפנינו את הקונטינגנטיות ואת התלות המוחלטת של המציאות כולה. אם כן, מהי המציאות ? לאדם המערבי היא דבר בפני לעצמו.  לאדם המקראי היא דבר לא-לוהים. בשעה שהוא מתבונן בדבר, יותר משהוא רואה צורה וצבע, עצמה ותנועה, רואה האדם המקראי את מעשה ידי א-לוהים. העולם הוא שער לא חומה.

א. י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 77 -78

The world is a gate, not a wall.

The Biblical man does not see nature in isolation but in relation to God. 'At the beginning God created heaven and earth' - these few words set forth the contingency and absolute dependence of all of reality. What, then, is reality ? To the Western man, it is a thing in itself;  to the Biblical Man, it is a thing through God. Looking at a thing, his eyes see not so much form, color, force and motion as an act of God. The world is a gate, not a wall.

 

A. J. Heschel, God in Search of Man, 97-98

 

שאו מרום עיניכם וראו. כיצד יישא האדם עיניו ויראה אל מעבר לעצמו ? ההנחה הגדולה של הדת היא שהאדם יכול להתעלות מעבר לעצמו. לאמור, האדם , שהוא חלק מן העולם, יכול ליצור קשר עם האל , הגדול מן העולם; האדם מסוגל לשאת  למרום רוחו ולכרוך את עצמו במוחלט; אותו אדם, שגורמים רבים מתנים את קיומו, יכול לחיות עם דרישות שאינן מותנות. כיצד יתעלה האדם  אל מעבר לאופק של רוחו ? כיצד ניתן להשתחרר מנקודת הראות של האני, של הקבוצה, של העולם ושל הדור ? כיצד ימצא האדם דרך בעולם, שתובילו להכרת הא-לוהים אשר שוכן מעבר לעולם הזה ?

א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, 27

Lift up your eyes and see. How does a man lift up his eyes to see a little higher than himself ? The grand premise of religion  is that man is able to surpass himself; that man who is part of this world may enter into a relationship with Him who is greater than the world; that man may lift up his mind and be attached to the absolute; that man who is conditioned by a multiplicity of factors is capable pf living with demands that are unconditioned. How does one rise above the horizon of the mind ? How does one free himself from the perspectives of ego, group, earth and age ? How does one find a way in this world that would lead to an awareness of Him who is beyond this world ?

A. J. Heschel, God in Search of Man, 33

 

משמעות השבת היא לחגוג ולהלל את הזמן , ואיננו לפאר ולפרסם את המרחב. אנו חיים שישה ימים בשבוע תחת רודנותם  של ה'דברים' שבמרחב; בשבת אנו מנסים לכוון עצמנו לקראת קדושת הזמן. ביום זה אנו נקראים ליצור זיקה עם הנצח שבזמן, לסור מתוצאות הבריאה, ולפנות אל סוד הבריאה. לעבור מעולם הבריאה אל בריאת העולם.

א. י. השל, השבת, ידיעות אחרונות / ספרי חמד, תרגם א. אבן - חן, 29-30

The meaning of the Sabbath is to celebrate time rather than space. Six days a week we live under the tyranny of things of space; on the Sabbath we try to become attuned to holiness in time. It is a day on which we are called upon to share in what is eternal in time, to turn from the results of creation to the mystery of creation; from the world of creation to the creation of the world.

A.J. Heschel, the Sabbath, 10

 

הדת לא נועדה לאירועים מיוחדים כגון לידה , נישואין ומוות. הדת מבקשת ללמד אותנו ששום פעולה אינה שבלונית, שכל רגע ורגע הוא אירוע מיוחד.

אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום-יומיים. במעשים של ידידות ובשמירת כשרות מדי יום ביומו תיתכן קדושה נשגבת לא פחות מאשר באמירת תפילה של יום כיפור.

מעשים של יום-יום ומאמץ מתמיד למול את ערלת לבנו, הם - ולא מעשי גדולה נדירים - הקובעים את אופיינו. ההתמדה היא המקדשת. היהדות היא נסיון לכפוף את החיים כולם לתפארתה של משמעות מוחלטת, לייחס את ריבוי מעשינו הפזורים אל האל האחד. באמצעות קצבם התמידי של תפילות, דפוסי התנהגות,  תזכורות ושמחות לומד האדם שלא לוותר על גדולתו.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, 302-303

Religion is not made for extraordinary  occasions, such as birth, marriage and death. Religion is trying to teach us that no act is trite, every moment is an extraordinary occasion.

The highest peak of spiritual living is not necessarily reached in rare moments of ecstasy;  the highest peak lies wherever we are and may be ascended in a common deed. There can be as sublime a holiness in performing friendsip, in observing dietary laws day by day, as in uttering  a prayer on the Day of Atonement.

It is not by the rare act of greatness that character is determined, but by everyday actions, by a constant effort to rend our callousness. It is constancy that sanctifies. Judaism is an attempt to place all of life under the glory of ultimate significance, to relate all scattered actions to the One. Through the constant rhythm of prayers, disciplines, reminders, joys, man is taught not to forfeit his grandeur.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 384

 

לעיתים קרובות הלב הוא קול בודד הקורא בשווקים ההומים של החיים. יכול אדם להתגנדר באידיאלים נשגבים אך להתנהג כחמור, 'הנושא זהב אך מלחך חרולים'. בעייתה של הנשמה היא כיצד לחיות חיי אצילות בסביבה של חיות; כיצד לשדל ולהרגיל  את הלשון והחושים להתנהג בהתאם לתובנותיה של הנשמה.

שלמות החיים אינה עניינו של הלב בלבד. היא מעידה על יותר מאשר מודעות לחוק המוסרי. עלינו לגונן על ההיכל הפנימי ביותר מן המוצבים החיצוניים ביותר. הדת אינה זהה לרוחניות; למעשיו של אדם  בקיומו הפיזי הקונקרטי יש  נגיעה ישירה לא-לוהות. הרוחניות היא המטרה של האדם, אך לא האמצעי. בעולם הזה מופקת מוזיקה בכלים חומריים. אשר ליהודי, המצוות הן הכלים שמהם אנו מפיקים את הקדושה. לו האדם היה רק רוח, אזי יכולה הייתה העבודה שבלב להיות דרך בלעדית לבוא במגע עם הקדוש ברוך הוא. אך האדם מורכב מגוף ונשמה, ומטרתו לחיות כך ש'לבבו ובשרו ירננו יחדיו לא-לוהים חיים'.

א. י. השל , א-לוהים מחפש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 235 - 236

The heart is often a lonely voice in the marketplace of living. Man may entertain lofty ideals and behave like the ass that, as the saying goes, 'carries gold and eats thistles'. The problem of the soul is how to live nobly in an  animal enviorment; how to persuade and train the tongue and senses to behave in agreement with the insights of the soul.

The integrity of life is not exclusively a thing of the heart; it implies more than consciousness of the moral law. The innermost chamber must be guarded at the uttermost outposts. Religion is not the same as spiritualism; what man does in his  concrete, physical existence is directly relevant to the divine. Spirituality is the goal, not the way of man. In this world music is played on physical instruments, and to the Jew the mitsvot are the instruments on which the holy is carried out. If man were only mind, worship in thought  would be the form in which to commune with God. But man is body and soul, and his goal is so to live that both 'his heart and his flesh sing to the living God'.

A.J. Heschel. God in Search of Man, 297

 

כשם שאנשים שניחנו בראייה  על - טבעית יכולים לחזות את העתיד, כך לומד האדם הדתי לחוש את ההווה. וזהו בהחלט הישג כביר, שכן ההווה הוא הנוכחות הא-לוהית. לדברים יש עבר ועתיד, אך רק א-לוהים הוא ההווה והנוכחות הצרופים.

א.י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי, 114

Just as clairvoyants may see the future, the religious man comes to sense the present moment. And this is an extreme achievement. For the present is the presence of God. Things have a past and a future, but only God is pure presence.

A.J. Heschel, God in search of Man, 142

 

להיות יהודי זו טרדה גמורה.

א.י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר-לוי,333

It is utterly inconvenient to be a Jew.

A,J, Heschel, God in Search of Man, 424

 

מה משותף לנו ולאנשי המקרא ? החרדות והשמחות של החיים; תחושת הפליאה וההתנגדות לאותה תחושה; המודעות לקיומו של א-לוהים שנמצא בהסתר פנים, והרגעים שבהם אנו כמהים לפלס נתיב אליו.

האל החי - זוהי מחשבתה המרכזית של היהדות. זוהי נקודת הראות  שממנה נשקפות כל יתר הסוגיות.

א. י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר - לוי, , עמ' 21

What do we and the people of the Bible have in common ? The anxieties and joys of living; the sense of wonder and the resistance to it; the awareness of the hiding God and moments of longing to find a way to Him.

The central thought of Judaism is the living God. It is the perspective from which all other issues are seen.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 25-26

 

שני עניינים היו נושאי התאווה של אנשי רומא: הלחם והקירקס. אולם, אין חיי האדם מתמלאים על ידי הלחם והקירקס לבדם. מי יוכל ללמד את האדם כיצד להשתוקק, בכל לבבו ובכל נפשו לרוחניות שביום מקודש ?

א.י.השל , השבת (תרגום אבן חן) 38 (הערת השוליים למקור המשפט הראשון הושמטה)

Two things the people of Rome anxiously desired - bread and circus games. But man does not live by bread and circus games alone. Who will teach him how to desire anxiously the spirit of a sacred day ?

A.J. Heschel. the Sabbath. 18

(the footnote as to the source for the 1st sentence above - is omitted from the quote)

 

התשובה המקראית לרוע אינה הטוב, כי אם הקדושה. זהו נסיון להעלות את האדם למדרגה נעלה יותר של קיום, שבה אין האדם ניצב לבדו מול הרוע. החיים ב'אור פניו של ה'' מעניקים לאדם כח של אהבה שמאפשר לו להתגבר על כוחות הרוע. שמחת המצווה עולה על פיתויי החטא.

א. י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר- לוי, עמ' 298  בשינויים מסוימים שלי - ג'ף

The Biblical answer to evil is not the good but the holy. It is an attempt to raise man to a higher level of existence, where man is not alone when confronted with evil. Livining in 'the light of the face of God' bestows upon man a power of love that enables him to overcome the powers of evil. The seductiveness of  vice is excelled by the joys of the mitzvah.

A.J.Heschel, God in Search of Man, 376

 

הרוע איננו בעייתו האולטימטיבית של האדם. בעייתו האולטימטיבית של האדם היא יחסו לא-לוהים.

א. י.השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, 297

Evil is not man's ultimate problem. Man's ultimate problem is his relation to God.

A.J. Heschel, God in Search of Man, 376

 

חשיבותה של היהדות  איננה טמונה  בכך שהיא תורמת  להשרדותו של עם מוגדר אלא חשיבותה בכך  שהיא מקור לעושר רוחני, מקור למשמעות שהיא רלוונטית לכל העמים.

א.י.השל, קיום וחגיגה, בקובץ הוד מוסרי ותעוזה רוחנית

The significance of Judaism does not lie in its being conducive to the mere survival  of a particular people but rather in its being a source of spiritual wealth, a source of meaning relevant to all peoples.

A.J. Heschel, Existence and Celebration in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, 30

 

מתנת הגדולה אינה נחלתם של אל אלה שאינם עמלים לנפץ את קטנותם שלהם.

א.י השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, 283

The gift of greatness does not come to those who do not toil to shatter their own smallness

A, J, Heschel, God in Search of Man, 358 -9

 

לא ניתן ....לצמצם ענין כשלהוא בתאולוגיה היהודית לעקרון אחד. לעולם קיימים שני עקרונות. תמיד קיימת קוטביות בין שני עקרונות. ניתן לומר באופן כללי שישנו מיסתורין וישנה משמעות. יש הרבה שנוכל להבין ויש הרבה שהקב"ה משאיר לעצמו , בבחינת לעתיד לבוא.

א.י.השל, תאולוגיה יהודית, (שיחה למהנלי בתי ספר יהודיים, 1968) בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית" שבעריכת

סוזנה השל

You cannot ...reduce any aspect of Jewish theology into one principle. There are always two principles. There is always a polarity of two principles. To put it in a general way, there is mystery and there is meaning.There is a great deal that we can understand and there is a great deal that God holds in store for Himself, perhaps l'atid lavo. [In days to come].

A. J . Heschel, Jewish Theology, ( a talk given to Solomon Schecter School principals in 1968 )

appears in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, ed Susannah Heschel

השבת היא ארמון בזמן

 

מלאכה היא אומנות, אך מנוחה שלמה היא אמנות. זוהי תוצאה של התאמה מלאה בין הגוף השכל והדמיון. על מנת להשיג מידה של הצטיינות באמנות עליך לקבל על עצמך את כללי המשמעת שלה, עליך להתנער מרפיסות. היום השביעי הוא ארמון בזמן אותו אנחנו בונים. הוא עשוי נפש, שמחה ואיפוק. באוירת הארמון כללי המשמעת הם תזכורת לקרבה לנצח.

א.י.השל, השבת,

Labor is a craft but perfect rest is an art. It is the the result of an accord of body, mind and imagination. To attain a degree of excellence in art, one must accept its discipline, one must adjure slothfulness. The seventh day is a palace in time which we build. It is made of soul, joy and reticience. In its atmosphere, a discipline is a reminder of adjacency to eternity.

A.J.Heschel, The Sabbath, 14-15

 

רוחנו לעולם אינה חסינה מפני מחשבות זרות, ואין דרך קלה לבער אותן. בשעותיו האחרונות נשאל אחד האדמו"רים על ידי תלמידיו את מי עליהם לבחור כמורם ורבם אחר פטירתו מהעולם. השיב הרב: 'אם מישהו ייעץ לכם כיצד לעקור מלבכם מחשבות זרות, דעו כי אין הוא רבכם'.

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, 310

The mind is never immune to 'alien thoughts', and there is no easy way of weeding them out. A hasidic rabbi, asked by his disciples in the last hours of his life whom they should choose as their master after his passing away, said:  'If  someone should give you advice on how to eradicate alien intentions, know he is not your master'.

A.J.Heschel, God in Search of Man,  393-394