החשיבה הדתית, האמונה וההרגשה הדתית נמנות עם פעילויותיה המתעתעות ביותר של הרוח האנושית. לעתים קרובות אנו מניחים שאנו מאמינים בא-לוהים, בשעה שבמציאות מושא אמונתנו הוא רק סמל המורה על אינטרסים אישיים. קורה שאנו מניחים שהמשיכה שאנו חשים היא לא-לוהים, ולמעשה תשבחותינו מכוונות אל כוח המתקיים בעולם הזה בלבד. ייתכן שאנו מניחים שא-לוהים הוא זה שלבנו נתון לו, בשעה שלמעשה כל מעיינינו נתונים לאגו שלנו. מכאן שבחינת  קיומנו הדתי היא משימה שמוטלת עלינו בלי הרף.

א.י.השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תרגום עזן מאיר -לוי, עמ' 8

Religious thinking, believing, feeling are among the most deceptive activities of the human spirit. We often assume it is God we believe in , but in reality it may be a symbol of personal interests that we dwell upon. We may  assume that  we feel drawn to God but in reality it may be a power within the world that is the object of our adoration. We may assume it is God we care for, but it may be our own ego, we are concerned with. To examine our religious existence  is, therefore, a task to be performed constantly.

A.J. Heschel, God in Search of Man, p. 9

13/8/10