רבי בונם מפשיסחא נהג להגדיר את החסיד כך : על פי הספרות היהודית של ימי הביניים חסיד הוא מי שעושה יותר משציוותה התורה. ובתורה כתוב: 'ולא תונו איש את עמיתו' (וי' כה 17). החסיד מקפיד יותר מלשון החוק; הוא אינו מונה אף את עצמו.
א. י.השל,א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, תר' עזן מאיר - לוי, 10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה