האדם המקראי אינו תופס את הטבע במנותק מא-לוהים, אלא ביחס אליו. ' בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת
הארץ '(בר' א 1) - מילים ספורות אלה פורסות בפנינו את הקונטינגנטיות ואת התלות המוחלטת של המציאות כולה. אם כן, מהי המציאות ? לאדם המערבי היא דבר בפני לעצמו. לאדם המקראי היא דבר לא-לוהים. בשעה שהוא מתבונן בדבר, יותר משהוא רואה צורה וצבע, עצמה ותנועה, רואה האדם המקראי את מעשה ידי א-לוהים. העולם הוא שער לא חומה.
א. י. השל , א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 77 -78
The world is a gate, not a wall.
The Biblical man does not see nature in isolation but in relation to God. 'At the beginning God created heaven and earth' - these few words set forth the contingency and absolute dependence of all of reality. What, then, is reality ? To the Western man, it is a thing in itself; to the Biblical Man, it is a thing through God. Looking at a thing, his eyes see not so much form, color, force and motion as an act of God. The world is a gate, not a wall.
A. J. Heschel, God in Search of Man, 97-98
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה