מה שאנו  זקוקים לו יותר מכל דבר אינו ספרי לימוד אלא אנשי לימוד. אישיותו של המורה היא-היא הטקסט שהתלמידים לומדים; הטקסט שלא ישכחו לעולם. מורה זמננו, אף שאינו עוטה עוד זקן צח כשלג, חוליה היא בשלשלת המסורת. הוא המתווך את העבר ואף את ההווה. ואולם הוא גם הבורא את העתיד של עמנו. עליו ללמד את התלמידים להעריך את העבר, על מנת להנהיר להם את עתידם.

א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי", מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 251

What we need more than anything else is not textbooks but textpeople. It is  the personality of the teacher which is the text that the pupils read; the text that they will never forget. The modern teacher, while not wearing a snowy beard, is a link in the chain of a tradition. He is the intermediary between the past and the present as well. Yet he is also the creator of the future of our people. He must teach the pupils to evaluate the past in order to clarify their future.

A.J.Heschel, Jewish Education, in TIOF, FSG, p 237