רבי עקיבא הפליג פעמים הרבה מפשוטו של המקרא מתוך שראה את המקרא באספקלרייה של המסתורין. מי שמניח את מציאות התורה בשמים, הרי הוא מאמין במציאות נבדלת, טרנסצנדנטית. התורה שנושאים ונותנים בה למטה, נושאים ונותנים בה למעלה. דעה זו רואה את התורה כאינסופית בעיקרה. התוכן הנראה בתחומה המצומצם של המשמעות הפשוטה של הכתוב, אינו אלא כטיפה מן הים. רבי עקיבא סובר שלכל פרט ולכל צורה סגנונית יש טעם עמוק וכוונה נסתרה.
א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, (חלק א) הוצאת שונצין, עמ' 10 ( מתוך הפרק: שתי שיטות במהותה של תורה )
א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, (חלק א) הוצאת שונצין, עמ' 10 ( מתוך הפרק: שתי שיטות במהותה של תורה )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה