"מה בין לשון תורה ללשון בני אדם ? בלשון בני אדם מבדילים בין צורה ותוכן, יש בה דיבורים שאינם מוסיפים דבר לתוכן השיחה, ונאמרים משום שמנהג הלשון וחוקיה לדבר כך; לתפארת נאמרו אבל לא להוראה. אבל אין מידת הקדוש ברוך הוא כמידת בשר ודם. כל אות וכל תיבה נכתבה לרבות או למעט איזה דבר. לכל ניב יש טעם והוראה. אין כאן צורה, הכל תוכן, הכל הוראה. כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי לשון התורה מדרכי לשון בני אדם."

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א) ( תמ"ה) הוצאת שונצין, עמ'  11, הדברים הם מתוך הפרק השלישי לחלק הראשון של תמ"ה ( "שתי שיטות במהותה של תורה" ) בו ממשיך השל את ביאור שיטותיהם השונות  של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא ביחס לתורה