אנו נעים במעגל. היינו מקבלים את המקרא רק אילו הייתה לנו וודאות מלאה באשר לנוכחותו של א-לוהים במילותיו. ברם כדי לזהות את נוכחותו עלינו לדעת אותו. אך ידיעה כזו ניתן ללמוד רק מן המקרא. השכל האנושי, המותנה על כורחו על ידי הפרספקטיבות שלו, היחסים שלו והשאיפות שלו, אינו יכול לבשר לאנושות כולה את בשורת הנצח: 'זה א-לוהים ואין אחר'. מכאן שעלינו לקבל את המקרא כדי לדעת את המקרא. עלינו לקבל את סמכותו הייחודית כדי לחוש את איכותו הייחודית. זהו אפוא פרדוקס האמונה, שהוא פרדוקס הקיום.
א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 200
We are moving in a circle. We would accept the Bible only if we could be sure of the presence of God in its words. Now, to identify His presence we must know what He is, but such knowledge we can only derive from the Bible. No human mind, conditioned as it is by its own perspectives, relations and aspirations, is able on its own to proclaim for all men and all times: 'This is God and nothing else.' Thus we must accept the Bible in order to know the Bible; we must accept its unique authority in order to sense its unique quality. This, indeed, is the paradox of faith, the paradox of existence.
A. J. Heschel, God in Search of Man, 253
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה