"מבין כישרונותיו של הרבי מקוצק בלטה יכולתו הכבירה לנסח את רעיונותיו בקצרה, בחריפות ובשנינות. מספר 'דיבורים' שלו - שהשתמרו כפי שאמר אותם ביידיש - עוצמתיים בצורה בלתי רגילה."
|
||||||
|
עיונים בהגותו של א.י השל
"בשנת 1937, כאשר נתכּנס הקונגרס השני של הנאצים בנירנברג, תיארו סופרי העיתונות העולמית, כגון כתבי הטיימס בלונדון, מתוך התפעלות גלויה את ההפגנות של ארגוני הנאצים השונים. הם לא מצאו די ניבים בפיהם לקלס, להלל ולשבח את היופי הגופני, הסדר, המשמעת והשלמות הספורטיבית של רבבות הנאצים, עולי־הימים אשר התהלכו מטוכסים ובחגיגיות לפני אבי אבות ' התנועה'. הסופרים האלה, שהתלהבו למראה ההוד החיצוני, לא היו מחוננים בכישרון לחשוף ולראות את הנחשים בצורת אדם, את הארס שהיה מפעפע בקרבם ושהביא זמן לא רב אחר כך כיליון על מיליוני בני אדם."
א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ' 53 - 54
האיור: Johann Christoph Dietzsch
Courtesy National Gallery of Art, Washington
הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )
"בקוצק לא נבהלו בכלל מסכנות ומספקות. ודאות אמונית רדיקלית ניתנת להשגה רק לאחר חוויה עמוקה של חוסר ודאות רדיקלית, של העדר אמונה עמוק. הראש חייב להיות פתוח. כל מחשבה מצריכה התבוננות. אין שום צנזורה בראש למחשבות של כפירה.
בא אליו [לר' מנדל] חסיד עם קושיות:
'רבי, יש לי מחשבות נוראות'.
'דהיינו ?'.
'אני פוחד להעלות זאת על דל שפתיי. רע ומר לי כשאני חושב על זה. אפילו הגיהינום לא יכפר...'.
'נו, תגיד'.
'אוי ואבוי לי. אני חושב לפעמים, חס ושלום, שאין דין ואין דיין'.
'אז מה אכפת לך ?'.
'מה זאת אומרת מה אכפת לי ?', צעק החסיד, ' אם אין דין ואין דיין, איזו תכלית יש לכל העולם ?'.
'אז מה אכפת לך שלעולם אין תכלית ?'.
'רבי, אם לעולם אין תכלית, איזה טעם יש לתורה ?'.
'ומה אכפת לך אם לתורה אין טעם ?'.
'אבוי לחיי, רבי, אם לתורה אין טעם. הרי שאין טעם לחיים. ומזה אכפת לי מאוד'.
ענה ר' מנדל: ' אם כל כך אכפת לך מזה, אתה יהודי ישר וכן; וליהודי ישר וכן - מותר שיהיו מחשבות כאלה'.
הרבי מקוצק ידע היטב שהדרך שלו מסוכנת."
א.י. השל, חסידים עד הקצה סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה, תרגום מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, בעריכת דרור בונדי, ספרי מגיד והוצאת קורן, עמ' 238 - 239