One's integrity must constantly be examined. In [the Kotzker's] view, self-assurance, smug certainty of one's honesty was as objectionable as brazen dishonesty.
A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p.320
|
|
|||||
![]() ![]()
|
|
עיונים בהגותו של א.י השל
השל "השתמש" בקוצקר כדי להציג בפני הציבור האמריקאי חלק מעמדותיו הרדיקליות שלו עצמו.
וכך כותב השל במסה שכתב באנגלית על הקוצקר, בפרק האחרון בספר שנקרא "הקוצקר היום", בתרגום לעברית של הח"מ:
"הקוצקר, נשמה שחיה במחאה - התרסה ( dissent ), היה כולו מחאה נגד הרידוד וההחצנה של היהדות.
The Kotzker, a soul living in dissent, was all protest against the trivialization and externalization of Judaism.
כל קיומו של הקוצקר היה בבחינת מבוכה לאדוקים ולשבעים*. עם זאת הקוצקר לא היה הראשון להפנות את תשומת הלב לצרעת רוחנית. קדמו לו נביאי ישראל.
שִׁמְעוּ דְבַר ה' , בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי רִיב לַה', עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
כִּי אֵין-אֱמֶת וְאֵין-חֶסֶד וְאֵין-דַּעַת אֱלֹהִים, בָּאָרֶץ
הושע ד, א
"'כולם נוהגים בשקר' ( ירמיהו ח, י)^. 'כל אדם משקר' ( תהילים קטז, יא )** ובוגד - אפילו בחברו הטוב. אפילו בני בוגד בי, אומר דוד המלך."
עבור הקוצקר היתה המחלה רחבה ועמוקה יותר. סכנתה היתה חדה יותר. כזב, כזב - עצמי בעיקר היתה מחלה אוניברסלית ואולי אפילו קטלנית.
מה שקירקגרד כינה .....ישׂים באותה מידה לחיי הקוצקר. עמדת האו/ או שננקט על ידי שני האישים, שאומרת שכל אדם תר או אחר אלוהים או אחר האגו שלו - דילמה זו מבוססת על הנחה שני היעדים מוציאים זה את זה.
עם זאת על פי התנ"ך סיפוק הצרכים הלגיטימיים של האדם הוא ברכה. אין על כן, סיבה לטעון שבכל מקרה - הנורמה צריכה להיות להתעלם מה"אני". האלוהי והאנושי אינם נתפשים כמטבעם נוגדים או במתח מתמיד ביניהם. האדם מסוגל להתנהג בהתאם לרצון הקב"ה; הוא מסוגל להיות שותפו של הקב"ה בתהליך הגאולה; הוא מסוגל ללכת בדרכי הקב"ה במעשי אהבה וחסד.
----------200824
ככל שהמשכתי לקרוא בפרק האחרון הנ"ל בספרו של השל באנגלית על הקוצקר גבר בי התימהון והקריאה נעשתה קשה יותר. מה כל ההתעסקות האובססיבית הזאת "באמת". אני כבר בן 67 עם עשרות שנים של עבודה ב"בעולם האמיתי"" באמתחתי; חיים בעולם האמיתי על כל הכרוך בכך, הקשיים, הimperfections - הדברים הבלתי מושלמים. איני מתפלא שאין מילה בעברית לדבר הזה. נקודת המבט של השפה העברית היא מפוקחת. וכך נטשתי לעת עתה את הפרק הזה והלכתי לספר שכתב השל ביידיש על הקוצקר. הספר הזה תורגם לפני כמה שנים - בשתי פעימות - לעברית.
השאלה שמעסיקה אותי היא: למה לנו היום הקוצקר ? למה עסק השל בקוצקר ? מעבר לשאלות האישיות הפתוחות מהביוגרפיה שלו שביקש לסגור בערוב ימיו. מה ביקש השל - לומר לנו על עצמנו ועל העולם באמצעות הקוצקר ?
וכך כותב השל ביידיש בתרגומם של דניאל רייזר ואיתיאל בארי בתחילת הפר ק הראשון של הכרך הראשון של הספר:
"הרבי מקוצק, אחד מהוגי הדעות המקוריים ביותר שנולדו לעם היהודי, נאבק ונפתל עם הבעיות העמוקות ביותר של הקיום האנושי. לתובנותיו נודעת חשיבות רבה עבור ההגות הדתית המודרנית. על מנת לעמוד על טיבה של שיטת קוצק ולהיווכח בבירור ובמפורש בהיקפה, מן ההכרח לתרגם אותה ללשון המינוח הפילוסופי. אך איני רוצה," כותב השל ביידיש, "לעשות זאת. שכן בהרקת תוכנה של לשון התורה אל לשון המינוח החילוני הולכים לאיבוד הטעם והריח, והתוכן מסתלף בקלות רבה.
כל הבקי בפילוסופיה מודרנית יבחין מיד כי הרבי מקוצק עסק לפני למעלה ממאה שנה בסוגיות שכיום הן שאלות בוערות."
ארץ ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל היושב בציון עסוקים מאז השבעה באוקטובר בשאלות בוערות ממש, ולא מהסוג שהשל כיוון אליהן. אף על פי כן השאלות שהוא כיוון אליהן לא נעלמו. אפשר גם, שיש קשר בין השאלות. איני יודע. עלינו להחזיר את החטופות והחטופים ואיכשהו לשים את המלחמה הארורה שנכפתה עלינו מאחורינו. אחרי כן נצטרך להתמודד עם השאלה - כיצד תמשיך החברה הישראלית הלאה ? בינתיים, בזמנים מטורפים - כפי שלימד אותנו רבי נחמן - יש מקום לעיין בדברים על זמנים מטורפים...
המשך על כן בלי נדר יבוא
-----------------------------------------------------------------------------------
* His very existence was an embarrassment to all who were devout and smug
^ בפועל חלק הפסוק הרלוונטי אומר "מנביא ועד כהן כולה עושה שקר". השל תרגם Everyone deals falsely
** הפסוק אומר: אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב. השל תרגם Every man lies
What is at stake in our lives is more than the fate of one generation. In this moment we, the living, are Israel. The tasks begun by the patriarchs and prophets, and carried out by countless Jews of the past, are now entrusted to us. No other group has superseded them. We are the only channel of Jewish tradition, those who must save Judaism from oblivion, those who must hand over the entire past to the generations to come. We are either the last, the dying, Jews or else we are those who will give new life to our tradition. Rarely in our history has so much depended upon one gneration. We will either forfeit or enrich the legacy of the ages.
A.J.Heschel, God in Search of Man, FSG, pp. 420 - 421
המונח על הכף אינו רק גורלו של דור אחד. ברגע זה אנחנו, החיים, מהווים את עם ישראל. המשימות שהתחילו בהן האבות והנביאים, ושבוצעו בידי אין־ספור יהודים בעבר, נתונות היום בידינו. שום קבוצה אחרת לא החליפה אותם ובאה תחתם. אנחנו הערוץ היחיד למסורת היהודית, אלו שעליהם להציל את היהדות מאבדון, אלו שעליהם להנחיל את העבר כולו לדורות הבאים. בידנו להיות היהודים האחרונים, הגוססים, או היהודים המפיחים חיים חדשים במסורתנו. רק לעתים נדירות בתולדות עמנו היה כל כך הרבה נתון בידיו של דור אחד. דורנו הוא זה שעתיד או לוותר על מורשת הדורות או להעשירה.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 330, בשינויים שלי - ג'ף
In a very strange way, I found my soul at home with the Baal Shem but driven by the Kotzker. Was it good to live with one's heart torn between the joy of Mezbizh and the anxiety of Kotzk ? To live both in awe and consternation, in fervor and horror, with my conscience on mercy and my eyes on Auschwitz, wavering between exaltation and dismay ? Was this a life a man would chose to live ?I had no choice: my heart was in Mezbizh, my mind in Kotzk.
A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p. xiv
היחולו שינויים או תמורות בקיום המצוות לעתיד לבוא ? הרבה חכמים האמינו שבימות המשיח, כשתמלא הארץ דעה את ה' יזכו לשמוע 'תורתו של משיח', תלמודו של משיח', ואף 'חידוש תורה'. תאמר, שכוונתם שיזכו לתפוס ולהשיג דברי עיון שלא שערום אבותיהם, ושבהלכה למעשה לא ישתנה שום דבר ? מה שהיה הוא שיהי, יבוא בן דוד, והעולם יחזור לכמות שהיה ? עניין זה חשוב היה בעיני חכמים, והרבה הגו ונחלקו בו.
א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 1053
The Sabbath is not for the sake of the weekdays; the weekdays are for the sake of the Sabbath*. It is not an interlude but the climax of living.
* In footnote no 5 Heschel refers here to The Zohar, I, 75
A J Heschel, The Sabbath, Shambhala Publications Inc. p. 2
השבת איננה קיימת למען ימי החולין, ימי החולין קיימים למען השבת*. השבת איננה מנגינת ביניים, היא פיסגת החיים.
* בהע"ש 5 מפנה כאן השל לזוהר, בראשית עה ע"ב
א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 38



