רבים מאתנו כה תומכים ...בהתנגדות לתפילת הקבע הרגילה, בטענה שעל האדם להתפלל בזמן ומועד שנחה עליו הרוח לעשות זאת. לשם כך, ישנו סיפור שסיפר רבי ישראל פרידמן הרבי מרוז'ין, על עיירה יהודית קטנה, אף שעיירה זו רחוקה היתה מדרך המלך, היו בה כל המוסדות העירוניים הנדרשים: בית מרחץ, בית קברות, בית חולים ובית משפט; וכן את כל סוגי בעלי המלאכה: חייטים, סנדלרים, נגרים, עורכי דין, רופאים ובנאים. רק מקצוע אחד היה חסר: לא היה שם שען. במהלך השנים רבים מהשעונים נהיו לא מדויקים בצורה כה מרגיזה שבעליהם פשוט החליטו להניח להם להיעצר, התעלמו מהם לחלוטין. ואולם, היו אחרים שטענו שככל שהשעונים ממשיכים לנוע, אל להם להינטש. אז הם מתחו את שעוניהם יום אחרי יום, אף שהם ידעו שהשעונים לא היו מדויקים. יום אחד נפוצו החדשות בעיירה ששען הגיע, והכול רצו אליו עם שעוניהם. אך הוא היה יכול לתקן רק את השעונים שהתמידו במרוצתם; השעונים שהוזנחו העלו חלודה רבה מדי !

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי ( בתוספת קטנה שלי ג'ף ), הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 97,

Now, many of us are...opposed to the institution of regular prayer, claiming that one should pray when and as we feel inspired to do so. For such there is a story, told by Rabbi Israel Friedman, the Rizhiner, about a small Jewish town, far off from the main roads of the land. But it had all the necessary municipal institutions: a bath-house, a cemetary, a hospital and law court; as well as all sorts of craftsmen - tailors, shoemakers, carpenters and masons. One trade, however, was lacking: there was no watchmaker. In the course of years many of the clocks became so annoyingly inaccurate that their owners just decided to let them run down, and ignore them altogether. There were others, however, who maintained that so long as the clocks ran, they should not be abandoned. So they wound their clocks day after day though they knew they were not accurate. One day the news spread through the town that a watchmaker had arrived, and everyone rushed to him with their clocks. But the only ones he could repair were those that had been kept running - the abandoned clocks had grown too rusty !

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 36

התפילה מחלצת את התודעה מן הצרות של האינטרס העצמי ומאפשרת לנו לראות את העולם באספקלריה של הקדוש.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 63

Prayer takes the mind out of the narrowness of self-interest, and enables us to see the world in the mirror of the holy.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 7

רגש נהיה לתפילה ברגע שבו אנחנו שוכחים את עצמנו ונהיים מודעים לאלוהים.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 74

Feeling becomes prayer in the moment in which we forget ourselves and become aware of God.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p. 15

אלוהים אינו נותר לבדו בשעה שהוא נדחה בידי אדם. אך האדם נותר לבדו.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 69

God is not alone when discarded by man. But man is alone.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p.11

יד ששימשה לפשע היא גרזן המונף על שורשיה של עבודת אלוהים.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 70

A hand used in crime is an axe laid to the roots of worship.

A.J Heschel, Man's Quest For God, Aurora Press, p.12

צריכים לראות ביהודי את האדם. יש בעיות אנושיות. ואין בידי ההלכה בלבד לתת תשובות לכל הבעיות הללו.

א. י. השל בשיחה (הרביעית) עם פנחס פלאי, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 76

...one of the greatest sins of contemporary education is to give the impression that you can solve all problems, or that there are no problems. Actually, the greatness of man is that he faces problems. I would judge a person by how many deep problems he's concerned with.

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview, in Moral Grandeur & Spiritual Audacity, FSG, p 402

נכשלנו במאמצינו להחדיר בנוער את האמונה בחינוך היהודי ובכוח החינוך בכלל ולנטוע בלב התלמיד זיקה עמוקה לערכי המוסר והרוח. משגה טראגי היה - לשכוח שיהדות אינה רק דרך של חיים, כי אם גם דרך של מחשבה.

א. י. השל, השיחה (השנייה) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 40. על פי ההקשר שם מכוונים הדברים למצב הנוער היהודי האמריקאי  ובכל זאת הם אינם לעניות דעתי בלתי רלוונטיים למצב בארץ לעת הזאת.

Jewish survival is a spiritual, and not only a political problem.

A.J. Heschel, The Individual Jew and His Obligations, in The Insecurity of Freedom, FS&G, p.197