"רבי ישמעאל אין לו חלק בנסתרות, ואין הוא שואל: מה לפנים ? בשלון צנועה אמרו בבית מדרשו: 'תורה לפי שחביבה מכל נבראה קודם לכל'. והעם מפני 'שכל מי שחביב קודם את חבירו'. רחוקה ממנו הנטייה להציץ מאחורי הפרגוד, לדרוש במופלא ולשאול: מה למעלה ? איה מקום כבודה של התורה ?"

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  919

"באספקלריה של הרעיון על 'התורה שבשמים' משתקפת התורה המצויה בידינו השתקפות מסתורית, אין־סופית. אין לשונה כלשון בני אדם, ואין להשיגה באמת־בניין של מידות הגיון אנוש."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'  918

To celebrate is to share in a greater joy, to participate in an eternal drama. In acts of consumption the intention is to please our own selves; in acts of celebration the intention is to extol God, the spirit, the source of blessing.

What is the purpose of knowledge ? We are conditioned to believe that the purpose of knowledge is to utilize the world. We forget that the purpose of knowledge is also to celebrate God. God is both present and absent. To celebrate is to invoke His presence concealed in His absence.

A.J.Heschel, Who is Man ? Stanford U Press. p. 117

"התורה, הרבה מבואות יש בה, ' הרבה דלתות יש בה, הרבה פתחים יש בה. וכן הוא אומר: 'אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום' ( משלי ח, לד ).

בספר זה ניסיתי לפתוח דלתות, ולהיכנס למבואות שאינם מפולשים לרשות הרבים. נתברר שיש מן הדברים שהם מוסכמים אצל המון עם שלא תמיד היו מקובלים על חכמי ישראל."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 910 - 911

"בששת ימות השבוע שרויה הרוח בבדידות. אין מתחשבים בה, והיא נטושה ונשכחת. האדם העמל נתון תחת לחץ. שרוי בדאגה ולכוד על ידי חרדות. אין לו פנאי ליופי רוחני ומופשט. אולם הרוח מצפה לאדם כי יצטרף אליה.

ואז מגיע היום השישי. חרדות ומתחים נסוגים מפני ההתרגשות שלפני מאורע גדול. השבת טרם הגיעה, אך המחשבה על בואה המתקרב מעוררת בלב כול התלהבות עזה ורצון להיות ראוי ומוכן לקבלתה."

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ'  97

Six days a week the spirit is alone, disregarded, forsaken, forgotten. Working under strain, beset with worries , enmeshed in anxieties, man has no mind for ethereal beauty. But the spirit is waiting for man to join it.

Then comes the sixth day. Anxiety and tension give place to the excitement that precedes a great event. The Sabbath is still away but the thought of its imminent arrival stirs in the heart a passionate eagerness to be ready and worthy to receive it.

A J Heschel, The Sabbath

"גל של אגוזים"

" התייחסו לפרטי הדינים כאל גל של אגוזים. מה אגוז אתה נוטל אחד מהכרי וכולם מדרדרים ומתגלגלים זה אחר זה, כך הדינים, אתה נוגע באחד וכולם מדרדרים.

יודע אני שכמה דבר[ים] בחיבור זה עתיד[ים] להסעיר את האגם הקפוא של חיי הרוח בישראל...אילולא אדם לא מטא, לא היתה בחירה בעולם. חולם אני על הכתוב השלישי שיכריע ביניהם. כרם דיבנה והפרדס של אלישע, אנשי מחאה מטילי ספק, תוהים דורשים מתריעים, מוקיעים. מכל מלמדי השכלתי."

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 910 

"בראשונה רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין. ראה שלא יתקיים העולם, צרפו למידת הרחמים. הקדוש ברוך הוא לא עמד על דעתו והתחשב בכח הסבל של העולם, על אחת כמה וכמה שחייבים מנהיגי העדה להתחשב במהלך המחשבה של הדור.

עניין הרחמים משמעו השתתפות בצער. ואין הצער מוגבל לכאב בשר אלא גם ליסורי נפש, יסורי מבוכה, אף יסורים של כפירה [אמונה?]*

*[ השל הוסיף בכתב ידו סימן שאלה מעל המילה המוקלדת 'כפירה' והוסיף 'או אמונה']"

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ'909 - 910 במקור חלף ה* מופיעה הערת שוליים מס' 14