חסיד אחד שאל בעצתו [של הרבי מקוצק] על דבר שידוך, ורבינו לא השיבהו דבר ברור. והפציר בו. אמר לו רבינו: אל תחשוב שאם בא אחד לשאול עצה עולים אנו השמיימה ופותחים את הפנקס לראות מה כתוב שם. הלא זו עזות. אך העניין הוא כשבא אדם לשאול עצה באים אנו לכלל גאווה, ואז מוכרחים אנו לעבוד לבטל את הגאווה ואחר-כך לראות על פי דין תורה ועל פי היושר, ואז נוכל ליתן לו עצה. אבל באופן אחר אי אפשר ליעץ.
מתוך ספר הליקוטים של פנחס שדה על אמרות, תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן, עמ' 98
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה