"כשמתבוננים הנביאים בעולם, מתגלה לעיניהם ' צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנודח ( ישעיהו ח 22). כאשר הם מתבוננים בארץ, הם מוצאים אותה ' מלאה אשם מקדוש ישראל' (יר' נא 5). ' עד אנה ה' שועתי  ולא תשמע  אזעק אליך חמס   ולא תושיע; למה תיראני אוון   ועמל תביט  ושוד וחמס לנגדי  ויהי ריב  ומדון ישא; על כן תפוג תורה  ולא יצא לנצח משפט   כי רשע מכתיר את הצדיק   על כן יצא משפט מעוקל.' (חבקוק א 2-4). בעולמנו 'דרך רשעים צלחה שלוו כל בוגדי בגד' (יר' יב 1); עולם שבו יש הטוענים ש'כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ' ואחרים שואלים 'איה אלהי משפט' (מלאכי ב 17)."

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  290 - 291