המידה שמודדים בה יופי היא יושר, והמידה שמודדים בה יושר היא אמת, והאמת היא התאמתו של הסופי לאין־סוף, של הפרט לכלל, של הקוסמוס לאלוהים.
אולי אין עתידה של התרבות תלוי אלא בכוח רוחני זה, בכישרון להשיג את ההתאמה הזאת. זהו טיבה של רוחניות להרגיש את הנעלה המסתתר בשכיח, לשמוע קול ענות אף בתרועת ניצחון, לשמוע קול האבן אשר מקיר תזעק.
א.י. השל , פיקוח נשמה, מתוך אלוהים מאמין האדם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, ובעריכת דרור בונדי, עמ' 54
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה