בבית מדרשו של רבי עקיבא סברו, שהכל בידי שמים. התורה לכל פרטיה מתן מן העליונים היא, ואין הנביא אלא כלי המקבל את ההשראה. לעומת זאת סברו בבית מדרשו של רבי ישמעאל, שיש דברים שמשה עשה מדעתו; הנביא שותף במעשה הנבואה, ולא בית קיבול בלבד. כרוכות במחלוקת זו שיטות שונות בתפיסת דרכו של האדם. בבית מדרשו של רבי עקיבא נאמר: בני ישראל מחוסרי אמנה היו, ואף בשעה הרת עולם, כגון קריעת ים סוף ולפני הר סיני, לא האמינו בכל לב. על שיטה זו חלקו בבית מדרשו של רבי ישמעאל, ודרשו את ישראל לשבח ולא לגנאי.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א. עמ' 241