It is not easy to attain faith. A decision of the will, the desire to believe, will not secure it. All the days of our lives we must continue to deepen our sense of mystery in order to be worthy of attaining faith. Callousness to the mystery is our greatest obstacle. In the artificial light of pride and self-contentment we shall never see the splendor. Only in His light shall we see light.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 153

לא קל להגיע לאמונה. הכרעה של הרצון והשתוקקות אל האמונה לא יוכלו להשיגה. כל ימי חיינו עלינו להמשיך ולהעמיק את תחושת הסוד והמסתורין כדי שנהא ראויים להגיע אל האמונה. אטימות לבנו למסתורין היא לנו המכשול הגדול ביותר. לאורם המלאכותי של הגאווה ושל הסיפוק העצמי לא נוכל לעולם לראות את ההוד ואת הזוהר. רק באורו נראה אור.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 122

--

    The root of any religious faith is a sense of embarrassment. It would be a great calamity for humanity if the sense of embarrassment disappeared, if everybody was an all-rightnik, with an answer to every problem. We have no answer to ultimate problems. We really don't know. In this not knowing, in this sense of embarrassment, lies the key to opening wells of creativity. Those who have no embarrassment remain sterile. We must develop this contrition or sense of  embarrassment.

A.J. Heschel, Yom Kippur, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, p. 147

שורשה של כל אמונה דתית היא תחושת מבוכה. היה זה אסון גדול לאנושות אילו תחושת המבוכה היתה נעלמת, אם כולם היו בדעה ש'הכל בסדר', שלכל בעיה יש תשובה. אין לנו תשובה לבעיות אולטימטיביות. לאמיתו של דבר, איננו יודעים. באי ידיעה זו, בתחושת מבוכה זו, טמון המפתח לפתיחת מעיינות יצירה. אלה שללא תחושת מבוכה נותרים/ות עקרים/ות. עלינו לפתח את החרטה הזו, או את התחושה הזו של מבוכה.

א. י. השל, יום כיפור, בקובץ הוד מוסרי ותעוזה רוחנית, ( אנג' ) התרגום כאן הוא שלי - ג'ף עמ' 147

בימינו רוֹוח הדימוי שחז"ל היו אנשים נאיביים, פשוטים וגלויי לב, ולא נטו להגיגים פילוסופיים. קשה להבין כיצד ניתן להכליל בצורה כה גורפת קבוצת אנשים המהווה עולם ומלואו, שקביעותיהם הדקות והעמוקות בהלכה הציבו אתגר אינטלקטואלי בפני כל דורות התלמידים העתידיים. כל ניתוח בלתי משוחד של אמרותיהם בתחום האגדה - המעידות כאלף עדים שחייהם הפנימיים לא היו פשוטים או שלווים - יהיה בכוחו להפריך טענה זו. את מחשבתם ניתן לתפוס תפיסה הולמת רק במונחים של תחרות בין כושר קליטה לבין ספונטניות, בין הלכה לאגדה.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 265

We are all failures. At least one day a year we should recognize it.

A.J. Heschel, Yom Kippur, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, p. 147

כולנו כישלונות. לפחות יום אחד בשנה עלינו להכיר בכך.

א. י. השל, יום כיפור, בקובץ הוד מוסרי ותעוזה רוחנית, ( אנג' - טרם תורגם) עמ' 147

ההכנה לתפילה היא עצמה תפילה: תפילה לתפילה בכוונה.

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 163

The prophets of Israel were like geysers of disgust, disturbing our conscience till this day, urging us to be heartsick for the hurt of others,

Woe to them that are at ease in Zion,

 and trust in the mountain of Samaria....

That lie upon beds of ivory, 

and stretch themselves upon their couches,

 and eat the lambs out of the flock,

 and the calves out of the midst of the stall;

That chant to the sound of the viol,

And invent to themselves instruments of music, like David;

That drink wine in bowls,

And anoint themselves with the finest oils; 

but they are not heart-sick for the hurt of Joseph.

                                                                 ( Amos 6: I , 4-6)

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc pp. 258-259

נביאי ישראל היו כגייזרים של שאט נפש, מפריעים עד היום למנוחת נפשנו, מפצירים בנו להכמיר לנוכח מכאובי הזולת

הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן,

וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן....

הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן,

וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם;

וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, 

וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.

הַפֹּרְטִים  עַל פִּי הַנָּבֶל, 

כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר.

הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן,

 וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ; 

וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף. 

  ( עמוס ו: א, ד-ו)

האדם אינו לבדו, עמ' 259-258 , תרגום הטקסט של השל - שלי

עיון בפסוקים בעקבות השל ( בעבודה )

בעקבות הכנת שיעור על "סיכום הנביאים" במסגרת 929 ירוחם, עיון בפרק האחרון של השל ( "מסקנות" ) בספרו על הנביאים, ולפני כן בפסוקים מספר מלאכי שמופיעים כציטוטים או כאזכורים בספר -

כותרת הפרק הראשון בספר כותרתו : איזה מין אדם הוא הנביא ? כשכותרת הסעיף הראשון בפרק הוא : רגישות לרוע.