במעשה הצדקה טמון משהו עמוק ממוסר או מחמלה, מהות שאינה בנויה על מחויבות של העשיר לעני, אלא על נכונות להיפתח להבנה שונה של חוקיות החיים, המאופיינים בזרימה טבעית בין נותן ומקבל, מקבל ונותן, יחסי גומלין המאפיינים את מציאות חיינו בה דור הולך ודור בא.
הרב שג"ר, שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א), מכון כתבי הרב שג"ר, עמ' 394 -395
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה