!

In a very deep sense, religion is two things. First of all, it's an answer to the ultimate problems of human existence. And it also has another side. It is a challenge to all answers. It is living in this polarity of these two points.

A.J. Heschel, The Carl Stern Interview, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FSG, pp 402- 403

Part company with preconceived notions, suppress your leaning to reiterate and to know in advance of your seeing, try to see the world for the first time with eyes not dimmed  by memory or volition, and you will detect that you and the things that surround you - trees, birds, chairs - are like parallel lines that run close and never meet. Yor pretense of being acquainted with the world is quickly abandoned.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc, p. 5

Philosophy, enticed by the promise of the known, has often surrendered the treasures of higher incomprehension  to poets and mystics, although without the sense of the ineffable  there are no metaphysical problems, no awareness of being as being, of value as value.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc, p. 8

אלו דברים לשבועות תשפ"ה

היום 603 ימים  למלחמה

"רב הוא העמל האינטלקטואלי הכרוך בתורה, ואסור שקבלתה תהא דומה להרכבת מנעול מאגי (טליסמני), החוסם את הרוח והמצפון בפני כניסתן של מחשבות חדשות. ההתגלות אינה חשיבה חלופית. מטרתה אינה לבוא במקום הבנתנו אלא להרחיבה. הנביאים ביקשו להרחיב את אופק הכרתנו ולהעניק  לנו תחושה של  השותפות האלוהית בעיסוקנו בטוב וברוע ובמאבקנו בתעלומות החיים. הם ביקשו ללמדנו כיצד לחשוב בקטגוריות של אלוהים: קדושתו, צדקתו וחסדו. הפנמת הקטגוריות הללו אינה פוטרת אותנו מן החובה לבקש תובנות חדשות בזמננו. אדרבה, הקטגוריות מאתגרות אותנו למצוא מסילות חדשות ולתרגם בהן את מצווֹת התורה לתכנים המתחייבים מנסיבות חיינו. המשמעות המלאה של המקרא לא נגלתה פעם אחת ולתמיד. כל שעה ושעה מתגלה פן נוסף. דבר ה' ניתן פעם אחת בלבד, אך הניסיון להבינו חייב להימשך לעד. לא די שנקבל את המצווֹת, אף לא די שנשמור אותן. תלמוד תורה, בחינתה וחקירתה, הם סוג של עבודת אלוהים, חובה עליונה. שכן התורה היא הזמנה לרגישות, קריאה להבנה מתמשכת." 

א..י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  217

"The Bible is not an intellectual sinecure, and its acceptance should not be like setting up a talismanic lock that seals both the mind and the conscience against the intrusion of new thoughts. Revelation is not vicarious thinking. Its purpose is not to substitute for but to extend our understanding. The prophets tried to extend the horizon of our conscience and to impart to us a sense of the divine partnership in our dealings with good and evil and in our wrestling with life's enigmas. Thy tried to teach us how to think in the categories of God: His holiness, justice and compassion. The appropriation of these categories, far from exempting us  from the obligation to gain new insights in our own time, is a challenge to look for ways of translating Biblical commandments into programs required by our own conditions. The full meaning of the Bibllical words was not disclosed once and for all. Every hour another aspect is unveiled. The word was given once; the effort to understand it must go on for ever. It is not enough to accept or even to carry out the commandments. To study, to examine, to explore the Torah is a form of worship,, a supreme duty. For the Torah is an invitation to perceptivity, a call for continuous understanding."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 273

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

ואידך זיל גמור

 חג שמח

  ג'ף 

We are free at rare moments... Freedom is an act, an event.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p 411

אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. החירות היא פעולה, אירוע.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  323. ( בתרגום של מאיר-לוי act מתורגם ל"מעשה". אני שיניתי ל"פעולה" )

"אין בעולמנו דבר שלא מעורבים בו טוב ורע, קדושה וטומאה, זהב וסיגים. בלבול זה, טוענת המיסטיקה היהודית, היא הבעיה המרכזית של ההסיטוריה והסוגיה האולטימטיבית של הגאולה. הבלבול קיים עוד מששת ימי בראשית."

א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, עמ' 293. שימו לב להבדל בנואנס בין התרגום לעיל למקור להלן

The dreadful confusion, the fact that there is nothing in this world that is not a mixture of good and evil, of holy and unholy, of silver and dross, is, according to  Jewish mysticism,  the central problem of history and the ultimate issue of redemption. The confusion goes back to the very process of creation.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 371

The meaning of the things we revere is overwhelming and beyond the grasp of our understanding.

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc p. 26

עיונים ל-יט והלאה ( ט)

"אמרנו שההנחה הגדולה של הדת היא שהאדם מסוגל להתעלות אל מעבר לעצמו. יכולת זו היא מהותה של החירות. אליבא דהגל ההיסטוריה של העולם אינה אלא ההתקדמות של תודעת החירות. ברם מניין לנו שהחירות אינה מושג מדומה ? במונח חירות כוונתנו לרצון עצמאי מתנאים מוקדמים, הן פסיכולוגיים הן פיזיולוגיים. אך האם באמת הרצון עצמאי באשר לאופיו של האדם או לנסיבות הסיבתיות ? האין כל פעול תוצאה של גורם קודם ? האין הרגע הנוכחי שבה מתקבלת החלטה, עמוס בלחציי העבר ?  יכולת השכל להשוות בין נימוקים בעד ונגד פעולה מסוימת ולהעדיף סדרת נימוקים אחת על רעותה אינה נותרת בתחום הסיבות המודעות והגלויות לעין. אולם הסיבות הללו נגזרות מסיבות אחרות, שלהן אילן יוחסין אין־סופי. תהא ראשיתן של הסיבות המקוריות אשר תהא, הפעולה הניצבת מול הצאצאים אינה מבוססת על מחשבה חסרת פניות ובלתי מותנית. האם באמת נוכל לטעון שיש לנו שליטה על קביעוֹת רצוננו אנו ?"

מי ייחשב אדם חופשי ?

 א.י. השל , אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תר' עזן מאיר-לוי, עמ' 322

We have said that the grand premise of religion is that man is able to surpass himself. Such ability is the essence of freedom. According to Hegel, the history of the world is nothing more than the progress of the consciousness of freedom. Now, what gives us the assurance that freedom is not a specious concept ? By the term  freedom we mean the will's independence of antecedent conditions, psychological and physiological. Yet is the will ever independent of the character of the person or the circumstances of the environment ? Is not every action the result of an antecedent factor ? Is not the present moment in which a decision is made loades with the pressure of the past ? The ability of the mind to compare the reasons for and against a certain action and to prefer one against the other does not extend beyond the scope of those reasons which are conscious and apparent. Yet these reasons are derived from other reasons which in turn have an infinite genealogy. Whatever the genesis of the original reasons may have been, facing the descendants is not an act of unbiased, undetermined thinking. Can we really claim to possess the power over the determinations of our own will ?

Who is to be regarded as free ?

A.J. Heschel. God in Search of Man, p 409

"עיונים" ליח אדר תשפ"ה

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. משמעותה של הבריאה אינה טמונה ברעיון שהיקום נברא בנקודה מסוימת בזמן. המשמעות המהותית של הבריאה, כפי שהסביר רמב"ם, הוא שהיקום לא התהווה מתוך כורח, אלא תוצאה מחירות.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom. The essential meaning of creation is not the idea that the universe was created at a particular moment in time. The essential meaning of creation is, as Maimonides explained, the idea that the universe did not come about by necessity but as a result of freedom.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

"עיונים ליז אדר תשפ"ה"

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. אם נתרגם אותם לעקרונות נצחיים, הרי שקוסמוס פירושו גורל, בעוד שבריאה פירושה חירות. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324 ( ההדגשה של המשפט השני אינה במקור והיא באה להדגיש שמדובר במשפט המשך למשפט שהובא כאן אתמול ) 

"The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. Translated into eternal principles, cosmos means fate, while creation means freedom." (The emphasis is mine and is meant to highlight that the 2nd sentence is a continuation of the quote from yesterday )

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

"עיונים" לטז אדר תשפ"ה

המושג העליון בפילוסופיה היוונית הוא רעיון הקוסמוס, הסדר; לימודו הראשון של המקרא הוא רעיון הבריאה. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 324 ( המשך ב"נ מחר )

The ultimate concept in Greek philosophy is the idea of the cosmos, of order; the first teaching in the Bible is the idea of creation. 

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 411 - 412

לאלד משפטים

There are times when defeat is all we face, when horror is all that faith must near. And yet. in spite of anguish, in spite if terror, we are never ocercome with ultimate dismay. 'Even that it woukd please God to destroy me; that He would let loose His hand and cut me off, then should I yet have comfort, yea. I would exult even in my pain; let Him not spare me, for I have not denued the words of the holy One ' ( Job 6: 9-10 ). Wells gush forth in the deserts of despair. This is the guidance of faith: 'Lie in the dust and gorge on faith'*"

* Rabbi Mendel of Kotzk in paraphrasing Psalm 37:3 

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc pp.154 - 155

The practical wisdom which man can achieve and which was so sincerely appreciated and celebrated becomes ignorance when we are confronted with the mysteries of nature and history.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p.74

החכמה המעשית שאדם יכול לרכוש, זו ששמעה יצא לתהילה, הופכת לבורות ברגע שעלינו להתמודד עם מסתורי הטבע וההיסטוריה.

א.י.השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 58. לדידי התרגום היה אמור להיות :

החכמה המעשית שאדם יכול לרכוש, זו ששמעה יצא לתהילה, הופכת לבורות ברגע שעלינו להתמודד  כאשר אנו  ניצבים בפני מסתורי  הטבע וההיסטוריה.

בעיות אמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן ?

העובדה שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.

א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א עמ' 57 - 58