ככלל, הקרבת הקרבן והדלקת הנר מציבות לפנינו שני סוגים שונים של תודעת קדושה: הנומינוזי והעונג. זהו הד למחלוקת המצויה בתנ"ך, שבו פעמים שהקדושה מופיעה בהקשר של הנשגב, הנורא והאיום ואף ההרסני הדורש את הקרבן, ופעמים - בהקשר של הטוב מאיר, המדושן והמענג.
הרב שג"ר, "הנר והקרבן, דרשה לשבת חנוכה" ב"להאיר את הפתחים דרשות ומאמרים לימי החנוכה" הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, עמ' 44
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה