"על שני עיקרים, אמר פרופ' השל, עומדת היהדות - על ההלכה ועל האגדה. או על הקבע ועל הכוונה. לא יכון זה בלא זה. פרישה מהלכה או מאגדה - כמוה ככפירה. אגדה בלי הלכה, כוונה בלא קבע - כפנימיות בלא מעשה, נשמה בלא גוף. התחיה הרוחנית של ישראל תבוא מתוך יחסי-גומלין שבין ההלכה והאגדה, ואגדה משמעה - לא רק ספרות, אלא גם השראה, חיי נשמות שבכל דור ודור. שתי מסילות למחשבה האנושית: דרך הביטוי ותגובת היחיד לחיי המציאות; ודרך אחרת - האמפטיה, כלומר חדירה לתוך המציאות, אל מהות הדברים, אל מעבר הנראה לעין. כן צריך להיות יחס המחשבה היהודית ליהדות: ביטוי עצמי וחדירה אל המקורות, להבנה הפנימית."
א. י. השל בשיחה (הראשונה) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 32
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה