"תהה האיש: מיהו אדם ? מהו היסוד המקרב אדם לאדם, הסוד הנפשי. אחר מה יבקש האדם מן הזולת. הצלחה ? שבחים ? הנאות ? אל מה נערוג ? נזכר הרב הפרופיסור בהרצאה שהרצה אשתקד בועידה רפואית כל-אמריקאית, בה השתתפו אלפי רופאים. אמר להם: ' אתם בשלכם. ואילו כשאני לעצמי, סבורני, שבני-אדם מתים יותר מתאוותם אחר כבוד והצלחה מאשר ממארת הסרטן'. את מי אני רואה כשאני רואה אדם ? שעה שאני מסתכל באדם מסויים אין אני נתקל בהכללה, בדגם, אלא באינדיבידואליות. במיוחד במינו; אין אני רואה לפני יישות שאפשר להעריכה ולמיינה, במונחים של כמות. אני רואה קלסתר פנים ולא רק גוף, סיטואציה מיוחדת, ולא מקרה טיפוסי. עיקר השאלה: מהו האנושי באנוש. הדרך הנכונה היחידה להשגת משמעותה אינה אלא בחשיבה על האדם במושגי אנוש. האנושי הוא יותר ממושג של עובדה. הוא קטיגוריה של ערך. ערך גבוה ביותר מבין כל הערכים הידועים לנו. כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת כילו אבד עולם מלא. האמת הגלומה באנושי-הומני היא אהבת החיים, אהבת האמת, אהבת הטוב והיפה. סוד הקיום הוא הערכה. ערכו מתגלה בקשרי הדדיות-אנושית. היות הומני הוא אפתעה, ברק אור, הוא יותר בחינת רגע בזמן מבחינת גוף בחלל. בכל יחיד התגלות אלוהית. עלינו להבדיל בין היות אדם והיות אנושי. היות אדם הוא דבר שבטבע, אדם נולד ואדם נשאר. היות אנושי הוא דבר שבהישג, חשוב שבהיות אדם בא מן ההעלם אל הגלוי, ביכולתו להיות אנושי."
א. י. השל, השיחה (השלישית) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 56- 57
א. י. השל, השיחה (השלישית) עם א"ח אלחנני, ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 56- 57
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה