מנקודת המבט של הרציונליסט, אין זה סביר כי לישות עליונה, מוחלטת ואינסופית יהיה אכפת שאני מניח תפילין כל יום. אמנם מוזר להאמין שאלוהים צריך לדאוג שמא אדם מסוים יאכל חמץ או מצה במשך תקופה מסוימת של השנה. ואולם פרדוקס זה - שלאלוהים אינסופי אכפת באופן אינטימי מאדם סופי וממעשיו הסופיים; ששום דבר אינו נדוש או זניח בעיני אלוהים - הוא לב לבה של האמונה הנבואית.

א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום  דרור בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של  ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 171