המאמין לא יברא לו אל בצלמו של האדם, וגם לא יגדיר אותו במושגיו של האדם. האדם מחפש לו מקום בתוך רצון עליון. הקדוש ברוך הוא מקומו של אדם, ואין אדם מוצא את מקומו אלא בו. נע ונד אדם בארץ, ואין לו מנוחה עד שמוצא את מקומו. אמונה חיפוש היא, הכשרת הנפש לצימאון. 'צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים' [ תהילים מב,ג ]

א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ' 91 -92